אני די מבינה את הבנות שמתפללות בשקט.

גם אני עושה רק עם השפתיים.

 

לפי דעתי חבל שתפסיקי להתפלל בקול.

ופשוט בימים שמלמד אתכן מורה, תתפללו בשקט.

רוב התפילה היא בשקט רק ששרים שירים והקצב לפי החזנית..

זה נורמלי באולפנות? אם זה המצב, לדעתי צריך לסגור את המקום הזה..

אצלנו בנאדם יכול לא לבוא לתפילה, אבל אם כבר בא הוא אז הוא יתפלל אבל לא ידבר

התפילה אצלנו היא בכיתה לא בבית כנסת או בית מדרש או משהו כזה וגם כל שניה יש בנות שמאחרות אז זה ממש מפריע

רק שאצלנו לא שומעים מוזיקה, אלא רק משתעממים כי למורות לא אכפת שאת לא מתפללת, אלא שלא תעשי דברים תוך כדי התפילה...

וחצי מהכיתה יוצאת ונכנסת חופשי...

ו-אוף!!!

בכיתה השניה זה ממש לא ככה!!!

וב אמת, זה ממש תלוי בבנות של הכיתה....

וואי,, תקשיבו, זה ממש עצוב, אני ועוד מישי מהכיתה מתחילות שמונה-עשרה, אני התחלתי איזה שתי דקות לפניה והיא מסיימת להתפלל כשאני ב"סלח לנו"

 

ולא, זה ממש לא רגיל באול' תורניות. אולי בכיתות ז-ח.

אני בכתה ח' בבי"ס יסודי..

חשבתי לבקש מהמורה לתת לי שיעור אחד לדבר על זה..אבל מה אני אגיד?! זה בנות שיעשו דווקא...

ביום הולדת שלי פשוט בכיתי ותוך כדי צרחתי עליהן שהן מפריעות לי..תאמינו לי שכבר לא יכולתי..

אבל מה כן לעשות?! אין לי מושג כבר..

וזה עצוב לי מאוד המצב הזה...

בפשטות, אל תוותרי על התפילה יחד!

שנה שעברה התפללנו יחד והייתה אווירה של תפילה, מתוך 30 בנות הגיעו בזמן 26 או משהו בסיגנון.

השנה אין לנו מורה יחד איתנו ויש 5 בנות שמגיעות בזמן ועוד10-15 שמתפללות מאוחר עשר דק' לפני שהמורה מגיעה לשעה הראשונה.

לא הצלחתי להבין מדברייך אם יש לכן מורה יחד איתכם. אם אין, תשיגי אחת.

אין דרך שאת תצליחי להשליט סדר ואווירה של תפילה לבד, דוגרי זה גם לא האחריות שלך. ואם תבטלי את התפילה יחד לחלוטין, אין מצב שתצליחי להשיג את האווירה.

כשכולן מתפללות יש מצב שבנות שאין להם כ''כ כוח בכל זאת יתפללו כי כולם עושים את זה. חבל לפספס את הבנות האלה.

בכל מקרה, ב''הצלחה.

 

כן,יש לנו מורה אבל היא אני לא יודעת להגדיר ממש אבל היא לא ממש משתלטת.. היא התחילה עכשיו שמי שלא מתפללת מקבלת עבודה..אבל את יודעת איך זה..יומיים היא לא מתפללת איתנו-אז יש בלאגן..

ואני לא חושבת שזה צריך להיות ככה.יש זלזול בתפילה וגם אם יהיה שקט זה עדיין יפריע לי.     זה ממש לא צריך להיות ככה אני רוצה לשנות את זה..ואני משתדלת כמה שאני יכולה כשאני חזנית(שזה רוב הפעמים) אני משדלת כמה שיותר שזה יהיה בצורה כזאת שיהיה חשק להשתתף בתפילה או שלפחות תהיה יותר אווירה של תפילה..

חשבתי לבקש מהמורה שנדבר על זה..או שאני אדבר..כי חייבים לשנות את זה..אני לא מבינה איך בנות שלא מתפללות אף פעם יכולות לקרוא לעצמם דתיות.. אבל איך משנים את זה?! אוקי חפרו על כל מני הסברים על קטעים התפילה כדי שבנות יותר יתחברו לתפילה.. מה אפשר לעשות?!

אני לא חושבת שעונש הוא הצורה הנכונה.

א. דברי עם המורה, אבל אל תבטלי, אלא תסבירי לה את דעתך לגבי התפילה. רק שתשמע את מה שעובר על הבנות.

ב. אני ממליצה שתלמדו הלכה מהלכות תפילה כל בוקר, או שתשירו שיר לפני. לזה אין סיבה שלא יקשיבו, זה אפילו מהנה.

ג. להגיד שאת לא מבינה איך בנות שלא מתפללות קוראות לעצמן דתיות, לא רק שזה לא נכון בעליל! זה גם קביעה --------- (אין לי מילה לתאר) ביותר. זה פשוט לא נכון! אל לנו להרגיש שיש לנו את הזכות לקבוע מי דתי ומי לא. השאירי את החשבונות האלה לקב''ה.

ב''הצלחה

ב. אז את פשוט לא מכירה אותם..שיר לפני התפילה וא הדבר האחרון שיעניין אותם..והלכות תפילה אין טעם-מי שמתפללת תקשיב להם אבל היא די יודעת את זה כבר..ומי שלא מתפללת לא תקשיב...

ג. צודקת.למרות שקשה לי עם זה בכל זאת..אבל כשהן מפריעות לתפילה אתה באמת לא מבין מה הם עושות בבי"ס דתי..אבל באמת אסור לנו לשפוט. צודקת!

שמעי, תודי לקב''ה שיש לך עם מי להתמודד. אצלי אין בנות בכיתה! זה לא משנה אם נחליט לשיר כי זה יהיה אני שרה לבד עם עוד שלוש בנות כשהשאר בחדרים ישנות.

הבנות כן נמצאות, אז צריך למצוא משהו שיעניין אותן! אולי הלכות לשון הרע, זה תמיד מתאים לכולם. או שתמצאי ספר של סיפורים חסידיים של רב אריה לוין או הרב קרליבך ותקריאו סיפור כל בוקר.

שמעי, תפילה זה לא מה שבוחן מי דתי ומי לא. כשהן מפריעות לתפילה את נפגעת, זה מעצבן אותך ואת מרגישה מהן המון זילזול, ואני מבינה את זה לחלוטין. אבל זה לא קשור לדתי! זה קשור לחוסר תשומת לב. אני מאמינה שאם הם היו יודעות שזה שהן מדברות מוציא אותך מריכוז לחלוטין, הן היו יותר משתדלות.

מצד אחד יש רצון פשוט להעיף את כל מי שמדברת מהכיתה, כל מי שלא מתפללת- שתצא לדשא ותחכה עד שזמן תפילה נגמר. מצד שני, אנחנו רוצים לקרב ולא פשוט לוותר.. ולכן מהיכרות שלך עם הכיתה את צריכה לבחון מה כן יקלוט את אוזניהם ונפשותיהם ויעודד אותן להתפלל.

תבחני אולי יש לחץ חברתי לא להתפלל, או משהו בסיגנון, ואז תחשבי מה אפשר לעשות כנגד זה.

שמעתי משהו יפה, גם אם כרגע לא מתחשק לנו להתפלל, ושהאנחנו העכשויים מנותקים אז אין קטע להתפלל. צריך לזכור שמתפללים על השאיפה. הוי אומר, אנחנו מתפללים על המצב האידיאלי שאליו אנחנו שואפים להגיע. כך שאף אדם לא יכול להגיד שהתפילה לא נוגעת בו, כי התפילה לא צריכה רק לגעת בבו העכשווי אלא גם בבו העתידי, והוא לא יכול לדעת מי הוא יהיה בעתיד.

אני נפגעת מהן לא הרבה כי אני ב"ה מצליחה להתרכז בתפילה גם כשיש רעש חוץ מביום הולדת שלי שזה כבר היה בלתי נסבל.

אבל אני נפגעת בשביל בתפילה. ככה?! ככה מתייחסים לתפילה?!

ואת מבינה? אני לא אוהבת לצאת 'הרבנית' של הכתה או אחת שסתם חושבת את עצמה למורה..

אני ודעת שאין לי בררה אם אני רוצה לשנות את זה.. אבל אני מנסה לחשוב איך..סיפורים חסידיים לא נראה לי יגעו להם..

צריך משו שפשוט יגיע להם ישר ללב, שיגיע לאיפה שצריך להגיע וישנה בהם משו..הם יזלזלו בסיפורים ובהלכות..

בקיצור אם יש לך רעיון אני אשמח!

שנה שעברה המורה שלי הקריאה לנו איזה קטע חמוד וממש נוגע ללב....

 

הינה הוא:

איזה מין חבר?

אתה שומע אותי. אתה שוב לא מסתכל עלי ... ובעצם, מתי אתה כן מעיף מבט לעברי. הינה,אני קולט את עיניך מרצדות מפה לשם. על מה אתה בידיוק חושב?

כן, יש לך אלף ואחת עיסוקים אחרים חוץ מאשר להזכר בי. ללא, לא, אל תתנצל, אני לא אאמין לך.

חשבתי שאנחנו חברים. כלומר, תמיד ביחד. ביחד כשטוב, וביחד כשרע.

איזה תמים הייתי. בהתחלה סירבתי להאמין שאתה יודע לבכות לי רק כשרע לך, כשאתה צריך איזו כתף להשען עליה. אבל עם הזמן הבחנתי שאת הדברים הבאמת שמחים שלך אתה אוהב לשמור לעצמך ולאחרים.

אני חשב שאפשר לקרא לך "חבר לעת צרה". כשיש לך צרה, אתה תמיד מופיע. כל כך נירגש, כל כך כואב, כל כך מעורר רחמים.

הנה רק אתמול כל כך רצית זוג אופניים חדשות עם מהלכים. איך רצת אלי בכזו התרגשות... תארת בדיוק מה אתה רוצה, בקשת, התחננת... זה היה מדהים לראות אותך ככה, כמה נירגש. וזהו, אחרי שיש לך כל מה שאתה רוצה אתה הופ... נעלם.

אני פשוט נגד חברות חד צדדית, זה הכל.

תראה אתה אפילו עכשיו לא מסוגל להקשיב לי כמו שצריך. אני יודע, צריך ליקרות משהו כדי שתתנער, כדי שתוכל להיסתכל טוב טוב ולומר מכל הלב מה שיש לך להגיד.

אולי אני נישמע כועס, מרוגז... הייתי אומר שההגדרה הטובה ביותר היא מאוכזב.

אבל אני פה למרות הכל. מחכה לך, מאמין בך, יודע שאתה יכול גם אחרת.

ממני ,

הסידור שלך.!

אני חושבת שהקטע הזה נכון לגבי כמה בנות מהכיתה שלך. ואני מקווה שזה יפיע על חברותיך...

 

אוקי, אז מה דעתך על להביא טייפ ולשים שירים?

זה לא דורש מהן יותר מידי, תעשי מקבץ של שירים חסדיים ושימי בבוקר. מה דעתך?

ולכן כדי שלא תצאי רבנית, הדיבור עם המורה יעזור לדעתי.

לגבי הפגיעה בכבוד התפילה, אני מסכימה לחלוטין! ממש כואב לראות את זה, הזילזול הוא בלתי נסבל לפעמים.

ב''הצלחה רבה אור!

מה שאני חשבתי ואור תבקשי מהמורה שכל אחת תתפלל לבד סתם זה נראה לי יותר טוב אצלינו אסור וזה סיוט כאילו אני לפעמים קולטת את עצמישרה לבד כזה

 

אצלנו זה פשוווט היה אותו דבר (רק אני מתפללת!!) וזה מעצבן .

כול אחת עושה מה שהיא רוצה יוצאת מתי שבא לה..עד שאני יצאתי עליהם ואז בקשתי מהמורה

שכול אחת תתפלל לבד..ופשוט התחלנו להתפלל לבד ויש בנות שמתפללות וזה טוב ...

אני מתפללת דווקא בבית הכנסת יושבי בצילו הוא נמצא בדרך בית לחם.

זה ביהכנ"ס ממש טוב........

הוא של סבא שלי - זקי שישפורטיש. הוא הקים את ביהכנ"ס לזכר שסבא שלו- אליהו שישפורטיש.

 

 

אפחת כמעט לא התפללה ומי שכן-איזה שתיים שרות בקול ועוד כמה שרות (?) בשקט בשקט ועוד כמה מתפללות לבד..

כצפוי-התחננו למורות להתפלל לבד והן לא הסכימו אבל לפחות אמרו שמהשנה מתפללים לבד..

למרבה הפלא זה השתפר כמעט לחלוטין! כולן מתפללות (למעט בודדות ממש) ואפילו כשלא מגיעות מורות מתחילים לבד.

נכון-יש כאלה שיוצאות להתפלל (!) בחוץ ויש הרבה מאחרות,ולא כולן באותו קצב בכלל (אני מתפללת חלק בהסעה וכשאני מגיעה אני ממשיכה ותמיד אני גומרת אחרונה ולא מספיקה להיות קצת עם כל החברות בחוץ ) אבל ב"ה כולן מתפללות.

בקיצור-אני ממליצה לחכות קצת ולהמשיך להתפלל ביחד ואח"כ כשהבנות יתבגרו קצת להתפלל לבד בתקווה שכולן יתפללו כבר אפילו בלי תמריצים..

זה נראה כמו בעיה של כל החיינוקיות בארץ...

 

גם אצלנו יש תבעיה הזו- בצורה חלקית:

 

ישלנו מחנכת מדהימה- שרוב הכיתה מתות עליה, והיא כן יודעת לעשות אווירה של תפילה בכתה... ומתפלליםן ביחד וזה..  א-ב-ל, פעמיים בשב וע היא לא איתנו בתפילה ואז אינלנו מורה קבועה בכתה... לפעמים ה'מנהלת'(היא המנהלת, אבל אפחד לא קורא לה ככה,כולם קוראים לה המורה רותי.... והיא המחנכת של י"ב, וחוצממנה יש גם תרב, שהוא ה 'מנהל המפחיד' ...) איתנו ולפעמים המדריכה.. והן לא מצלחיות לעשות ממש אווירה של תפילה.. הנן מצאו פתרון פשוט- בימים האלה מתפללים לבד, אבל מלאא פעמים זה לא עובד כי זה פשוט אומר- 6 בנות בערך מתפללות, כל השאר עושות מה שבאלהן..(שזה כולל להפריע לבנות שכן מתפללות להתפלל...)

היתה גם תקופה של בערך חודש שהמחנכת שלנו לא יכלה להגיע לאול', ואז המדריכות(גם השניה..)או המורה רותי  התפללו איתנו כל בוקר במקומה...(ז"א=מתפללים לבד...) והיו בנות שפשוט אפ'פעם לא התפללו...(וכן, גמאני מצאתי תצמי פעם מנסה להתפלל ולא מצלחה כי כולן מדברות ומרעישון ומפריעות מסבבי...)

 

גם המורה רותי אמרה פעם שהיא מקווה שכשהמחנכת שלנו תחזור היא לא תכעס שהרסנו לה תתפילה...