בכיפור ארגנתי לי סליקים של אוכל בחדר והרגשתי כמו איזה גנבת שאוכלת ככה בהיחבא
ועכשיו לא באלי
באלי להיות חופשיה מכל זה
לא באלי להרגיש חוטאת ומוזרה בבית שלי שאמורה להרגיש בו הכי בנוח בעולם☹️
ביז בתמוז נכנסתי למטבח בשקט ואירגנתי לי אוכל
אבל אז אמא נכנסה לחדר וראתה אותי אוכלת
לא אמרה כלום וגם לא החבאתי
אז מניחה שהיא יודעת שלא אצום עכשיו
אבל הפער בין הידיעה שלהם שאני לא צמה לבין לראות אותי בפועל עושה את זה ולוקחת אוכל מהמקרר בצום זה פער עצום שקשה להם להכיל ומכאיב להם
ולא באלי להחביא כי זה עושה לי רע התחושה הזו
וגם אין לי כוח ללחץ הזה שלהיכנס למטבח כמו גנבת כדי שלא יראו ואצער אותם
שמישהו רק יעז לקום ולהגיד שמי שמתדלש עושה את זה כי קל לו והוא בורח ומוותר לעצמו
הלוואי שיכולתי להישאר בפנים
זה ככ ככ ככ הרבה יותר קל מאשר להתמודד עם סיטואציות ככ קטנות ומפגרות
ולהתמודד עם האכזבה והכאב של כולם
ח.
ועכשיו לא באלי
באלי להיות חופשיה מכל זה
לא באלי להרגיש חוטאת ומוזרה בבית שלי שאמורה להרגיש בו הכי בנוח בעולם☹️
ביז בתמוז נכנסתי למטבח בשקט ואירגנתי לי אוכל
אבל אז אמא נכנסה לחדר וראתה אותי אוכלת
לא אמרה כלום וגם לא החבאתי
אז מניחה שהיא יודעת שלא אצום עכשיו
אבל הפער בין הידיעה שלהם שאני לא צמה לבין לראות אותי בפועל עושה את זה ולוקחת אוכל מהמקרר בצום זה פער עצום שקשה להם להכיל ומכאיב להם
ולא באלי להחביא כי זה עושה לי רע התחושה הזו
וגם אין לי כוח ללחץ הזה שלהיכנס למטבח כמו גנבת כדי שלא יראו ואצער אותם
שמישהו רק יעז לקום ולהגיד שמי שמתדלש עושה את זה כי קל לו והוא בורח ומוותר לעצמו
הלוואי שיכולתי להישאר בפנים
זה ככ ככ ככ הרבה יותר קל מאשר להתמודד עם סיטואציות ככ קטנות ומפגרות
ולהתמודד עם האכזבה והכאב של כולם
ח.
