שֶׁאֶלָּחֵם בָּכֶם
כְּמוֹ מְשֻׁגָּע קָשֶׁה
בְּכָל כֹּחִי
נִלְחַמְתִּי
וְנִצַּחְתִּי
וְהַחֲרָדָה מִלְּאָה אֶת לִבִּי
עַד שֶׁלֹּא יכָל לָשֵׂאת עוֹד
והַיּוֹם שְׁבוּעָתִי הֲפוּכָה
אֲנִי מֵרִים יָדַיִם
וְנוֹתֵן לָהֶם לְנַצֵּחַ
לִשְׁטֹף אוֹתִי מִכָּל מָה שֶׁיָּדַעְתִּי עַל עַצְמִי
הַחֲרָדָה אָמְנָם שָׁקְטָה
אֲבָל הָעֶצֶב עָמֹק
וְכָבֵד
מוֹשֵׁךְ אוֹתִי אֶל הָאָרֶץ
אֵין לִי מְנוּחָה

