חורבן.
תִּכְתְּבִי עַל הַפָּרֹכֶת
שֶׁהַדֶּרֶךְ הִיא דַּרְכֵּךְ
וּבְקָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים לוּחוֹת הַבְּרִית
לוּחוֹת שְׁבוּרִים הַכְּרוּבִים
עוֹד לֹא נוֹגְעִים
וּבְקוֹלִי עוֹד עֶרְוַת מִלִּים
פִּתְחִי לִי, רַעְיָתִי
...
חָרֵב הַבַּיִת לְחִנָּם
מֵאַשְׁמָה אֶל הַדְּחִיָּה
הַמְּשַׁדֶּרֶת הָאֵמוּן שֶׁלָּךְ
אָבַד
בּוֹאִי וְנִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם
אֶל עָמְקֵי בִּינַת לִבֵּךְ
מַנְגִּינָה שְׁזוּרָה בְּקֶצֶב
וְהַבַּיִת פִּזְמוֹנֵךְ
לָמָּה לָנוּ זוֹ הַתֹּפֶת
מִשְׁאַלְתִּי הִיא תְּשׁוּקָתֵךְ
(בוצר..)
אמ לפחות הלב שלי
טיפה הרגיש אז.
זה היה טהור
באלי שידלק שוב.
בכי שיטהר וינקה
