הייתי עכשיו כמה ימים באילת.
חם.
אין מה להגיד.
אבל בכל זאת
היה שם גם מעבר.
אולי זה התרבות של עיר הבילוי.
אולי המרחק שמשחרר את האנשים.
הנחת שכולם מרגישים כשמגיעים לשם.
באים כדי להתפרק.
ומתפרקים.
גועל נפש.
פשוט דוחה.
איך א.נשים שם מסתובבים.ות.
מה מעניין שם את הא.נשים.
מי מסתובב שם.
מה המטרה של מי שמגיע.
למה הוא בא.
הרבה מחשבות עברו עליי שם.
בכל זאת,
ראש חודש אב באילת..
יש משמעות לרצון של האדם.
זה המסקנה שאיתה אני יוצא מהבילוי של סוף השבוע הזה.
לפי מה שאדם רוצה לעשות לשם הוא יגיע.
במילות חז"ל:
"בדרך שאדם רוצה לילך, בה מוליכין אותו."
זוהי מסקנתי.
לתגובות:
או באישי
