כן משתדל לא להוציא לאחרים את העיניים

את הדברים שאת הטובה בהם

זה שמישהי הצליחה במבחן לא הופך אותה למוצלחת יותר באופן כללי

אבל, יש אנשים יותר מוצלחים ממני באופן מוחלט, סטטיסטית, יש אנשים שגם מצליחים יותר במבחנים גם לומדים יותר תורה וגם מבשלים יותר טוב ממני

פשוט זה התפקיד שלי בעולם, זה היכולות שהקב"ה נתן לי ועם זה אני אמור להתקדם יש אנשים יותר טובים ממני ויש פחות 

"זה מעשה שלי וזה מעשה שלו ולמה לנו לדבר מאחרים" 

ההסתכלות הזאת צריכה לבוא בנוסף למה שכבר כתבו לפני (גם אם בשירשור זה אחרי)

הילדה האחרונה שזה קרה לי איתה זאת היתה חברה שלי אפילו חברה די טובה . 

קינאתי בה די הרבה זמן וידעתי שבתכלס החיים שלי יותר יפים מי שלה פי אלףףףף ברוך ה ! וזה לא עבר  אז היתפללתי לרבונו של עולם וניסיתי לעבוד על המידות שלי ולהזכיר לעצמי שאני  מקבלת את זה והיא ומקבלת את זה וזה ברוך ה עבר לי.

נ.ב הקטע המצחיק הוא שהיא קינאה בי (היא סיפרה לי בתור חברה טובה) ואני קינאיתי בה ;)

לפעמים כן עולה לי הקנאה אבל היא הולכת לי מהר.

בקיצור לעבוד על המידות ולבקש עזרה מה' יתברך.

שמי שמקנא מי שהוא מקנא בו, מקנא בו גם...

זה לא משנה על מי תסתכלי הוא יהיה טוב ממך במשהו וכשאת רואה מישהו שמצליח הרבה יותר ממך את פשוט צריכה לומר לעצמך שה' בחר לתת לו יתרון עלייך בזה ואולי גם בעוד אלף ואחד דברים אבל יש לא מעט דברים שמאפיינים אותך שבהם את הרבה יותר טובה ממנו.

זה קשה אבל משתלם

צריך לזכור ש'קנאת סופרים תרבה חוכמה'.
זה אומר שאני יכול לראות תכונה טובה אצל מישהו או לראות כישרון של מישהי ולרצות שיהיה לי גם ולקחת את הרצון הזה ולהשתמש בו. לעשות משהו בפועל שיגרום לי להשיג את זה.
לדוג': חבר שלי הצליח די בקלות לקבל ציונים מעולים ב 5יחל מתמטיקה ואני גם רוצה - אז אני אשקיע יותר, אתאמץ ואולי אפילו אבקש ממושא קנאתי עזרה - כי 'למה לא'? הוא הצליח והוא יכול לעזור לי במיוחד אם הוא חבר שלי.
 

אבל אסתייג מעט ואומר שאם הקנאה הזאת עוברת גבול והיא רק משביתה אותי מלעשות דברים וגורמת לי להסתכל בעין רעה על ההצלחה של חברי - אז צריך לעצור את זה מיד ולבדוק מה קורה פה. יכול להיות שדיבור עם מושא הקנאה יפתור את הבעיה ויכול להיות שאני אחליט לעזוב את זה לגמרי ולעבור למשהו אחר.

מקווה שהובנתי..

בהצלחה!

זה הלחם של הרב קוק של 'קנאת סופרים תרבה חכמה' ושל 'וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח'. (ליתר דיוק הרב קוק מסביר את 'חכמת סופרים תסרח' שהכוונה היא לקנאת סופרים).

חושבת שיש לי את שתיהם אבל זה באה פתאום זה לא כול הזמן...

מצטער ממש בשביל מי שזה לא בא לו בקלות.

משתדל כמה שפחות להשתחצן.

אבל חייבים קצת,

לא?

סוריי..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...