למדתי קצת בקורונה, מהתענינות על השפה של החסידים..

מילון יידיש עברי Yiddish Hebrew Dictionary  זה מקום נחמד ללמוד ממנו.

תקנה שיחון עברית-יידיש, זה ממש מסודר..

און איך לערנען פון דער ביכל "יידיש מיט געשמאק".

סתם, קיצר, אני יודעת קצת, ולומדת מחוברת בשם "יידיש מיט געשמאק". נוחה ומסודרת.

למה בכלל לשמר בכוח שפה גוססת שכל ערך דתי או תרבותי שיש לה אפשר להביע יותר במקור בעברית.

היום אני נהנת מהשמאלץ שלה...
 בשבתות שאין לי מה לעשות אני וסבתא שלי מדברות ביחד וצוחקות על עצמינו (בעיקר אני עליה, שהיא 'בובע קלונצע')... 



ובכלל איפה תמצאי ביטויים מתוקים כאלו?

לא בשביל לשמר...

פשוט, יש לי נשומל'ה חסידית כזו, והיידיש משלים את האווירה..

חוץ מזה, אמנם עברית זו שפת הקודש וצריך לדבר בה ולא בלשון עמים זרים, אבל יידיש זה כבר נהיה מושג יהודי.. עברית זו שפת היהודים, ויידיש זו שפה עם געשמאק יהודי.. לא יודעת איך להסביר..

אני לא מדברת ביידיש, אבל כמו שיש לנו מילים באנגלית שאנחנו משלבים במשפט עברי (כמו סיטואציה למשל), לי יש מילים ביידיש שאני משלבת במשפט עברי (איך וויסט נישט, וואס, גורנישט וכדו').

אני ממש לא מתחברת לחסידות באופן כללי, אבל אחד מהדברים שממש לא ברורים לי זאת הנוסטלגיה לעיירה היהודית לפני 300 שנים שבה כולם דוברים יידיש והפריץ זורק את ר' מוייש'לה לבור עד שהרבי מציל אותו בעצה להתפלל או איזה המשך לסיפור חסידי שכזה שיש.

האסתטיקה הזאת חיצונית ואין לה ערך בפני עצמה. כמו זיכרונות הילדות המתוקים של אנשים בני +30 שהולכים כל שנה לדיסנילנד, אין שום סיבה אובייקטיבית לשמר אותה.

אני לא ממש מסכימה עם הנימה המזלזלת..

אני אמנם נגד חסידויות שמחליטות לשמר באדיקות את העבר, ברמה של להפוך את העיירה ממנה הם באו למקום קדוש, אבל ממש לא בגלל שזה מיושן וחסר תוכן, ממש לא. רק בגלל דברים מסוימים, כמו אי ההבנה שבהגיענו לארץ הגענו אל המקום שלנו, וזה כולל בתוכו גם חסידויות שהופכות את היידיש לשפת הקודש. אבל בגדול יידיש הוא לא נוסטלגיה, הוא פשוט כבר נהיה שפה עם נשומל'ה יהודית כזו.. 

ובקשר לסיפור החסידי - סיפורים כאלה פחות מתאימים לרוב החסידויות.. אותם תשמעי כנראה אצל חבדניקים, אבל הם באמת לא קשורים לשאר, כך שאת יכולה להוריד את הזלזול בחסידויות באופן כללי.. בכלל, את מתארת משהו לא כל כך קשור.. העיירה של לפני 300 שנה אמנם הייתה עיירה יהודית שממנה קמה חסידות, אבל את שוכחת שמאז עברו שנים, וגם לפני שמונים שנה עדיין הייתה עיירה יהודית בשם צאנז, למשל, ובה התקיימו חיים רגילים לגמרי.. היה בה אדמו"ר, היו חסידים, ולא היה פריץ ובור ומציאות כזו.. כי המושג עיירה שמור אצלך כמשהו מיושן, ולא כפשוט מקום יישוב שבו גרו אנשים רגילים.. וכיוון שהעיירות הללו היו בחו"ל, אז גם לא דיברו עברית אלא שפה של יהודי חו"ל - יידיש, וכאשר עלתה קהילה שלמה עם הרגלים מסוימים לארץ ישראל, ההרגלים המשיכו להתקיים בה..

אני מקווה שהייתי מובנת.

את מוזמנת להתחבר לחסידות, אני לא מתחברת.

אבל העיירה היהודית והיידיש וכל הסיפור זה רק חיצוני לחסידות ואין סיבה לשמר אותם בפני עצמם.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....