תחפשי שרשור שמדבר על זה.

זה חובה על פי ההלכה מגיל חינוך לא יודעת מאיפה נכנס העניין של העדפה בנושא הזה...

אני בכללי חושבת שלא מומלץ קשר של בנים בנות בגיל הזה... מלעשות אנחנו לא חכמים מספיק אנחנו לא יכולים להבטיח שנשמור לגמרי על ההלכה במצבים כאלה, הדבר הזה יכול לגרום גם לבעיות רגשיות, הפרעות בלימודים וכו וכו קיצר לא ממולץ לדעתי אם את רוצה מורחב תחפשי שירשור על זה...

אני ירחיב את זה גם לשבת 
כי שמירת נגיעה זה לא עוד איזה החרמה  
זה הלכה שכמו שאומרת לשמור כשרות גם אומרת לשמור נגיעה אין משחקים  בזה 
לפני אם אתה מבין או מסכים  אתה תקיים את זה קודם כל כי זה ההלכה ואחר כך אם אתה רוצה להבין אז זה מצויין . 
כמו שאני בהתחלה  שומר  כשרות ושלא בטוח שאני מבין למה  אני שומר כשרות 
רק אחר כך לאט לאט אני יבין את המעלה של שמירת כשרות ....
 

זה באמת באותה רמה זה לא חורה כאילו לא יודעת בקושי מכירה בנות ששומרות נגיעה וזה וזה צת מוזר שאתה משווה את זה לשבת כי שבת מבכינתי זה אחת מההגדרות של הדת מבין?

שזה התחיל או מהאנשים שלא הכירו את ההלכה 
או שהם לא רוצים לקיים את כל ההלכה 

די אני בשוק אתה בטוח זה די לא נירא לי הגיוני כאילו כל כך הרה אנשים טועים היום כילו יואו אני די בשוק אתה בטוח שאת צודק?

כאילו אם מישהו לא שומרת שבת הוא לא נחשב כזה דתי אבל היום חצי מהעולם לא שומר נגיעה אז הם לא ניחשבים כאלה דתיים?

למה דווקה שבת מגדיר את האדם  דתי 
אין אדם שמקיים את כל המצוות ולכן אין כזה דבר דתי 
ואין כזה דבר חילוני כי אין אדם שלא מקיים שום מצווה 
אז אולי זה רק שאיפה דתית

אתה תיתחתן עם מיהי שהי עושה מיצוות אבל לא שומרת שבת? אתה תיתחתן עם מישהי ששומרת על הרבה מיצוות אבל לובשת מיכנסיים? אתה תיתחת עם מישהחי שעושה מיצוות אבל מדברת עם בנים?

מה היא פחות יהודית ממני ?

99.99% מכל תושבי העולם לא שומרים נגיעה, זה לא אומר שזה תירוץ.

כמובן שרוב העולם גויים,

ורק היהודים הם משהו כמו 0.02%,

ומתוכם רק כ30% מגדירים את עצמם כדתיים,

וחלק משמעותי מתוכם לצערנו באמת לא שומרים נגיעה, ועושים צמות בשבת, ומחליטים שכל הלכה כפופה לרצונם האישי והם לא כפופים לה.

גם אם כולם יקפצו מהגג הזה,  אין לך תירוץ לעבור על ההלכה.

כי חוץ מהשגות של אנשים שלא מבססים את דעתם על שום דבר חוץ מרצונם האישי, אין הבדל בין הקו האדום של שמירת שבת לקו שמירת נגיעה.

מי לא שומר שבת זה לא בהכרח שהוא פחות דתי, הוא מבולבל..

ואם באלך הסבר יותר מפורט, מוזמנת לפרטי מאמי

 פשוט בגלל הביטוי שמירת נגיעה השתרש כאילו זה שמירה של מחמירים וכאלה אבל זה לא לגבי קשר אין הלכה ברורה מומלץ לא להיות בקשר סתם כאילו כדי להביר את הזמן אבל כל אחד וגבולותיו

די יפה אבל מסובח כאילו שמירת נגיעה זה מהתורה? כאילו שבת וכשרות זה בין הדברים שוואו לעומת שמירת נגיעה כי אם כן אז לא יודעת העולם עם בקושי דתייים ואני בכללי כן שומארת חוץ משאני מיתנדבת 

גם בנגיעה טכנית לפעמיים יש בעיות, למשל שצפוף באוטובוס אז שהנגיעה טכנית, לא תהפוך לסוג של הנאה, וחיבה, גם בדרך טכנית.

מלכתחילה לא להכניס את עצמך, למצב של נגיעות גם טכניות. 

מה שמהנה בהכרח לא טכני.

יענו שאנשים לא יחשבו שנגיעות טכניות מותר, ואז זה יגיע בסוף לחיבה.

למשל מישהיא שעובדת עם בחור, באיזה מקום. והיא צריכה לעביר לו נגיד כמה מטבעות, והאצבעות שלהם נוגעות קצת, 

והבחורה הזאת, סוג של שמה עין על הבחור, אז הנגיעה בעצם, היא מתוך חיבה. 

ככה הרב אבינר אומר, (הוא לא הרב שלי או משהוא, אבל זה מה ששמעתי)

 לא רק לגלות ערווה אסור אלה גם להתקרב כך שלמשל חיבוק ונשיקה ברור שאסור ויש מחלוקת לגבי כיף אם זה תורה או דרבנן אבל מה שבטוח זה אסור

קשר בגיל כזה, זה לא אמיתי. 

שמירת נגיעה, זה דבר בסיסי! זה כמו שתישאלי,

לשמור שבת?..

זה דבר מאוד כיף! וזה נחמד שמישהוא חושב עליך כול הזמן, ומביע את אהבתו. 

אבל כול פה עניין רק של כיף ורגש, ויותר מדי לזרוק תשכל. "שכל שליט על הלב"..

אז לכן, שאנחנו בקשר הרבה זמן, עם איזה בחור, הראש שלך תמיד עסוק בו, 

הרגש שלך ממש גבוהה, וגם את מפסידה את הזמן שלך עם חברות, צריך לנצל את הזמן של החברות טוב!

אם מתכוונים להתחתן מוקדם. 

וח"ו ח"ו ליפול בשמירת נגיעה, רחמנא ליצלן..!! 

וגם לא להכניס את עצמך, לסביבה מעורבת, ותרבות מעורבת. 

ולהישתדל להיות עם בנות שלא בקשר עם בנים וכו..

וגם, אהבה בגיל כזה, היא יותר תאווה מאשר אהבה.. 

והכי טוב זה, לשמור על עצמך ולבוא לבעלך נקייה מקשרים מבנים.

ולעסיק תראש רק בקדושה ואיך לעבוד את ה' יתברך, הכי טוב! 

בהצלחה נשמה! אם יש לך שאלות, מוזמנת לאישי...

מקווה שעזרתי.

יש כאן שיעור אחד שלו, יש עוד הרבה באתר שלו מילה טובה.

הרמב"ם לומד זאת מן הפסוק "לא תקרבו לגלות ערווה" שזהו איסור דאורייתא באשה נידה וכיוון שהיום פניות לא טובלות זהו איסור דאורייתא לפי הרמב"ם.

אולם הרמב"ן חולק עליו ואומר שזהו איסור רק לגוף המעשה, ולא לנגיעה. אך גם לדעת הרמב"ן זהו איסור דרבנן.

הגמרא בערובין מביא מימרא: "תנו רבנן המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה אפילו דומה למשה רבינו שקיבל תורה מהר סיני לא ינקה מדינה של גיהנם ועליו הכתוב אומר-יד ליד לא ינקה רע לא ינקה מדינה של גיהנם"

ואם בהסתכלות כך בנגיעה על אחת כמה וכמה.

קצת ממה שכתבתי, זה ממה שלמדתי מהרב יוני לביא.

ישר כוח!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...