אני מתחילה להרגיש שאני נחנקת מזה וזה התקצר עוד יותר וכאילו מהה אוף אוףף.ובקושי נגמרים תשעת הימים.
חחח וכל האלו,"כן נו,האמא שלו חושקת לשדך בנינו ואני בקושי סיימתי שישית וואי וזה כל כך קשה ו,נו ברור שזה לא יקרה עכשיו אבל הפרפרים בבטן וואו ואם זה לא יהיה הוא יאו ואני באמת חושבת שאנחנו מתאימים...חח נו זה ברור לגמריי שזה לא יקרה בזמן הקרוב אבל עדיין.."
אוף סתמו פשוט.
תתמקדו בחיים שלכן ואל תנסו להקדים את המאוחר כי זה פשוט לא.
(באלי לחזור לכיתה י"א,לעבור אותה מחדש.לתקן הכל.לחיות.
אני מרגישה כאילו לקחו לי את השנים האחרונות,בעיקר את השנה של י"א.)
