אין שום מצוה או הגיון להיות בטוחים שהוא יגיע עכשיו. וכמובן - עובדה שבפעם שעברה הוא לא הגיע..

המצווה, וההיגיון, זה להאמין שהוא *יכול* להגיע עכשיו, ולצפות ולהתחנן שזה יקרה.

את שואלת שאלה טובה. וכל הכבוד לך על השאלה והאכפתיות.

ניסיתי לכתוב תשובה, אבל הרגשתי שאין לי מספיק בהירות לכך, ואני משתדל לא לכתוב סתם. אז ויתרתי. אבל אז הרגשתי שיש נקודה שאני כן יכול ורוצה לעמוד עליה, והתחלתי לכתוב, ונשפך כל מה שאת רואה כאן.. אז אמנם זה לא מקיף ולא עונה על הכל וזה לא כולל בכלל כל מה שיש לכתוב על השאלה שלך, אבל זה לפחות משהו...

והנקודה הזו שאני הולך לעמוד עליה, היא חשובה ושמישה ואת מוזמנת להעביר אותה גם הלאה ולזכור אותה ולהשתמש בה גם מול אחרות ובמקרים אחרים וכו':

לגבי הסוגריים, שכתבת שאת לא יודעת איך לצפות למשהו שאת לא יודעת מהו. שימי לב: קרה לך שהרגשת קרבת ה'? שהרגשת רוממות, רוחניות, התעלות? זה יכול להיות בראש השנה או ביום כיפור, בשמחת תורה, בליל הסדר, בסעודה שלישית או בסיבוב שערים... 

תזכרי, שהקרבת ה' הזו, הרוממות הזו, היא כאין וכאפס לעומת "הדבר האמיתי". היא בבואה דבבואה, צל צילה של קרבת ה' השלמה.. שאריות...

**

מהות המקדש, (וזה חשוב בלי קשר לשאלה הספציפית הזו, כדי להבין דבר ראשון על מה אנחנו מתאבלים) היא הקרבת ה' שבו. אמנם חסרות לנו מצוות שמתקיימות במקדש, ויש לנו צרות.. אבל לא על זה עיקר האבלות שלנו. עיקר האבלות היא על צער השכינה מחד - והריחוק שלנו ממנה מאידך. כשמזה, כמובן, נובעות כל הצרות וכו'. בית המקדש היה המקום של החיבור השלם בינינו לבין הקב"ה, ריה"ל באחת הקינות (וזה מבוסס על דברי חז"ל) ממשיל את בית המקדש לחדר שינה של זוג! מקום של איחוד, של קרבה, של שלימות.

אז נכון, אנחנו לא ממש מבינים מה היה שם ומה יהיה לעתיד. ועל זה בעצמו ראוי לנו לבכות ולקונן... שאין לנו מושג מהי קרבת ה' אמיתית, מהי רוממות אמיתית, מה זו הרגשת קדושה עליונה בטהרתה... איזה אומללים אנחנו, כמה רחוקים אנחנו...

אבל אנחנו יכולים כן להבין טיפטיפה, כשנתבונן באותם רגעים שבהם הרגשנו רוחניות. רגעים שפושטת בנו מין תחושה עליונה כזו.. טהרת לב.. כיסופין, כמיהה אמיתית.. רגעים של אהבת ה'.. רגעים שאנחנו מרגישים שאנחנו רק רוצים אותו... כשנתבונן באלו, ונזכור שהם רק דומים דמיון קלוש, אפור וחיוור לעוצמות של התחושות האלו במקדש.. שהם רק צל צילה של קרבת ה' האמיתית שהיה שם.. ושאנחנו מצפים באמת לחוש אותם שוב בעוצמתם המלאה, במלוא עוזם ועיזוזם... בתפארתם..

וזו התשובה, כשאת שואלת איך אני יכולה לצפות למשהו שאני לא יודעת מה הוא: תזכרי שאמנם על עצם כך אנו צריכים לבכות - שאין לנו מושג מה הוא. אבל מצד שני -  שאנחנו מבינים מה העיקרון, אנחנו רואים יהלום קטן ויכולים לקבל קצת רושם מה הציפיה לכתר ענק משובץ כולו יהלומים...

**

וכמובן, זה בנוסף לכך שאנחנו מצפים שהשכינה לא תרגיש בגלות, לא תרגיש בבדידות (ושוב, כדמיון קלוש: יצא לך להכיר פעם בת דחויה חברתית? חשבת על הקושי שלה? יצא לך להכיר מישהי או מישהו שמצפים הרבה שנים לשידוך, או לילדים, וחשבת מה עובר עליהם? זה מה שעובר על השכינה...) שהקב"ה יחוזר אל ביתו, אל היכלו, תבנהו מהרה ותגדל כבודו...

תדמייני את הביזיון הנורא שבמצב הנוכחי, שמקום קדשו שוכנים אוייביו.. את ההשפלה שלו.. של עמ"י.. ותעצמי עיניים ותדמייני במקום הזה את ביהמ"ק מתנוסס לתפארה, בגובה של יותר מחמישים מטר, מצופה שיש וזהב, בוהק למרחוק.. וענן עשן עולה כעמוד ישר מעל המזבח.. ומליוני אנשים באים מכל קצוות תבל באימה ושמחה להקביל פני שכינה.. ומקריבים קרבנותיהם.. וכו' וכו'..

תחשבי על קטעי תפילות שאת זוכרת, ותנסי לדמיין ולהרגיש מה כתוב בהם... מה פירוש ה"ממקומך מלכנו תופיע".. מה אנחנו פוגשים ב"תתן אחרית לעמך".. וכן הלאה..

טוב זהו, כתבתי כל כך הרבה וכבר לא יהיה לך כח לקרוא. סליחה שאני לא מאריך הלאה.. יש כל כך הרבה מה לכתוב על זה...

***

ועל עצם השאלה שלך: איך אפשר עדיין לצפות - אז כאמור, לא ממש בהיר לי איך לנסח על זה תשובה. אז אכתוב רק כנקודות: תזכרי שהקב"ה רוצה וחפץ ומשתוקק כבר לעשות את זה. תזכרי שהוא אוהב אותנו ורוצה לגאול אותנו. שהוא משתוקק לחזור אלינו ולחיות שוב באחדות ושלימות.

ותזכרי ששום תפילה של מהלך הדורות לא הלכה לפח.. שום דמעה.. שום תחינה..הכל נצבר ונצבר ונצבר עד שיתמלא ויספיק..

ומצד שני, לזכור שהקב"ה לא חייב לנו כלום. כנראה, כמו שתיארת, ש"ירד לך קצת" כי הנה שנה שעברה חיכית וזה לא קרה. וכאן הבעיה. אף אחד לא הבטיח לך שנה שעברה שזה יקרה, ואף אחד לא מבטיח לנו השנה שזה יקרה, ואף אחד לא הבטיח במהלךך כל הדורות שזה יקרה. ולמרות זאת - כל הדורות לא התייאשו מלבקש ולבקש ולבקש..

כי זה ששנה שעברה, ולפני שנתיים, ועשר, ומאה וחמשמאות ואלף, לא הגיעה הגאולה. זה לא אומר כלום על הסיכויים שהיא תבוא עכשיו, ולא מייאש אותנו. וגם אם ח"ו היא לא תבא השנה -ז ה לא אומר כלום על שנה הבאה..

התפקיד שלנו הוא לא לנחש ולקבוע לקב"ה מתי להביא אותה, אלא רק להתקדם ולפעול ולהתפלל, והלוואי, שנזכה.

המילים בערו בי ונגעו בי, קצת הצלחת להעביר את תחושת הגעגוע והכמיהה...

ממש עוררת אצלי עכשיו ציפיה לביהמ"ק!

אשריך! תודה!

ברור שהמצווה היא להאמין שהמשים בא בא ובבית המקדש בס"ד נבנה

הרי כתוב "אחכה לו בכל יום שיבוא"..

ווואו הלוואי שאני יהיה במדרגה שכל שניה להאמין שהמשיח כבר פה..

לא הבנתי מה ברור לך ומניין את מוכיחה את זה ולאיזה דרגה את שואפת.

מכל מקום, המצווה היא להאמין שהמשיח *יכול* לבוא. ולהרגיש זאת באמת ברמה של להיות מוכן כל הזמן.. להרגיש שהנה הנה יכול להיות שזה קורה עוד שניה... וכמובן: לצפות שכך יקרה, ולייחל, ולהתחנן, ולהתפלל, וכו'.

אבל לדעת? להיות ודאי? מה פתאום. אין שום היגיון ב"לדעת". מי זה מתיימר להיות הקב"ה ולדעת מה יקרה עוד רגע?

דעת הרמב"ם שלא יפול מהשמיים, ואילו דעת רש"י שכן יפול מהשמיים...

אל תהיי בטוחה, זו דעה אחת, ויש דעה שאומרת שהוא כן יפול מהשמיים...

אין בעיה שתסברי כשיטת הרמב"ם, אך אל תעקרי ותפסלי את שיטת רש"י...

אינני מספיק בקיא בעניין אז לא סגור 100% על מה שאני כותב...

@נשמה כללית, זה נכון...?

@anybodyelse?

ומלבד זאת, איננו אספני שיטות. יש צורה של פסיקת הלכה.

רש"י הזה, גם לולא שהייתה בו סתירה, הוא עומד בדד כנגד שאר הראשונים. אין סיבה לעשות ממנו עסק יותר מאשר כל דעת יחיד אחרת.

ובנוסף, גם לו יהיבנא שהצדק היה איתו, ושביהמ"ק היה עתיד לרדת באש, זה לא פוטר אותנו מכך שעלינו יש מצווה לבנותו. והתעסקות ב"אם נצליח או שהוא יירד באש" היא כהתעסקותו של חזקיהו במצבם הרוחני של ילדיו אם ישא אשה, שעל זאת צווח עליו ישעיהו "בהדי כבשי דרחמנא למה לך, מאי דמפקדת עבוד". לנו יש מצווה לבנות את הבית, המצווה הזו לא התבטלה מעולם. זהו זה.

וזה תלוי במעשינו והכל, אך אם נוקטים כדעת רש"י זה רק הסיבה הרוחנית (לא רק, אבל הכוונה שזה לא גם פיזית...) לכך שייבנה בית המקדש וזה תלוי בידיים שלנו, אך בניין בית המקדש עצמו ירד עלינו מן השמיים.

ולא שייך לערב פה הלכה, כיוון שזו לא מחלוקת הלכתית גרידא, זו מחלוקת מה תהיה המציאות...

וודאי שכמו שכתוב שימות המשיח לא נדע בדיוק מה יקרה עד אשר יקרה, ולכן זו הסיבה בדיוק שדייקתי ואמרתי שלא להיות כ"כ בטוחים, כי יכול להיות שזה כך ויכול להיות שזה כך, רק לא לקבוע כשיטה אחת, כי אין לנו ודאות והחלטיות שכך יהיה...

זה הכל...

"אמר לו רבי יוחנן בן תורתא: עקיבא, יעלו עשבים בלחייך, ועדיין בן דוד לא יבוא" אין עניין להאמין שהוא יבוא היום והוא לא יבוא היום

מבינה אותך ממששששש

מצד שני תקשיבי, זה סיוט אבל בסוף, לא תאמיני(אני עדיין לא מאמינה😅) זה נגמררררר ואנחנו יוצאים לחיים טובים ולשלום🥳🥳🥳

לדעתי, מניסיון אישי, תתפללי, תשתמשי בגימיני למה שאת יכולה, אל תתפדחי אם את בוכה מתסכול, לי זה קרה המוןןן... אל תטעי לחשוב שזה אומר משהו על רמת המשכל שלך כי זה שטויות שאף אחד נורמלי לא משתמש בהן, ותנסי להתנחם בזה שבסוף זה באמת ייגמר וכבר לא תצטרכי לדעת לגזור אינטגרלים או משו כזה😅

בהצלחהההה

מעודדת אותיי

הלוואי בעה זה יעבווור בטוח

אל תדאגי, באמת, תעשי מה שאת יכולה, אל תעמיסי על עצמך מידי, ותתפללי על זה🙏

בהצלחהההה🥰🥰🥰

בעה יעשה מועד חורף

וזה כבר ממש עוד מעט ואז זה יהיה מאחוריי(:

מה שכיף שהשנה מסיימים את כל המקצועות😋

ואני מאוד אוהב את התחום 🧮

מאוד עוזר השנה🙃🙃

השפה והכלים לבטא את חוקי הפיזיקה

(אינטגרל מסויים, לדוגמא, נותן את חישוב השטח שהפונקציה מבטאת…)

אז אתה במגמת פיזיקה?

זה נשמע מגמה קשה

אבל אם אתה אוהב- נדיר!

שאוהבים ומוצאים בהם עניין והרחבת אופקים וידע

יאללה אני בעד שמתמטיקה רק להם

אה הבנתי 🙈

כן ברור שהם המציאו מי היה יכול להמציא דבר ככ מעצבן?... חח

תוכניות הלימודים לבגרות במדינת ישראל, והכלילו בחומר הלימוד במתמטיקה נושאים ותחומים שאינם רלוונטיים למרבית התלמידים?

מלבד מי שימשיכו בעתיד ללמוד ולהתמחות במקצועות מדעיים המצריכים תשתית מתמטית רחבה - מדוע ללמוד מתמטיקה מעבר לבסיס הנדרש לידע כללי?

ולהחליט את זה בגיל 22, ואז להתחיל השלמת בגרויות, יהיה מבאס נורא (כן. אין לדבר סוף, כולל ים ביקורת על מה שכן ולא נכנס לחומר)

המורה של המדינה ביוטיוב. תחפשי.

בדיוק צחקנו שצריך לשלוח לו זר פרחים כי כולנו נעבור תבגרות בזכותו

אבל התכוונתי שעצם המטמתיקה זה סיוט... ללמוד אותה אבל זה יעבור(:

לידע כללי אני מלמד מתמטיקה בשיעורים פרטיים

אפשר בזום למי שרוצה

אפשר גם בקבוצות קטנות

שהביאו לפיתוחים בולטים באבני הדרך של התפתחות המתמטיקה.

המצאת האפס ושיטת הספירה העשרונית והגדרת האפס לא רק כהיעדר כמות, אלא כגודל מתמטי עצמאי שניתן לחשב איתו, מיוחסת למתמטיקאים הודים, ובראשם בראהמגופטה (Brahmagupta) במאה 7 לספירה, שהגדיר את כללי החשבון עם האפס. המערכת הופצה לעולם המערבי בהמשך דרך העולם המוסלמי.

יסודות האלגברה מיוחסות למוחמד אבן מוסא אל-ח'וואריזמי (מאה 9 לספירה), שעל שמו נקרא המושג "אלגוריתם", ושם ספרו ("אל-ג'בר") נתן לאלגברה את שמה.

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה