אבל מט' באב למדתי על מהות מצוות דרישת המקדש, כמה לבקש להתפלל להשתדל ולא להפסיק לקוות שבסוף נצליח לבנות אותו.

החורבן שאני לא יודע כבר אולי כדאי באמת לפתוח על זה שרשור

יענה רציני... ממ מה לקחתי מתשעה באב...

אממ אני חושבת שלקחתי ציפייה ממש גדולה לבניין המקדש וגם טעימה ממש קטנה על מה אנחנו מפסידים... 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....