אז קודם כל: זה ממש לא קשור למורים

שנית, מה זה אומר?

קרן פנסיה היא קרן לתוכה אתה והמעביד מפקידים כל חודש כסף, ומזה תצטרך לחיות לאחר גיל הפרישה.

עד אז, הגוף הזה אמרו להשקיע את הכספים על מנת שבגיל הפרישה יהיה לך יותר ממה שהצטבר שם - והוא לוקח על זה דם כסף, דמי ניהול.

אז איפה להפקיד? קל....

בקרן פנסיה שמרוויחה הרבה ולוקחת מעט

הבעייה היא ש:

1. אף אחד לא יודע מראש כמה הקרן תרוויח

2. יש מלא מסלולי השקעה בהם הקרן יכולה (לפי בחירתך) להשקיע את הכסף - או יותר סיכון ואפשרות לרווח גדול יותר, או אם פחות סיכון ופחות סיכוי לרווח גדול.

ולכן.... אין באמת תשובה חד משמעית איפה להשקיע.

ההצעה הרווחת היא להשקיע במסלול תלוי גיל (כן, זה בשם המסלול, למשל: "מסלול השקעה לבני 50 ומטה") באחת מקרנות ברירת המחדל של משרד האוצר ששם דמי היהול יחסית זולים. למשל: אלטשולר שחם.

בלי שום קשר מומלץ באמת להבין את העניין, ואפשר לשבת עם זה עם משווקים פנסיוניים.

אני ממליץ על בחור בשם עידן - ישב איתי ובהחלט הסביר יפה, ואמר דברים של טעם.

את התשלום שלו הוא מקבלות מגופי הפנסיה, אז מצד אחד לי היה בחינם , מצד שני לזכור את זה אי שם מאחור.

המספר שלו: 051-5030150

אין לי שום היכרות אישית איתו, ואני לא מקבל אחוזים....

נ.ב: האם זה משנה? מאוד! פנסיה קצת ותר טובה תשפיע המון על שארית חייך, בדגש בהנחה שאתה כרגע עוד צעיר...

תודה רבה!

יודע אולי להסביר לי גם מה זה שיעורי הפקדות?

ומה עדיף?

ממש כדאי לדעתי להיפגש עם יועץ פנסיוני בלתי תלוי, שלא מקבל את שכרו מהגוף הפנסיוני אלא ממך. לדוגמא- נראה לי שבחברת ברק הס יש כאלו יועצים. שווה לשלם את סכום הטיפול באופן ישיר מאשר לקבל "בחינם" שלפעמים עולה פי מאה. הדברים אמורים במיוחד למי שלא מבין את התחום.

ואני לא מכיר את היועץ הנ"ל או חלילה אומר עליו משהו באופן אישי.

עדיין לא הזיקו לא יועצים שמרוויחים ממה שיבחר.

מי שמרוויח מגופים מסויימים- עלול להעדיף לצרף אותו לאותם הגופים, מבלי לבדוק אם זה הכי טוב עבורו. הבחירה הזו תשפיע מאוד בהמשך הדרך. ההתחלה חשובה ביותר. דווקא אם בהתחלה נכנסים לקרן פנסיה עם תנאים טובים וכו', אז כבר המצב יותר טוב. (בכל מקרה כדאי להיות עם יד על הדופק כל תקופה. לפעמים יש שינויים. מה לעשות)

אבל בהתחשב בזה שיש לי עוד יותר מ-30 שנות עבודה, זה לגיטימי.

לא מכיר הרבה בני 30+ עם מספיק כסף בפנסיה 

בכל דוח פנסיה יש קצבה צפויה שאתה אמור לקבל היא מספיקה לך?

אני במנורה,

אני רואה את הקצבה הצפויה לפי ההפקדות שהיו לי עד היום, אבל לא רואה את הקצבה הצפויה אם אמשיך להפקיד כמו היום.

יש מחשבונים באינטרנט שעושים את זה, אבל לא ידעתי שאפשר דרך הגוף שמנהל את הפנסיה

גם במקרה של הפסקת הפקדה והמשך השקעה וגם במקרה של המשך הפקדה של סכום זהה.

כן אפשר לבדוק את זה לבד רק לשים לב שחלק מההפקדות הולכות לכיסוי ביטוחי ולהתחשב בדמי ניהול.

היום משתדלים לתקן את המעוות לפי ההדרכות בווצאפ (חבל שהפסיקו) של @נחשון מהר חברון (למה לא מתייג) ושותפו.

נכון לכרגע השכר הצפוי לי בהנחה אפסיק להפקיד לפנסיה (עם רווח ממוצע של 3.5 אחוז בערך) הוא כ70% מהנטו שלי כרגע

בהנחה ויש לי כ30 שנות הפקדה נוספות

הממוצע שאקבל יהיה בערך כמו השכר שלי ערב יציאה לפנסיה. אולי מעט יותר 

זה מחושב כ5.5% רווח ממוצע עבור 30 שנה

וניקוי 1.8 בערך עבור אינפלציה

יש לי עוד כמה שנים עד שזה יהיה רלוונטי,

ועוד 48 שנה עד שאני יצא בפועל לפנסיה.

בלי קשר לנכסים, אפשר להפסיק לחסוך לתקופה מסויימת לא זו הבעיה.

הורדת אחוזי משרה זה משהו שתצטרכו להתמודד איתו כנראה מספר חודשים עד שתגיעו לאיזון, מתוך 900 אלף שאמרת כמה מזה את יכולה למשוך לעו"ש מייד (כלומר כמה כסף נזיל יש לך) בנזק וקנסות מינימליים? 

מתלבטים כמה להכניס לחיסכון

כמו קרן כספית, מקמ או אגח מדינה.

כמה אתם מוציאים בחודש ממוצע?

אבל זה כולל גם שכירות וגם משכנתא (שמכוסה + מהשכ"ד של השוכרים שלנו).

וזה כולל גם איזשהו טיפול רפואי די יקר שבעז"ה יפחת מתישהו.

אתם נראים יציבים בתמונה הכללית.

אבל אם תרצו לקנות נכס יקר יותר יתכן וכדאי להעזר באיש מקצוע לתוכנית פעולה.

תתייחסו לזה כמו קניה, אתם קונים לכם זמן נוסף שיאפשר לכם יותר נחת לך ולילדים.

לא יודעת במה את עובדת, אבל אם את מורידה אחוזי משרה כדאי לוודא שבאמת יורד לך עומס בעבודה בהתאם.

לי נשמע לפי התיאור שלך, שמצבכם הכלכלי טוב מאוד.

גם אני קניתי דירה לאחרונה, וגם אני בונה על הפינוי בינוי.. שבהחלט לא בטוח שיקרה ;)

אבל אני קניתי בעיר שהיא 30 דק מהמרכז, והמחירים בה לא מטורפים, ככה שאני מאמין שהעסקה תהיה טובה בכל מקרה..

אבל אם מישהו אחד אני אצליח להציל מהנהירה העיוורת אחרי "פינוי בינוי" את שלי עשיתי

ומרפסת, וחניה, ומעלית.

מי שמממן את זה זה מי שקונה את הדירות החדשות במתחם שצריך לשלם את העלויות של כולם. אם מחיר הדירה החדשה לא גבוה מספיק לא יהיה פינוי בינוי. כמה פשוט.

מקובל לתת מכפילים של לפחות פי 3. כלומר 3 קומות נהיות 9. 4 נהיות 12. אחרת זה לא כלכלי לבנות.

במקומות כמו לוד צריך לתת מכפיל של 5. זה שיקול בעיניי לרעה כי יש הרבה אנשים שלא רוצים לגור בבתים שיש בהם כל כך הרבה דיירים.

שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי, בין מילואים בעזה פעם אחר פעם (וגם בלבנון וגם בסוריה וגם ביהודה ושומרון), לבין קריסת הדולר, לבין מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן, לבין נטל המס וגובה הריבית (ושדירוג האשראי לא הועלה חזרה גם בזמן הפסקת אש, למרות הבטחותיו הנפוחות כאוויר של שר האוצר), לבין הרעילות הפוליטית והחברתית המתפוצצת, לבין השתמטות והתחמקות של "שותפים טבעיים"?

א. ייתכן  והכל נכון, זה לא סותר את העובדה החיובית שהמדינה מקטינה גירעון - בין היתר בזכות התנהלות שלה.

ב. אתמקד לרגע ב"הייטקיסט שגייס באופן פרטי": אין דבר כזה. הוא פתח סטרטאפ במדינה עם כללים, גייס כסף בתעשייה עם חוקי מס, גייס עובדים,במדינה פה ועוד,ועוד. אה, וברגע שהדולר קצת ירד פתח בצווחת יללה "תעזרו לי". זה לא,בא לזלזל בו - אבל למדינה סביבו יש חלק בהצלחתו.

מי ביקש שיעזרו כשהדולר ירד?

ומתי המדינה התערבה בשלושת השנים האחרונות בשער הדולר?

ממשרד האוצר ומהמגזר הפרטי בעיקר בהקשר התוכנה. אבל לא היו שום תוצאות אמיתיות, בעיקר כי משרד האוצר אכן לא יכול לסייע. אין היגיון שמדינה שמתנהלת בשקלים תגבה מס באופן משתנה, פעם בשקל ופעם בדולר, לפי המטבע שידו על התחתונה מפני כוחות השוק.

אבל לספר בקול תרועה ש"הגירעון צומצם" זה לקפוץ באוויר ולהתגלגל כליצן בחצר הארמון מרוב שמחה שתיקנו נדנדה לנסיכה, כשמאחורי הגב עולה אש מהצריחים. כי למרות החגיגות, שמענו כבר ש"הצמיחה לא תספיק, יהיה צורך להעלות מיסים" (נגיד בנק ישראל, חפשו ברשת), וששר האוצר רותח ומתפוצץ כי הדרג המקצועי במשרדו - לטענתו מאחורי גבו, כאילו שאובייקטיבית זה מה שחשוב - הוציא התראה נגד "חוק היסוד" המגוחך החדש, והיא ש"לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים" (חפשו הכל ברשת). רק כי לא נוח פוליטית שמשמיעים את האמת, הוא מתנהל כמו ילד בכיין וצורח שאין מה להקשיב לאנשי מקצוע.

https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkqzchmzgl

לא הכרתי שעשו זאת

וכמובן לחסל את עצמאות הבנק המרכזי, שהחזקתו הבלעדית בכלי העבודה של קביעת גובה הריבית מרתיח את חבר הכנסת, הפוליטיקאי האינטרסנט, שגם מנהל את משרד האוצר, כאילו שזה הגיוני שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה שיציבות וחוסן כלכלי הם קריטיים לעצם קיומה בכל רגע. בטח שזה מקפיץ את הפיוזים של השר שנגיד הבנק מעז להשמיע דבר אמת, שלמרות חגיגת "צמצום" הגירעון, הצפי הברור להמשך מאזן תשלומים של ישראל (ולא חלילה חדלות פירעון או קריסה בסגנון תורכיה) יחייב העלאת מיסים. לכן ראשית, בנק ישראל מתערב לא מהסיבות ששר האוצר היה רוצה, ושנית, כל עוד עצמאות הבנק המרכזי קיימת הוא ממש אבל ממש לא יהיה שם רק כדי לכסות את כשלי הדרג הפוליטי בשבתו כמורה דרך כושל והרסני במסגרת החלטות ממשלה וזרוע מבצעת.

אתה רציני?!

הגירעון עלה וזינק לשמיים בראש ובראשונה עקב הפעילויות הצבאיות היזומות, לאמור לא הדיפת העזתים עד מוצאי השבת השחורה, אלא הפלישות לעזה, ללבנון ולשטח סוריה והפלישות האוויריות לאיראן. בכל הזירות האלו, אדם רציני וכנה - להבדיל מפוליטרוקים ושופרות תעמולה - יודה שהעניין לא תם ולא נשלם, וזה אך ורק עקב לחץ בין לאומי ובראש ובראשונה של האמריקאים ידידינו הטובים. לאמור, ירידת הגירעון עם תום הלחימה והפסקות האש, בעזה, בלבנון, באיראן, היא לא "בזכות ההתנהלות שלה", אלא עקב דיקטאט "שהמדינה" נכנעה לו בחירוק שיניים ובידיעה שזה עלול להיות אסון גמור, בטח ובטח כשמדובר בהמשך התקיימות משטר טהרן.
אתה מאמין לעצמך כשאתה טוען שזה "בזכות ההתנהלות" ולא בגלל, במשמעות הכי שלילית והרת אסון של המילה?!
באמת?!

לגבי החלק בהצלחה וכדומה, אין שום הוכחה בדבריך שזה נכון, כי אסף רפפורט קם בבוקר ומעולם לא ביקש מאף אחד שיעזור לו לשכנע את גוגל שמגיע לו ולעסק שפתח 32 ביליון דולר, וזה אחרי שגוגל היתה משוכנעת שמגיע לו רק 23 ביליון.

מרשים שאותם עובדים הצליחו.

זה לא רק הייטקיסטים, אם כי יש להם אחוז נכבד בכך. בכל מקרה, זה מרשים שהאזרחים השיגו זאת וכל הכבוד לאזרחים שסייעו בכך.

אם אדם הולך לקבלן ומבקש לרכוש ממנו דירה, והקבלן תוקע מחיר של 3 מיליון עבור הקובייה, והאדם מהנהן בחוסר מחשבה וחותם לו על זה, וכעבור שנתיים הוא חדל פירעון, האם הקבלן אמור לספוג את ההפרש בין מה שהאדם חתם שישלם לבין מה שיש ביכולתו לשלם? להשאיר את המפתחות אצל הרוכש ולומר לו בטלפון "הכל בסדר, עליי"? לקבוע בדיעבד שהמחיר הוא 2 מיליון?

הגירעון הוא קשיח. הוא נקבע מתוקף הפעלת שופלים במסגרת זירבוב עזה (הוצאה כספית עצומה). מתוקף הטסת חיילים לטהרן (הטייס הוא במקרה זה נהג טנק-קשר-טען-מט"ק מעופף, לא שום דבר אחר). מתוקף גיוס מילואימניקים במספרים של מאות אלפים (ימי מילואים, לא unique individuals), רבים מהם במשכורות אזרחיות גבוהות ביותר, שמתוכן נגזר תשלום המילואים. מתוקף הלוואת כחצי טריליון בריבית קצוצה עקב מצב דירוג האשראי (שבניגוד כמובן לטענת שר האוצר, הורד עקב כוונות החקיקה של ממשלת וכנסת ישראל ולא עקב מלחמה, שהרי הדירוג לא הוחזר גם בזמן הפסקת אש), שכבר עכשיו הזניק את החזרי החוב הישראליים במיליארדים לשנה. על התועלת או הרווח, או שמא החשש מאסון קטסטרופי, מהזנקת הגירעון הזה כהימור שתוצאותיו בספק, כבר הצבעתי בתגובה הזו:
המדינה מקטינה גירעון "בזכות ההתנהלות"?! - חיסכון השקעה וצריכה

אבל תהיה אשר תהיה הדעה בשאלת הצידוק להזנקת הגירעון, הרי שירידתו אירעה מפני גורמים חיצוניים לאמור, כפיית הסכמים והסדרים על הממשל של ישראל, בניגוד ברור לכוונות הישראליות ולמה שהוצג ככיוון הבטחוני הרצוי. לשאלת השתתפות האזרחים אין רלוונטיות בשום אופן, כי כאמור באנלוגיית הדירה לעיל, זה לא הצד הקשיח, אלא צד שאי אפשר לסמוך ולהסתמך עליו, אלא אם מכניסים למשוואה הכספית-כלכלית את רעיון כלכלת בעזרת השם של שר האוצר הנוכחי.
התפיסה שאני מציג היא שזה שיגעון מוחלט, ששום קבלן דירות או בעל עסק זוטר ככל שיהיה לא היה חותם עליו, אבל משום מה יש איזו תעמולה כאילו בניהול העסק שנקרא המדינה זה רעיון טוב.

משהו חסר?

אני דיברתי על האזרחים ואתה הלנת על החלטות הממשלה ופעילות הצבא 

משל הסוס והאוכל וכן הלאה.

אני קורא את ההודעות שלך, ואני רואה מצד אחד אמונה יוקדת בצדקת טענתך - ויחד עם זאת גם בורות, וגם בילבול של מין בשאינו מינו. @אריק מהדרום פתח שרשור שהתייחס רק לשפל בגירעון הממשלתי, וקרא לזה "ירידה מרשימה". הא ותו לא.

תוכל להסביר לי למה "מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן"  הופכים את הירידה לפחות מרשימה? זה זה בכלל קשור? האם מישהו רשם משהו בעד מערכת החינוך או הסיבות למלחמה באיראן?

האם אתה באמת ובתמים טוען שהירידה בגירעון הממשלתי היא (רק) בגלל "שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי", ושהיא לא קשורה להתנהלות הממשלה?! (אני שואל את זה למרות ש-כאמור- אף אחד בכלל לא טען שזה בגלל הממשלה. 

אתה ממשיך לטעון שזה לא הגיוני לחשוב "שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה", שזו אמירה ברמת מופרכות עליונה, הרי חוק יסוד התקציב קובע באפון ברור, וטריווילאלי, שמדיניות הכספים היא עניין פוליטי שבסמכות הממשלה/הכנסת. אתה ממשיך ומלהג על סיבות שונות שלשיטתך גרמו להפסקת המלחמה - שוב, לא ברורה הרלוונטיות של זה לעניין.

ואז, סוף סוף! הודעה שלכאורה מתייחסת לגירעון ולסיבותיו: אוי לעיניים שכך רואות. שום התייחסות כלכלית לגובה הגירעון, למהלכים תקציביים שבוצעו - רק התייחסות לסיבות שלשיטתך בגללם המדינה עושה מהלכים כאלו או אחרים.

ועכשיו לטענתי המהותית, שאמורה להיות טריוויאלית:

ברור שמלחמה עצימה עולה יותר כסף.

גם היום - אנו במצב לחימה הרבה יותר יקר משהיה לפני מלחמת שמיני עצרת.

ממשלת ישראל לא מושלמת, אבל יעד הגירעון ב2022 היה על 3.5 - העובדה שתוך כדי מצב לחימה ארוך, הגירעון יותר קטן מהיעד שלפני המלחמה, הוא מרשים. 

זה לא אומר *כלום* על מה דעתי על המלחמה וניהולה, על הסיבות להפסקות אש או כל דבר אחר. אתה מוזמן לפתוח על זה פוסט נפרד (מוטב למצוא פורום מתאים לעניין).

ההתעקשות שלך לאורך השרשור להרחיב את הדיון לדברים לא קשורים, פשוט לא קשורה.