מרגישה שהוא בגד בי. עזב אותי למען מישהי אחרת ועכשיו הוא מתבודד איתה..

עכשיו היא מרכז עולמו, עכשיו היא העניין שלו בחיים

עכשיו החיים שלו סובבים סביבה.

ואין אותי.

אני לא מעניינת..

כבר לא.

מרגישה שהוא שווה יותר ממני..

שהוא מגדיר את הערך שלי.

שבלעדיו אני באמת לא שווה כלום

וגם החיים שלי לא שווים כלום ושום דבר

ואני קולטת שהערך שלי מזה בתחתית השפל, בתחתית המדרגה.

שמעצמי אין לי כלום ושום דבר

ורק נוכחות של אדם אחר מגדירה את ערכי וקובעת את הדברים

שאני זוכה בו, ולא הוא זוכה בי

שאני זאת שזוכה בו

ולא הוא זה שזוכה בי

או יותר נכון, אני לא זוכה בו, והוא זוכה שהוא איתה ולא איתי.

כלומר באמת לא שווה לו אותי, אם הוא לא מעוניין.

כלומר, אני מצד עצמי, לא שווה לאחרים להיות איתי

לא שווה לבחור לבחור בי.

אין לו למה. דפדף.

זה נראה טוב מבחוץ, אני יודעת.

זה קורה לכולם. כולם מתבלבלים. אל תרגיש שאתה היחיד.

זה מטעה, אני יודעת..

אבל אגלה לך את האמת?

תברח מהר, וכמה שיותר בריצה. מרתון תעשה פה.

כי בשקט בשקט, או בקול, אני אגלה לך שאין בי כלום.

שהכל חיצוני.. ובפנים הכל ריק.. בפנים יש חוסר שקט ובלגן מטורף.

הכל מבולבל, אין מרגוע. אין יציבות. הכל סוער.

לא קל בכלל, אני אומר לך.

כמה שאני אנסה להסתיר ולהראות שהכל בסדר ומתנהל כשורה,

בתוך תוכי ובמודעותי אני יודעת שכלום לא בסדר, וכלום לא עובד נכון

הכל מסתבך לי, והכל מסובך אצלי

אז פשוט לא שווה לך

כי אולי יש טיפה דברים טובים, אבל זה לא מספיק בשביל לבחור אותי

איך אומרים? החסרונות גוברים על היתרונות? אז בקל.

אתה סתם תסבול. אל תעשה את זה לעצמך.. אל תכניס את עצמך לבוץ כשיש בנות אחרות שוות ונורמליות הרבה יותר ממני.

אני בכלל לא אופציה, אל תשגה.

כי בלי שהיית פה, לא היה לי כלום.. כל מה שיש לי הרי זה רק ממך.. מזה שאתה רוצה אותי.. בלעדיך החיים דפוקים.. אתה זה שעושה אותם לקצת יותר נסבלים.. אבל גם זה לא מספיק.. ובסוף גם מולך אני לא מספיק בסדר. אני לא עומדת בתנאים. (בעיני)

אני לא מושלמת לך.. נכון, עשית בשכל. כי אני דפוקה וגרועה. לא רוצה לחיות עם עצמי זה לא הוגן!!! למה אתם ביחד נהנים והולך לכם טוב ואני נשארת פה לבד נדפקת עם עצמי!!!!!?????

למה אותי דופקים בחוסר מוצא ולכם פותחים את הדרך וסוללים לכם אותה ככה בקלות!!!!!!

אני פשוט בהלם ! החוסר צדק המשווע הזה ! אני רודפת אחריך כמו סתומה ואתה פשוט רוצה מישהי אחרת והולך לך טוב..

וואי איזה הזוי מה שקורה כאןןןןןן

הסכמת לצאת איתה בדיוק שהיא רצתה.. ממש זיווג משמים.. ורק מישהי אחת שכחו כאן והשליכו לפח. זרקת אותי לפח. זרקתם אותי לפח כולכם.

כי אני עכשיו נהייתי נטל.. מי צריך אותי. אני רק מפריעה.. מפריעה להם במסלול שלהם.. מפריעה לקשר שלהם להיות על מי מנוחות בלי איזה מישהי מציקה ונדחפת מהעבר.. שכל כמה זמן קופצת להם בעין ומעצבנת אותם! הורסת כל חלקה טובה.. תתחפפי..

תתחפפי את יא סתומה.

ברור שאני לא אהיה הזיווג המושלם.. כי אני כל כך גרועה.. שלא יעלה על הדעת שאני יכולה להתאים למישהו כל כך טוב ומושלם.. מה חשבתי לעצמי?

שיתנו לי מישהו כזה? ושיתנו למישהו כזה וואו מישהי כל כך שפלה וגרועה? כל כך לא ברמה שלו.

לפחות כן עלה באופציה שאולי אנחנו יכולים להתאים, אז כנראה אני לא עד כדי כך חסרת תקנה, אבל זה שבסוף לא נבחרתי רק מראה כמה אני במצב דפוק וירוד.. כמה אני בתחתית של התחתית. בשפל המדרגה.

סתם עשיתי לעצמי פאדיחות שהראיתי את עצמי וחשבתי שאולי הוא ירצה אותי. תוותרי מראש. איך עלה על דעתך שמישהו כה חשוב ושווה ירצה את ההזויה בבנות..

איך חשבתי לעצמי בכלל שאני חצי הנשמה שלו.. אני לא מגיעה לעקב הרגל שלו.. אז לעמוד מולו ולהשתוות לו? לא חמודה. ממש לא. שכחי מזה. אני מבינה שאת רוצה, אבל לא מאמי.. את צריכה יודעת מודעות לגבי עצמך, קצת עברת פה גבולות.. זה לא הליגה שלך.. פה זה הליגה של האלופים.. את בקושי בליגה של הנורמלים. הרבה פחות..

שאת נזכרת בתחושות הקשות, שהוא לא היה איתך עד הסוף.

שהוא קצת אולי הרבה הסתכל עליך מבחוץ. ולא רצה אותך באמת.

הוא היה רגל בחוץ רגל בפנים. לא רצה לטעות בך. לא רצה להיכנס לזה.

התלבט והתלבט

והתלבט

לא היה שם לגמרי

לא רצה את זה באמת.

חשש לוותר, אבל גם הרבה חשש ללכת על זה.

קצת הרגשתי שהוא "עושה לי טובה" ולא משתוקק לזה.

מסתכל עליך מבחוץ.. בוחן, בודק.. לא סגור. לא יודע. זה לא כן ולא לא. יופי באמת. זה לא כן? אז שלום.

מרגישה שאני כל כך לא מוצלחת, כל כך נכאבת מהסביבה..

מאנשים כאלה.

שלא באמת רוצים בי, שלא באמת חפצים בי.

שאני לא ראויה לאהבה. שאני לא ראויה שירצו בחברתי.

שאני לא מספיק. או לא בכלל.

שלא בטוחים בי. לא רגועים איתי. לא סומכים עלי.

לא מאמינה שאני באמת ראויה ליחס ורצויה. לא מבינה למה מתייחסים אלי.

למה רוצים אותי. מה מצאתם בי. 

נמאס לי לחוות כל הזמן מהסביבה שלא רוצים אותי. להתאכזב כל פעם מחדש.

ושהם לא עונים לי. חוצפנים. שעה על הקו כבר יומיים ואין מענה ואין צפי למענה! בדוק עד סוף היום הם עדיין לא היו עונים! אז שלפחות לא יחרטטו תשכל שהם "מחכים לשיחתכם".. יא אללה שלהם. מוציאים את כל המיץ לבן אדם שכל כך מקווה ומצפה למשהו מסוים! קצת רגישות יא מטומטמים. אני בונה עליכם אז מה נראה לכם עם ההתנהלות המטומטמת הזאת!

אני קולטת שהוא לא רוצה. זה ברור כשמש.

גם כל המחשבות שווא האלה, של עכשיו הוא חושב עלי ככה וככה.

כלומר אם הוא לא היה רואה אותי, אז הוא לא היה חושב עלי והיה שוכח אותי, ובגלל שעכשיו הוא ראה אותי אז עכשיו הוא נזכר בי ובטח הוא חושב עלי שאני כזאת וכזאת, וכל הכבוד לי ע כך וכך ואיזה רצינית ופייטרית ועושה עם עצמה משהו ולא נשארת בדאון וכו וכו

שקר וכזב.. פשוט שקר אחד גדול

הוא בכלל לא חושב עליך את כל הדברים האלה כשהוא רואה אותך! את בכלל לא מעניינת אותו והוא לא רוצה ולא אמור לחשוב עליך! עובדה שהוא חתך, מה את באמת חושבת שאחרי כל זה הוא עוד יחשוב עליך כל פעם שתעברי לו מול העיניים? תאמיני לי שזה הדבר האחרון שהוא היה רוצה. לראות אותך.. מבחינתו הלוואי והיית נעלמת לו מהעיניים כי נסגר הסיפור. אין על מה לדבר יותר. די לחיות בסרט.

הקטע היותר מעניין, זה שגם אם הוא היה פסדר איתך או מישהו אחר עדיין יש לי את הקטע הזה שאני נכנסת לראש של אנשים ובטוחה במיליון אחוז שהם עכשיו חושבים עלי ככה וככה. בטח ההוא חושב שאני צדיקה, וההוא חושב שאני חברותית, וההוא חושב שאני יפה, וההוא רוצה לשדך לי מישהו, וההוא חושב שאני שווה, וההוא חושב שאני בחורה רצינית, לא כמו שאר הבנות, וההוא חושב שאני עם ביטחון עצמי, וההוא חושב שאני יראת שמים, וההוא רוצה אותי בכלל ואיך אני משיג שישדכו לי אותה, וההוא בכלל רוצה לחזור אלי כי הוא פתאום רואה אותי ובטח חושב לעצמו מה, היא בסדר גמור, למה בכלל חתכתי אותה?! חבל שיתפסו לי אותה.. היא בכלל כן שווה.. 

כי אם הוא ראה אותי צנועה אז בטוח הוא חושב שאני צדיקה. ואם הוא ראה אותי יפה אז בטוח הוא חושב שאני יפה. ואם הוא ראה שאני סוגרת את הווילון אז בטוח הוא חושב שאני מהרציניות. ואם הוא רואה שאני עושה הליכה אז בטוח הוא חושב שאני אחת שאכפת לה מעצמה. 

איך יכול להיות אחרת הרי?

ומזה אני מחזיקה את עצמי. זה מה שממית ומחיה אותי.

בתחושה שלי, אם בכלל אף אחד לא היה רואה אותי ומתוך כך לא חושב עלי כלום (או אם באמת הייתי מבינה שזה שראו אותי זה לא אומר שכל המחשבות שאני בטוחה שבאות עם זה לא היו ולא נבראו) אז פשוט הייתי נשארת בתוהו ובוהו שאני נמצאת בו ובחיים הריקניים והגרועים שלי. 

אבל עכשיו, שהוא ראה אותי בסיטואציה הזאת והוא חושב ככה וככה (אהמ אהמ!! בטוח, מה לא?) אז החיים שלי משתנים ואולי אני בעצם כן בסדר, והנה אני כן נחשבת רצינית ושמחה כזאת עם ביטחון עצמי ומשמעות ואולי אני כן פייטרית בכלל ואחת שמתקדמת הלאה ולא ההיא שאני מכירה טוב מאוד ושאני יודעת בדיוק מה היא מרגישה, ההפך לגמרי..

פתאום החיים מסתדרים ואולי אני בסדר בכלל ומה רע בי

נשמה טהורה לפני שניה היית בקאנטי, היית במצב ירוד וחסר תקנה, מה קרה פתאום, חשבת שנכנסת לראש של איזה בחור ושאת יודעת בדיוק מה הוא חושב, אז עכשיו פתאום יש לך ערך לחיים? אז זה מעלה אותך?

לא נשמה, לא, החיים שלך לא השתנו, לפני שניה שנאת את עצמך ולא ראית עתיד, לא השתנה כלום החיים ממשיכים להיות דפוקים כי את יודעת באמת מה את מרגישה ומי את באמת, איזה בן אדם מתוסבך ודפוק וכל היום מלא בפחדים ובחוסר אונים ובחוסר ביטחון, אז מה אם חשבת שהוא חושב משהו אחר, אל תנסי לשקר לעצמך שאת יודעת מה הוא חושב וגם אם היית יודעת (ואת לא! ! ! !) זה לא היה משנה כלום ואין לך מה להיאחז בזה, כי מה אכפת לי שהיא חושבת שאני איזה אנערף, איזה בחורה סטנדרטית ורגילה ויכולה להתחתן, כשאני יודעת בדיוק מה אני עוברת ומה קורה אצלי בלב באמת, שאני לא סטנדרטית בכלל וממש לא מוכנה לחתונה.. זה פשוט לא מעניין אותי, זה פשוט לא עוזר לי.. כי בסוף החיים שלי נשארים אותו הדבר. אז מה זה משנה?

שונאת את עצמי. שונאת את החיים שלי. שונאת הכל.

שונאת את הבעיות שלי. שונאת את זה שכל דבר אני שונאת.

שונא את הפחדים שלי. שונאת את האנשים האלה!!!!!

שונאת את ההורים שלי!! שונאת את המשפחה שלי!!!

שונאת שהכל דפוק ואין משהו נורמלי!!

שונאת שמה שאני רוצה רחוק ממני..

שונאת את זה שכלום לא הולך לי!!!

בתחושה, בהרגשה.

כן שמחה שהיום הלך לי עם הבנות ב"ה. היה טוב !

הן הקשיבו לי, יש לי יכולת להחזיק אותן. לא מובן מאליו..

גם ממש תקתקו את הכיתה וסידרו. בניגוד לכך שהתלבטתי אם בכלל לבקש את זה, כי כאילו מה הן באמת יקשיבו לי וירימו? לכאורה למה שישימו עלי?

אבל כן.. וגם שהם ישבו יפה בשולחנות בסוף..

מה עוד הפתיע אותי? 

בכללי האווירה שכן הרגשתי שאני תופסת אותן ומרגישה ביטחון כזה ושהכוח נמצא אצלי. ולא הייתה לי הרגשה שהן גדולות עלי, ושהכוח אצלן וחוסר רוגע כזה. הרגשתי ביטחון, שבשניה שאני ארצה להגיד משהו או שיקרה משהו אז זה יקרה ולא פחדתי או חששתי שהן לא ישימו עלי. זה תחושה פנימית של אני שולטת במצב ומנהלת אותו ולא שהן שולטות ומנהלות אותי.

זה חזק.. זה מיוחד. כי בכל זאת הן כיתה ד'.. זה כן גיל שבנות לא כאלה טטלה..

השנה הזאת נבנה אצלי ביטחון מסוים במה שאני אומרת ולעמוד על שלי ושאני לא חייבת לעשות כל דבר שרוצים ממני או שחושבים ומבקשים. יש לי שיקול דעת ואני יודעת מה אני אומרת. אני לא מוותרת ישר כשהצד השני לא מקבל, כמו בעבר

עייפתי

עייפה נפשי

למה לא מגיע לי משפחה אוהבת ותומכת

למה אין לי מה לאכול

למה הלבד כבר ברגיל אצלי

והחוסר ביטחון כבר קבוע אצלי

והקושי והסבל והכאב

והחוסר אונים והחוסר תקווה

וזה שאני לא מקבלת את מה שאני רוצה ומשתוקקת

וזה שאני מתאמצת ולאף אחד לא אכפת

ופשוט טורקים לי את הדלת בפנים ולא מוכנים לשמוע

ונשאר לי רק לדמוע..

ואולי גם להתפלל.. אבל כרגע אני כועסת ולא מוכנה יותר 

הקושי גדל וגדל ואין יותר מקום

לקחו לי אותך ונשארתי בודדה בלעדיך

בודדה ועזובה וכאובה ומורחקת

הרחקת אותי מעליך, ועכשיו גם הרשעה הזאת ואתה ביחד 

והיא רוצה להעיף אותי מעליך ומעליה..

ומתעלמת ממני הסתומה המטומטמת הזאת שתלך לעזאזל.

ואני כותבת בכאב רב ובכעס עצום על החיים המרים שאני עוברת 

ואין לאן לברוח

כל האופציות גרועות

שונאת אותך!!! תעופי מפה יא כלבה!!! תלכי להונולולו אף אחד לא רוצה אותך פהה יא שמנה חסרת חיים!!! משועממת מטומטמת סתומה !!!! אני שונאת אותך. שונאת!!!!!! למה את חייבת להיות פה בעולם?!?!!?!?!?! למה באת לפה, הלוואי שלא היית פה.. הלוואי שהיית הולכת למקום אחר, למה את חייבת להרוס הכל למה??????? למה את חייבת להיתקע בכל מקום שלא רוצים אותך?!!!!!!!!!!??? למה תפסת לי בדיוק את המקום שאני רציתי להיות בו?????? למה התאמת בדיוק למה שהוא רצה????? למה היית חייבת להתחזק כמו סתומה?????? למה היית חייבת להיתקע???? למה היית חייבת לעשות לי את זה??????? מכוערת אחת. אני שונאת אותך!!! אין לך חיים !!! אז את חייבת להיות פה.. יאללה תתחתנו ותעופו מפה על טיל.. לא רוצה לראות אתכם פה לעולם.. יא כלבים.

זוג מטומטמים מכוערים סתומים... ואתה שעשית לי את זה, אתה חוצפן. אתה רע לב. אתה דפוק. שונאת אותך!

ואף אחד לא יכול להושיע אותי

ואף אחד לא רוצה להושיע אותי

וכמו תמיד אין לי מושג מה יהיה

מקווה לטוב

מקווה כבר לישועה ולגאולה

כי כרגע לא רואה את האופק מגיע.

ששיתפתי אותה היום..

ושאמרתי לה על שבת והיא ממש התלהבה על הרעיון ואפילו שאלה אם אני רוצה לישון אצלם..

וזה ממש שימח אותי.. 

קצת מרגיע שיש לי איפה להיות שבת ואני לא צריכה להרגיש אבודה ולא מוצאת מקום, תלויה בין שמים לארץ.. אבודה בעולם, צריכה למצוא את עצמי, למצוא מקום יציב.. לשים את עצמי איפה שהוא.. לדאוג לעצמי איפה להיות.. אולי מישהי תישאר ומתוך חוסר ברירה אשאר איתה והיא תציל אותי, ולא מתוך בחירה אלא מתוך חוסר אונים וחוסר ברירה אהיה איתה.. כי זה האופציה היחידה שלי, להישאר פה אז הלוואי שיהיה מישהי.. וכל פעם מחדש התחושה הקשה והכואבת הזאת שאין לי כלום בעולם.................................................... 

ועכשיו אני נזכרת בהם, שהיא גם נשארת כל שבת שם, ולפעמים רק עם עוד בת אחת או שתיים, קצת כמו התחושה שלי שאין בית, ועכשיו יש לה אותו לצערי הרבבבבבב !!!!!!!!!!!!!!!!!!!! והוא חושב עליה, והיא נשענת עליו ואכפת לו ממנההההההההההההה, וממני לא אכפת לו ולי אין אף אחד שחושב עלי כמו שהוא חושב עליה!!!!!!!!!!!!!!!! לה יש פתרון, לה יש מרגוע.. עליה הוא חושב, מרגיע אותה, דואג לה, הולך איתה, חווה איתה, היא חשובה לו ומה שעובר עליה!!!!!!!!!!!!!!! והם אולי יתחתנו אז בכלל, הוא יהיה איתה שבתות וימי חול וכל הזמןן.. ויחיה איתהה את החיייםםם ויהיה לה כבית, והיא לא תהיה לבד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ובטח היא מרגישה את הביטחון בחיים שהוא משרה עליההההה והיא במקום הטוב בחיים שלה!!!!!!! חלאססססססססס

ואני פה לבד, חסרת מוצא, חסרת מי שידאג לי באמת לאורך זמןן, שילך איתי, שיעזור לי, שיושיע אותי, שיגן עלייייי שיהיה לי כבית שירגיע אותי!!!!!!!!1 שיחשוב עלי , שיסתכל עלי, שיתעניין בי, שאני ומה שאני עוברת יעניין אותו והוא יהיה רגיש לצרכים שלי ויאהב אותי ויעריך אותי ויפרגן לי !!!!!!!!!!!!1

אז קצת שמחה אותי הזאת שאני באה אליה..

בסוף, אני די צריכה את זה, אין לי משהו אחר.

ממש לא זרם לי לבשל לעצמי..

לא יכולתי לחשוב על זה שאני צריכה עכשיו איכשהו להסתדר, ואם אין אני לי מי לי הרי, אז בעצם הכל עלי וממש אין לי כוחות לזה להיות בזה לבד ואפילו להיות עם עוד בנות , עצם זה שזה דורש ממני לעמול ולדאוג לזה זה גדול עלי לחלוטין וכבד וממש אין לי כוחות לזה.

אין לי כוחות לדאוג לעצמי בעצמי לבדי

אני רוצה תמיכה, עזרה

יותר מזה, אני רוצה לקבל!!

אני ממש רוצה לנוח ולקבל, בלי תמורה!!
בלי להיות חייבת למישהו משהו

בלי להתחנן על נפשי

פשוט לקבל.

את הצרכים שלי.

מגיע לי.

טוב היו ליד אנשים

אבל לא יודעת מעניין

אוף מי זה?

כאילו היא יותר שווה ממני

יאללה מטומטם אחד

מה אני יורדת לרמה הזאת בכלל

לכו שניכם

מפגרים

שונאת את זה שאתה יוצא עם כל החברות שלי

מטומטם!

אני לא מספיקה לך אתה מוכן לקפוץ!

מטומטם!

חושב שאני כלום!

די כבר להשתמש בי כצעצוע!

אני לא הצעצוע שלך

נמאס לי מהטמטום שלך

שירדתי הכי נמוך

אשכרה להתחנן אליו להיפגש איתי

יאלה. ת***** איתה מצידי

אני כועסת על עצמי

ושונאת את עצמי

ומבולבלת

ולבד

ושונאת את כולם

ואותו

ואותו

נעלבתי נפגעתי ואני לא מאמינה לך.

איכס איזה חרא של בנאדם

ודי אני עוזבת את הבית החרא הזה

לא מוכנה עוד לחיות עם הזבלים האלה

אנשים רעים 

מפלצות

עושים רע

לא שווים את הכאב שלי

ה**** הזה הוא רע

חושב רק על עצמו

לא מספיק רגיש