מה דעתכן על שינה על מזרן על הרצפה לילד?מתואמת
הקטנה בת שנתיים וחצי, והגיע הזמן שהיא תעזוב את מיטת התינוק...
תמיד העברנו למיטה של גדולים (נמוכה או עם מעקה), אבל עכשיו כרגע אין לנו מקום למיטה של גדולים (וגם אין לנו כרגע עוד מיטה).
חשבנו על מיטת מעבר, אבל עכשיו בעלי אמר - מה הבעיה בעצם שהיא תישן על המזרן שלה (ממיטת התינוק) כשהוא על הרצפה?
אז יש איזו בעיה בזה? בחורף נגיד? המזרן מבודד מספיק?
הבת שלי ישנה על מזרן כבר שנתייםאפונה
והקטן הצטרף אליה לפני כמה חודשים.

בהתחלה חיפשתי לה מיטת מעבר שתתאים למזרן אבל אחר כך ירדתי מזה.
הקטן היה במיטת תינוק וכשמיצה אותה פשוט צירפנו גם אותו.
זה ממש נח שאפשר פשוט לערום את המזרנים של שניהם על המיטה של הגדול כששוטפים רצפה, או השרותים מרחב גדול יותר למשחק.
כשנעבור דירה מקווה לקנות להם מיטות אבל לא לחוצה על זה בכלל
והם לא מתלכלכים, המזרנים? וזזים כל הזמן?מתואמת
ומה בקשר לחורף?
מתלכלכים? לא יודעת..אפונה
הם עם ציפוי רחיץ.
בחורף היה רק מזרן אחד על הרצפה והוא היה חצי על השטיח. היה בסדר... רוב הזמן היא גם ישנה עם סדין פליז.

(עונה גם על מה שכתבת למטה)
בקשר לעלות ולמקום אחסון לא הייתי מטרידה את עצמי. לוקחים מאגורה ומוסרים בתום השימוש.
אצלנו המזרן הוא מבד... אז לא רחיץ.מתואמת
ובאשר ליד שנייה - לצערי קשה לי להשתמש בדברים שאחרים השתמשו בהם... וחשבנו בכלל לבנות בעצמנו, בכל מקרה.
אם תחליטו לבנותשלומצ'

אפשר למצוא ברשת תוכניות למיטת מעבר. רק צריך לוודא את המידות.

 

 

 

 

תודה!מתואמתאחרונה
המיטת מעבר בגודל של המיטת תינוק.פעם שנייה2
אז למה לא מיטת מעבר פשוטה ונמוכה?
בעיניי זה לא מכבד לישון על מזרון.
ומה שלא הייתי רוצה לעצמי בטח שלא לילדי.
אנחנו חושבים לבנות בעצמנו מיטת מעברמתואמת
ולא הכסף הוא העניין. אלא סתם השאלה הפרקטית... (מיטת מעבר גם תדרוש מקום אחסון אח"כ...)
ואני דווקא מכירה אנשים שמלכתחילה ישנים על מזרנים (על שטיחים), כך שזה בהחלט יכול להיות מכובד
לגבי איחסוןבשורות משמחות
לא הייתי מתאמצת לשמור מיטת מעבר, הרבה אנשים מוסרים מיטות מעבר במצב מצויין ממש!
כן, אבל אם נבנה בעצמנו אולי לא נרצה למסור מתואמת
לכו לאיקאהמקרמה
יש שם מיטת מעבר שיודעת לגדול למיטה רגילה.
אם לבעלך יש עדיים טובות שיבנה כזאת.
הרי בסופו של דבר בילדה תצטרך מיטה גדולה וכך תחסכו אכסון
בעלי יוכל לבנות מיטת מעבר רגילהמתואמת
ולאיקאה לא נלך - רחוק לנו מדי
בכל אופן, כשהיא תצטרך בעתיד מיטה גדולה, זה אומר שנצטרך לעבור למיטת קומותיים אחת... כי אין מקום לעוד מיטה בפני עצמה. וכיוון שאני מפחדת ממיטת קומותיים (היה לנו מקרה לא נעים בעניין), אני מעדיפה לדחות את המועד כמה שאפשר...
תיראי מיטה מונטסוריתבשורות משמחות
זה סגנון כזה של מזרון על הרצפה.. אולי זה ייתן לך רעיון איך ליצור משהו כזה
תודה על הרעיון! אחפש.מתואמת
אם זה נוח לכם ולילדהעוגת שוקולד
אני לא רואה בזה שום בעיה.
זה הכל עניין תרבותי, יש מדינות שלמות במזרח למשל שכולם ישנים על מיני מזרונים על הרצפה.
האנשים הכי מכובדים שם מסבים על כריות קטנות שמונחים על הרצפה לפני שולחן האוכל...
בחורף לא הייתי נותנת לה לישון על מזרןמתחדשת11
בתקופה הזו של הקיץ לא רואה בזה בעיה חוץ מהעניין שהעא עלולה להתגלגל לרצפה
נכון, להתגלגל זה גם בעייתי... תודה על הנקודה!מתואמת
למה לא?בוקר אור
נשמע ממש רעיון טוב
הייתי שמה שמיכהמצפה לעתיד טוב

מתחת למזרן- פחות מחליק המזרן לא מתלכלך ויותר מבודד

אבל נשמע לי סבבה ממש

שמיכה זה רעיון טוב. תודה!מתואמת
אני לא אוהבת את זהרינת 23
נותן לי תחושה ארעית (כמו טיול או כשמתארחים אצל בני דודים) במקום תחושה של בטחון ויציבות.
הייתי משיגה מיטת מעבר או קונה (זה לא יקר).
זו נקודה חשובה, העניין של הארעיות...מתואמת
במיוחד שכרגע היא רגילה להיות מוגנת ממש בתוך מיטת תינוק...
תודה!
לא ראיתי שזה משמעותי לילדיםאפונה
אם המזרן שלה עומד תמיד באותה פינה אז זו המיטה שלה, מה זה משנה אם יש דיקט מתחת או לא.
(אצלנו זה לא המצב... הם אוהבים להשתמש במזרן כמגלשה מהמיטה של הגדול)
^^לגמרי ארעיותיערת דבש

ולא מגונן

כמו שכתבת @מתואמת במיוחד אחרי מעבר ממיטת תינוק..

היא עוד תינוקת למדי קורץ

 

ובעייני לא מכבד גם 

ולא יוצר מבצר מסוים מין מרחב אישי בטוח ומוגן של הילד

וכן לא מכבד-כי אולי יש תרבויות שאנשים ישנים בהם על הרצפה

אבל לא כאן

ואם במשפחה שלכם אף אחד לא ישן כך, אז כן

בעייני זה לא מכבד את המקום שלה בבית ואת הצרכים שלה במקום מרחב מבצר וכבוד

כמו כל שאר בני הבית

 

בהצלחה בבחירות!

ואגב אגבי למדי-אני בקרוב ארצה למסור מיטת מעבר חביבה מאוד צבעונית ויפה בצבע של בנות

אין לי איפה לשמור אותה.. ויש לנו עוד אחת חוץ ממנה

ואשמח בשמחה למסור לך אותה (היא גם מפלסטיק כזה.. אז לדעתי אפשר ממש בקלות לנקותה כמו שצריך)

 

אבל אם בכל זאת לא בא לך יד 2 יש מלא מיטות מהממות  חדשות לקנות בזיל הזול! (קנינו פעמיים ו2 סוגים וזה לא סיפור יקר בכלל וכיף לקנות מיטה.. אלא אם כן ממש בא לכן לבנות בשביל הכיף קורץחושף שיניים)

ממש לא הייתי חושבת פעמיים וקונה

 

היי אני רוצה מיטת מעבר למסירה🙈🙈טארקו
(אבל אממ נראלך שאפשר איכשהו להפוך אותה ללא מובהקת של בנות?)
בכללי אפשר לצבוע מיטותסמיילי12
אני צבעתי את המיטת מעבר של הגדול בצבע צהוב בהיר.
החדר שלהם צהוב אפור😅
היא כתבה שזה כמו פלסטיק כזה, לכן שאלתיטארקו
עץ ברור לי שאין בעיה לצבוע
לדעתי אפשר לצבוע עם ספריי צבענעליים ורודות
תודה מתואמת
תני את המיטה לטארקו - גם ככה אנחנו די רחוקות זו מזו...
ונראה לי שבאמת נבנה מיטה. זה יהיה הפרויקט המשפחתי שלנו החופש (אולי גם נצבע ונקשט אותה... ואולי גם נבנה מדף לספרים לילדה שעולה לא'... יהיה כיף!)
אבל יכול להיות שבינתיים נפרק כבר את מיטת התינוק, והיא כן תישן על הרצפה...
מאיפה קניתם מיטה צבעונית ויפה ולא יקרה?יעל מהדרום
לק"י

אנחנו במחשבות על מיטה לקטנה לעוד כמה חודשים.
אפשר להוריד דופן אחת של מיטת תינוקאילת-חן
עיניין של כמה ברגים
וזה הופך למיטת מעבר,
בהנחה שאין צורך במיטת תינוק.
המיטה גבוהה מדי בשביל זה...מתואמת
אפשר להוסיףאילת-חן
"מעקה למיטה" כמו של כתר על 2/3 מהאורך
זה עדיין יהיה גבוה מדי, אני חושבת.מתואמת
קשה לי המחשבה שאני אשן על מיטהאהבתחינם
ואחד מהילדים שלי על מזרון..
לא יודעת.
אני רקמחי
בן ה4 שלי מאוד אוהב לישון על הרצפה... על הרצפה ממש, לא על מזרן. הוא ישן במיטת מעבר, והרבה פעמים במשך הלילה הוא עובר לרצפה. לא נופל, בכוונה נשכב על הרצפה וממשיך לישון שם...
ככה שלישון על מזרן כבר נשמע לי מצוין ממש
מצטרפת לרעיון של מיטה מונטסורית. ככה אפשר להשאיר את המזרן על הרצפה אבל לגדר אותו עם גדר ממש או מסגרת, וככה היא לא תתגלגל, וזה פותר את הבעיה של הארעיות, כי זה כבר לא ארעי. זה יציב, זה אמיתי, זה המקום שלה וזה גם חמוד
אבל זה ממש שונה. לגבי הבן שלך..יערת דבש

כי גם הוא לפעמים אוהב לעבור לרצפה

יש לו עדין את המיטה שלו 'המרחב הפרטי' שלו בבית

וזה ענין מאוד חשוב בלי קשר לצורת השינה דוקא 

מסכימהמחי
זה היה סתם שיתוף, שאפשר לבנות לילדים מיטה ובכל זאת הם יעדיפו רצפה.
מסכימה לגמרי שילד צריך את המרחב הפרטי שלו בבית, והצעתי שיבנו מיטה מונטסורית סביב המזרן כדי שיהיה ברור שזה המקום שלה ולא סתם מזרן שמסתובב בבית.
אז למה לא מיטת מעבר..יערת דבש


גם אני ישנתי על הרצפה בילדות. בקיץ מול החלוןסמיילי12
הגדול בסלון. תענוג!
עד היום בלילות חמים בהגזמה אני יורדת מהמיטה לרצפה ובעלי לא מבין איפה אני

מה שכן, לפותחת, אני חושבת שכדאי מיטת מעבר.
לא הייתי מסוגלת לחשוב שהילד שלי ישן על מזרן. אלא אם כן החליט שבא לו. לא באופן קבוע.
יש לי עוד תהייה - בקשר למקום החתלהמתואמת
אין לנו שידת החתלה - מסרנו אותה עוד לפני שהיא נולדה מפאת חוסר מקום.
כשהיא הייתה תינוקת פיצית חיתלנו אותה על שידת מגרונים יחסית רחבה, ומאז ועד היום - על קרש שנשען על הסורגים של המיטה שלה. ברגע שנפרק את המיטה - בעצם לא יהיה לנו איפה לחתל אותה...
היא כבר גדולה, אז חיתול עם שתן זה לא בעיה להחליף כשהיא עומדת (היא אפילו מורידה אותו כבר בעצמה ), אבל עם צואה זה סיפור אחר...
יש לכן פתרונות?
(הלוואי שהיא הייתה מסכימה להיגמל, אבל היא לא )
לא הבנתי את הקושיהיוצאת לאור
אפשר על הרצפה אם נעים
או על כל מיטה אחרת עם משטח החתלה חד פעמי או קבוע...
לא הדגשתי - לי קשה לחתל בלי שידת החתלהמתואמת
הגב שלי מתפרק ככה... אני צריכה את הגובה הזה בשביל לחתל בנוחות בלי להתכופף בצורה לא רצויה.
@טארקו - תשובה גם בשבילך.
זה לא שבכלל לא יוצא לי להחליף ולנקות על הרצפה כשהילד עומד (גם אצל הגדולים יותר), אבל כל פעם כזו קשה לי...
אולי על איזשהו שולחן?טארקו
שולחן כתיבה או משהו דומה?
או להתקין שולחן מתקפל בגובה מתאים לצורך זה?
אולי באמת שולחן מתקפל זה רעיון.מתואמת
נצטרך לחשוב איך יהיה קל לקפל ולפתוח אותו בכל פעם, כי אין מקום שיישאר פתוח קבוע...
אה היה לי בראש את הסוג שמחובר בצד אחד לקיר ומתקפל נצמד לקירטארקו
אה, זה דורש כבר יותר לוגיסטיקה...מתואמת
וגם לא בטוחה שכדאי משהו קבוע, כי החדרים עוד עתידים לעבור שינויים...
מעולם לא הייתה לנו שידת החתלה..טארקו
מחתלים על המיטה/רצפה/ספה..

אגב לפעמים הוא עומד כזה עם ידיים על הרצפה והישבן זקור(מקווה שהצלחתי להסביר) וממש קל לנקות ככה, יותר מכשהוא שוכב.
אני תמיד מחתלת על המיטה שליאביול
זה הכי נוח
אין סיכוי שאחתל על המיטה שלי...מתואמת
מגעיל אותי (אפילו עם משטח החתלה וכו')
בכל אופן, זה לא פותר את בעיית ההתכופפות...
אני יושבת ושמה אותם בין הרגליים שליאביול
ואז זה לא כזה התכופפות. טוב, לי זה ממש נוח...
גם בגיל שנתיים וחצי? הם כבר ענקיים...מתואמת
בגיל הזה אני מחתלת על המיטה שלהםאביול
ואם הם לא מסכימים לשכב אז בעמידה
אנחנו מחתלים על שולחן כתיבהאן אליוט
הכי נוח לי מבחינת הגובה,מקום לרגליים, ומגרות לציוד שצריך.
כמובן עם משטח רך גדול ועליו משטח חד"פ
אולי באמת נחשוב על פתרון בכיוון...מתואמת
בעלה של שכנה שליאהבתחינם
בנה לה משהו מזה יפה..
שידת החתלה אבל נמוכה
היא מחליפה לו טיטול שהיא יושבת על כיסא,
היא לא מרימה הוא עולה לבד..
יש לה מגירות לכל מה שצריך
ארונית בצד לטיטולים ומגובנים תמיד זמינים
זה משמש אותה גם לתינוקות..
זה לא גבוה בכלל
וכמובן ששמה ריפוד כזה מעל.
אהבתי את הרעיון ממש.
נשמע ממש חמוד!מתואמת
לא בטוחה שיהיה לנו מקום אפילו לשידה כזו, אבל ננסה לאלתר משהו
אנחנו חיתלנו בעבררינת 23
על מכונת כביסה שהיתה באמבטיה.
על שיש ארוך באמבטיה.
אצלנו המייבש מעל האמבטיה, ואין שיש באמבטיה...מתואמת
אף פעם לא היתה לי שידה...חילזון 123

תמיד חיתלתי על המיטה (שלי או של כל ילד אחר) או על הספה או סתם על הריצפה או על השטיח (כשהילד שוכב, לא עומד)

לי זה קשה, כי הגב שלי לא משהו...מתואמת
בחורף אכן בעיה, אבל אם יש חימום אז הכל בסדר,אבל...רויטל.

אם יש נמלים או ג'וקים זה עלול להלחיץ את הבית ובטח את הילדה.

אם יש אפשרות אחרת- עדיף מיטהאביול
יש מלא מיטות מעבר יד שניה. וזה נותן יותר תחושה של ביטחון
אצלינו הקטנה ישנה על מזרן על הרצפהאן אליוט
היא סרבה לישון במיטת תינוק והייתה ישנה רק בעגלה. כשהיא כבר הייתה גדולה מדי החלטנו שמספיק, אבל היא קטנה מדי למיטת מעבר, ופחדנו, אז שמנו לה 2 מזרונים בגודל של מיטת מעבר על הרצפה, והיא ישנה שם בשמחה רבה.
כשתגדל נעבור למיטה
הבן שלי ישן ככהרק טוב!
בן 5.
אין לו מיטה.
כלומר יש מיטת קומותיים בחדר של הקטנה, אז הוא יכול לישון בקומה למעלה, אבל לא רוצה לישון איתה, ולא רוצה את הקומותיים.

מבחינתנו זה ברירת מחדל אולי. בקושי למזרון הזה (מזרון מיטת מעבר) יש מקום, והוא חוסם ארון, אז כשהוא קם, הוא מרים אותו שישען על הקיר.
מבחינתו זה הכי נוח לו. הוא אוהב את זה. מעדיף לישון ככה ולא על מיטה. פעם גם היה ישן חצי על הרצפה ממש, הסביר לי שכשמגרד לו אז 'זה מקרר לי את המגרד'... גם בחורף היה לו טוב ככה. הוא באמת חושב שזה נוח.

מבחינת לכלוך, המזרון מצופה נילון (עוד מהקניה לפני כמה שנים) ועליו אני שמה סדין נילון ועליו סדין רגיל.
אין שם יותר מידי לכלוך, מקסימום קצת חול, אבל המטאטא מאוחסן אצלנו בכניסה לחדר הזה, אז מקסימום מעבירה טאטוא קטן אם רואה שקצת מלוכלך. ואם הסדין מתלכלך מחליפים. בערך פעם בשבוע לפעמים קצת יותר (החדר ממש צפוף והילדים דורכים עליו וגם קופצים עליו מהמתח)

נשמע בסדר.חילזון 123

בחורף אולי קצת פחות כי יכול להיות קר.
היו תקופות ששמתי על הריצפה, או בגלל מקום או כי זה היה ילד קטן שלא רציתי שיתגלגל מהמיטה
נראה לי שהם גדלו בסדר....

אני רק יודעת שהילדים שלי מתגלגלים בלי סוףלפניו ברננה!
🤷
פעם ב.. כשאנחנו אצל ההורים זה לא נורא, אבל לא הייתי רוצה שזה יהיה באופן קבוע..
וגם, לא יודעת מה אעשה בחורף אצל ההורים..
אין לי איפה לפרוקאנוונימית1

חזרנו משבת אצל חמותי.


אני מרגישה שאני פשוט מתפוצצת מבפנים.

אין לי יכולת לשתף אף אחד באמת.

חברות- לא שייך בכלל.

אמא שלי- לא באמת נעים.

את בעלי המתוק- למרות שהוא כל כך מבין, מסכים ומכיל, יש גבול כמה אני יכולה לשתף. אלה ההורים שלו.


אבל שנים על גבי שנים של מטענים, פערי מנטליות קיצוניים. אני יודעת בשכל שהן אנשים טובים אבל אני פשוט סובלת להיות איתם. מכל מיני סיבות.


כשנגמרת שבת אצלם אני מרגישה שהחמצן נגמר איתה.

פשוט יושבת בשירותים שלי עכשיו ובוכה כי אין לי איפה לפרוקקקקק

לי יש חברה אחתמתיכון ועד מעון

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

לחברה אני לא מרגישה בנוח מחשש שיום אחדאנוונימית1

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...


אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

תפרקי קודם כל לתוך עצמךמדברה כעדן.

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...


ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

אפילו פה יש לי טיפה היסוס.אנוונימית1

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.


 

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.


 

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....


 

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.


 

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

אוי, ממש קשה ריבוזום
אין לי מה לומר, רק שברור שקשה לך ושאת צריכה לפרוק אחרי ביקור שם. רק מה שפירית זה מספיק בשביל התגובה שלך, יחד עם עוד מורכבות ופערים מנטליים בכלל... תבכי ותשחררי לגמרי. למה את מרגישה לא בסדר? את ממש מובנת וזה באמת קשה, זה לא אומר שמשהו בך לא טוב!  
תודה על החיבוק♥️ אני חושבתאנוונימית1

שהקושי נובע מכל מיני דברים.


 

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי


 

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

 

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

גלויה

וואוו...

חיבוק לך.

אולי פסיכולוגית?נעמי28
בכנות, זה עוד יותר יבאס אותי להוציאאנוונימית1
ג'ובות בגללה...

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.


ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו


אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

נשמע טעון ומציף. מה עם לפרוק לצ'אט? אני עושה את זהאביגיל ##

הרבה

מתלבטת אם זה נחשב לשון הרע 🤔🤪אביגיל ##
חחחחחחחחחאנוונימית1
אוף זה כואב 🫂אוזן הפיל

אני שומעת ממה שאת כותבת שאת קצת דומה לי

מרגישה רגשות קשים, אבל הראש רציונלי ופרופורציונאלי, ולא "מאשר" את הרגשות.

והפער הזה קשה מאד, הוא גורם לנו להרגיש משוגעות, כח למה אני יודעת א ומרגישה ב, אני לא רוצה להרגיש ב. זה לא הגיוני להרגיש ככה, זה לא פיר להרגיש ככה.


אז אני כאן כדי לומר לך שאני מבינה, ומשהו שלמדתי זה שאין רגשות "רעים", רגשות נועדו שירגישו אותם. מותר וכדאי לשבת בתוכם, כן, גם אם זה לא נעים.

וכמו שאת בתור אמא מדהימה שמתקפת את הרגשות של הילדים שלך כמו שכתבת, תהיי קצת אמא לילדה שבתוכך ותתקפי גם את הרגשות שלה.


ואת יכולה לכתוב מכתב לחמותך, שלעולם לא תשלחי,  והוא יהיה קשה וכואב ואחכ תזרקי אותו. ואת יכולה גם לכתוב מכתב לעצמך - החמות העתידית,  שבו תספרי לעצמך איזה חמות את הולכת להיות

וואו איזו מהממת את. כתבת כל כך אמפתיאנוונימית1

ומחזק...

תודה רבה רבה!!

מרגישה שאת מבינה בול. ואיזה רעיון מקסים לכתוב לעצמי איזו חמות אהיה... זה ממש לנתב את המחשבות למשהו חיובי ובונה.

מעריכה מאוד!!

באהבה❤️אוזן הפיל
לפעמים אפילו לכתוב לעצמך או בפורום למשלים...אחרונה

 משחרר את הצורך לפרוק, עצם הכתיבה היא הפריקה.

 

קרה לי שכתבתי דברים בפורום ועצם הכתיבה כבר הקלה עלי, שלא הזדקקתי לתגובות בכלל

ויש לי מחברת שאני כותבת דברים, בכלל תובנות מחשבות,ף לעשות לעצמי סדר בראש. שמחה שבעלי לא יכול לקרוא את הכתב שלי חחח

מה אתן אוכלות השבוע?(הריון,מתבגרת.מחכה עד מאוד

נראה לי המצות עושות לי ממש רע...

אני עם כאב בטן חלש כזה כל היום.

עצירות...

צרות של עשירים.


ואין לי מה לאכול

הייתי אצל הרופאה והיא אמרה לי שחסר לי ברזל

לפי הבדיקה דם.


תוספת ברזל עוד יותר עושה עצירות, ואני לא מעיזה לקחת.

ומרגישה אכן ממש חלשה בעקבות החוסר ברזל.

כולל סחרחורת...


מה שגורם לי לישון הרבה,גם להיות הרבה סתם על הספה..

בלי כח לנקות, להכין אוכל ועוד...

ואז הגדולה שלי בכיתה ט באה בלי סוףףףף בתלונות עליי

כמה אני אמא גרועה שלא עושה כלום בבית

ולמה אין לי כח לילדים שלי..

והיא רוצה רק שתיי ילדים.

כדי שאצלה הכל יהיה מושלם.

כדבריה

זה פוגע כי היא כל הזמן רואה את חצי הכוסות הריקה ולא את כל המאמצים שלי כמו לבשל לשבת וכו.

היא עוזרת אבל כל הזמן נותנת הרגשה מתנשאת ופוגעת...

כמה פעמים ממש בכיתי ממה שאמרה.

לפעמים מנסה להתעלם ולא לפתח מריבה

וואי איזה קשוחהמקורית

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)


לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

וואו. הלם מהדיבור של הילדהבאתי מפעם

לדעתי תעמידי אותה במקום.

גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!

חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️

אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך . 

חיבוקכורסא ירוקה

ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך

מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך מדברים

אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.


תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.

ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד

תרגישי טובמקלדתי פתח

נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.

בחג-מלא מים, תשלבי פירות.

לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:

שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.

יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד

שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל

לגבי המתבגרתמתיכון ועד מעון

היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?

היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?

אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה

מתואמת

בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.

בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.


ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...

ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...

ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.

זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.

ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️

זה פתאום נוחת עליימחכה עד מאוד

כי היא ממש ילדה טובה טובה.

פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...

אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.

ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...


ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...

עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...

הכוונה-נופלת עליימחכה עד מאוד
כבר לא יודעת למה לצפות 
היא מתבגרת. הקצוות זה נורמאלייעל...

אל תיבהלי ממה שהיא אומרת.

תעשי את השתדלותך, בכלים ובכוחות שלך.

ואל תדאגי, להרבה יש תקופות כאלו והילדים גדלים בסדר גמור, לא צריך לקחת ללב כל משפט שלה

הי, קודם כל חיבוקאוזן הפיל

נשמע שאת מתמודדת עם הרבה.

רק מילה לגבי המתבגרת

זה שלב שבו קצת חוזרים להיות ילדים בני 3

לכן ההתנהגות הקיצונית

לכן המילים הלא רלוונטיות בעליל

אני לא אומרת לך מה לעשות

רק נותנת מבט חדש כדי שלא תתערערי

כמו שלא תתרגשי מילדה בת 3 שתגיד "אמא את פויה"

ככה דיבורים של ילדה בת 13 לא אמורים לרגש אותך

אפילו שהיא נראית כל כך חכמה ומבינה, בוגרת ורגישה, גדולה וגבוהה

ברגעים האלה היא שוב בת 3 ואת אמא שלה

כי היא בגיל ההתבגרות...מתואמת
וזה מקסים שיש לה את הרגעים הטובים! תנצרי אותם, ותשתדלי לשכוח את אלה הרעים, שנובעים נטו מההתבגרות ולא מהאופי הבסיסי שלה...
את לא עושה להם צלקות ...אורי8
הבת שלך בגיל ההתבגרות. נורמלי בגיל הזה שיש ביקורת על ההורים ואומרים אותה לפעמים בצורה לא נעימה ופוגעת.גם אני היתי לפעמים מתבגרת כזו , זוכרת כמה דברים והעאות שאמרתי לאמא שלי. וגם אחת מבנותי אמרה לי גברים ממש'דומים למה שהבת שלך אמרה. היא גדלה כבר מאז ןהיא הרבה יותר מתונה היום בגיל 20. כיתה ט זה הזמן הכי קשה בכיל ההתבגרות לפי דעתי, בערך בכיתה יא- יב , הם מתמתנים . מצחעה לך לא לקחת ללב את האמירות שלה, זה קשה ממש, אני ממש בעבודה עם עצמי על זה. לפעמים אמירות של מתבגרים יכולות להוריד אותי ממש. זה משתפר בינתיים ממתבגר למתבגר( מקווה). כן חושבת שכדטי לומר לה שזה ממש לא נעים לך, ופוגע. זו הדרך שלה ללמטד שלמילים שלה יש כח וללמוד להיות יותר רגישה. כן להסביר לה שזו תקופה זמנית וככה זה בתחילת הריון, ושזה בסדר שלפעמים יש תקופה שלאמא קשה יותר, הכוחות יחזרו. בסוף דרכך היא לומדת להיות אשה וזה חשוב ממש'שהיא תלמד שאמא היא לא סופר וומן. ולפעמים מותר שלא יהיה לה כח. ושהבית לא יתנהל מושלם. היא בביקואת כלפייך כי היא בונה את עצמה עכדיו ובדמיון שלה הבית צריך להתנהל מושלם. לצאת עם הדמיון הזה לחיים זה מתכון להרבה כאב לב . דוקא זה שאת מרשה לעצמך להיות חלשה ולהעזר ושזה בסדר שיש תקופות שהבית לא מתנהל 100. ככל שאת בסדר עם זה ומצליחה גם לתת לה יחס ולראות אותה( להעריך את מה שהיא כן עושה, לדבר איתה ולהתענין בה, גם כשאת נחה) . את נותנת לה דוגמאהדל אמא שמותר לה להיות גם בתקופה חלשה וזה בסדר ויעבור בעזרת ה" . בטווח ארוך זה בונה מודל מציאותי יותר של חיים. זם אם על פני השטח היא בביקורת על זה עכשיו. 
התפיסה שליoo

שתקשורת הורה ילד

באחריות ההורה באחוזים גבוהים


בניגוד לתקשורת של 2 מבוגרים

בה יש ציפייה וצורך מהצד השני


תקשורת הורה ילד צריכה להיות מבוססת על הבנה של ההורה

שהוא לא בלבל של הילד

שהילד לא צריך לספק צורך ולא כדאי לתלות ציפיות


לכן כשילדה אומרת משהו שלילי

אין מה לקחת אותו מספיק ברצינות כדי להיפגע ממנו

אלא להבין את הצד שלה


גם אצלי היו בעבר אמירות דומות

ובצדק

עם השנים אני הפחתתי עשייה בבית וזה הביא שאלות/ טענות מצד הילדים

אז הייתי עונה בסתמיות

נכון אני לא עושה/ אין לי כוח/ לא בא לי

לא ראיתי בזה טענה שצריכה התייחסות

זכותם לתהות ולרצות

וזכותי לבחור לעשות אחרת

אם כי אף פעם לא בקשתי מהם לעשות במקומי


אם הילדה צריכה לעבוד לעשות עבודה שהיא מצפה שההורה יעשה

היא גם קצת צודקת


אולי זה מעצבן שילדה אומרת משהו צודק וגורמת לתחושה של חוסר אונים

זה לא אומר שהיא לא בסדר

זה אומר שיש מצב מורכב

והיא אומרת את אשר על ליבה כמו שילדים/ מתבגרים (ולפעמים גם מבוגרים) אומרים


(ולרצות 2 ילדים זה טוב

לא בגלל מספר כלשהו

אלא

יכולת לגבש דעה ולרצות בגיל צעיר

זה דבר מעולה)

לגבי הברזלעם ישראל חי🇮🇱

תנסי את האבקה של אלטמן

לי אישית זה עשה הכי פחות תופעות משאר התוספים


לגבי האוכל גם לי המצות עושות בלגן שלם ... 😪 גם מחפשת מה להכין בלי מצות

לגבי בתךעם ישראל חי🇮🇱אחרונה

חיבוק❤️

לא פשוט

אבל כמו שאומרים

שהיא תהיה אמא רק אז תבין כמה זה לא פשוט

ותתפחי לעצמך על השכם !! על כל דבר את עושה למען הבית והמשפחה

זה לא מובן מאליו במציאות המטורללת הזאת..!

תנסי לדבר לליבה ולדבר אליה כנו מבוגר

להסביר לה את הקושי שלך מנקודת מבטך

בלי צעקות וכעס

תני לה כמה ימים

לפעמים השתיקה זה הדבר הכי חכם לעשות

וזה גורם לצד השני לערער .

בשוט'

מרגישים שעשינו טעות חמורהאנונימית בהו"ל

מרוב עומס מטורף בחיים,סגרנו את הבית ומתארחים אצל ההורים

של בעלי

אנחנו בדירה,לא טוב לנו בשום צורה.

רק הקטע של הבישולים שירד ממני מקל אבל מכל הצדדים

קשוח לנו ממש ממש ממש

אנחנו עם קטנטנים ותינוק קטן ולא נחים לשנייה

רק עסוקים בללכת ולחזור כל החג כי הדירה רחוקה ממש

אחרי שחמותי אמרה שהדירה קרובה

צריכים לעלות ולרדת מיליון מדרגות

רק רוצים הביתההההההה

והקש ששבר את גב הגמל שמוצאי שבת מנסים לקלח את כולם ואין מים חמים

גם אחרי שהדלקנו דוד 😭 זה נשמע שטותי אבל זה כל כך עצבן אותנו

בעלי הדירה בחול ולא עונים לנו ואפילו אני שלא יכולה בלי מקלחת חמה

במוצש לא התקלחתי וזה שובר אותי מאוד!!! כי הייתה שבת קשוחה !!!!

בכיתי כל הבוקר רק מהתסכול שבקושי נחיםם,כאבי רגליים מהליכות בלתי פוסקות

ואין לא יכולים אפילו לחזור הביתה כי מכרנו את הבית ותקועים כאן עד אחרי החג

תלויים בחמותי באוכל בהכללללל שוב הולכים חוזרים כמו פורפורות אוףףףףףף

וזה משפיע על המצב רוח שלנו קשות ואז כמובן על הילדים

לא יודעת כבר מה לעשות

נשמע כמו סיוט!כורסא ירוקה

תקשיבי אין דבר כזה מכרנו את הבית.

לא מוכרים בית, מוכרים חמץ.

מכרתם את החמץ בבית, הבית עדיין שלכם ואפשר להכנס אליו.

החמץ לא ברשותכם ולכן אפשר לראות אותו.

המטבח לא מוכשר, אבל אפשר שאחד מכם יסע לבית יארגן יסדר (מה שאסור זה כזית חמץ. אפשר להגיע לזה בסידור נורמטיבי של בית. להתמקד בצעצועים), יכסה ויכניס את החמץ, יסגור את הארונות מטבח, יכשיר את השיש והכיורים, ותהיו שם ותאכלו אוכל לא מבושל או שתקנו טוסטר אובן/כיריים חשמליות וכלים זולים לעכשיו.

לא להיט לא לכתחילה אבל זה כבר לא שלב בחיים שהגיוני לעבור מה שאת מתארת שאתם עוברים

אםנחזור הביתה אחרי שילמנו ימבה כסףאנונימית בהו"ל

מראש זה יהיה מבאס נורא,אין סיכוי שבעלי יעשה את כל מה שכתבת

במיוחד אחרי התשלום.....

אבל תודה על העצות הן מעולות!

אני ממש מבינה את התסכול...כורסא ירוקה

זה באמת מחיר גבוה שמרגיש כמו "אכל ושילם". לי אישית נרגיש שלהישאר זה "אכל, לקה ושילם" אז אם חוזרים לפחות חוסכים את המלקות.. אבל כל אחד מרגיש אחרת וזה מובן.

אם אתם נשארים הייתי דואגת ביומים וחצי של חוהמ גם שיהיה אוכל בדירה וגם לצאת לפעילויות כמה שיותר. אפילו ברמת הקניון עם גימבורי - הם משחקים, ואז נחים באיזו פינה ואוכלים משהו שהבאתם ואז מסתובבים בחנויות ואז אוכלים עוד קצת, וחוזרים אחהצ לחמותך לארוחת ערב ומקלחות ולדירה לשינה.

בערב חג לבוא להתקלח לפני החג להישאר עד אחרי הארוחה.

ובחג להגיע בבוקר ולהישאר שם עד ההבדלה.


מבאס מאד אבל אי אפשר לרוץ הלוך חזור כל הזמן 

מסכימה. וגם - אם אתם לא חוזרים תבקשוהמקורית
להתקלח אצלה. היא תסרב?
מה שלי עוזר במקרים כאלו זה שינוי תודעהמקרמה

אין דבר שיותר מערער אותי מחוסר שליטה

להרגיש שהחיים מושכים אותי ואני במרתון אחריהם


אני מגיעה ממש לשפל (אני אלופה ברחמים עצמאים)

ואז מבינה שמפה אני חייבת להרים את עצמי

המציאות היא אותה מציאות

ההסתכלות היא שונה


את אומרת שאין סיכוי לחזור

אז זאת בחירה

כי האופציה קיימת

ואתם בוחרים שבמציאות הזאת עדיף להישאר

מהמקום הזה שאת שולטת ובוחרת

תשאבי כוחות לעוד בחירות


מנסה לחשוב איתך בקול מה יכול לעזור


אם אני מבינה נכון הדבר שיעשה לך הכי טוב זה מקלחות

יש שם אמבטיה?

אפשר למלא מיחם ולמלא את האמבטיה ולהתקלח?

(ד.א. אני קילחתי ככה 3 ילדים כי הדוד אצל חמותי לא חימם פתאום...)


אם את ממש יצירתית- אפשר ללכת לחנות קמפינג לקנות שק מקלחת שטח ולמלא אותו מים מהקומקום... זה מספיק למלחת קצרה.


ללבוש כולם פיגמות נקיות

ולעשות יום רגוע בדירה

שבעלך ילך לעשות טייק טווי מחמותך

או שתכינו פיקניק פשוט בדירה


פסטרמה, מצות

קופסת שימורי חמוצים (ואחרי שמרוקנים אותה להשתמש בה לבשל ביצים קשות)



קודם כל חיבוק!!גלויה

נשמע באמת ממש לא קל. תודה ששיתפת בפורום!

עצות שחושבת עכשיו -

מה עם אוכל קנוי? לארוחת בוקר/ערב

אפשר לקנות חבילת מצות, ממרחים, שימורים, מוצרי חלב וכלים חד"פ. זה מתאים?

(מניסיון של כמה שנים שנסענו לליל הסדר

וניקינו את המטבח בלי להכשיר, ואכלנו ככה בוקר/ערב והיה סבבה.

לצהרים אפשר פסטרמה וקטשופ....


ואולי אתם יכולים לצאת לפיקניק/טיול קטן/גן משחקים נחמד?


ולגבי הכותרת

שוב חיבוק גדול!

נשמע שכן עשיתם החלטה נכונה - לסגור את הבית בגלל שלא היה זמן וכח להכשיר.

אל תאכלי את עצמך על זה.

עכשיו חשוב שתשמרי אנרגיה.

אולי אפשר להתקלח אצל חמותך?

כל העניין שחמותי בקטע שנלך ונחזוראנונימית בהו"ל
אין לה כוח שנשב וזה מה שדופק...
אנחנו גם עושים את זהיראת גאולה

אבל הולכים רק פעם אחת בבוקר ופעם אחת בערב, ואולי מחר יקפיצו אותנו ברכב או שניקח מונית לכיוון אחד.

אפשרי אצלכם להישאר אצל חמותך יום שלם?

אנחנו כן מתקלחים בדירה, אבל אם היה צריך הייתי לוקחת שקית או תיק עם כמה בגדים ומתקלחים אצלה. לילדים אני גם ככה לוקחת בתיק עגלה טיטולים ובגדי החלפה.

בדירה יש לנו קצת מאכלים שלא דורשים הכנה וכלים כדי לאכול בבוקר כזה עד שזזים, או אם בעלי יקום מוקדם לתפילה ונהיה רעבים עד שיחזור. ושאר היום אוכלים אצלה אבל בלי לחזור באמצע לדירה.

העניין הטובooאחרונה

בטעויות

שהן מקור הלמידה הכי טוב שיש

לכן גם טעות עם מחיר גבוה יכולה להיות שווה אם מפיקים ממנה לקחים ולומדים לעתיד


ספציפית למה שכתבת

אוכל

אפשר לאכול לא מבושל קנוי מחנות ארוחה אחת או אפילו שתיים

אפשר להביא אליכם אוכל ולחסוך הליכה


מקלחת

יחסית חם היום

אפשר להתקלח במים קרים עד שהעניין הזה יסתדר 

אשמח להתייעצות מאמהות מנוסות-ילד חלשלוש וחסר תאבוןshiran30005

בן 3 עם אסתמה ברקע אם כי בחודשים האחרונים "יחסית" היה רגוע. כרגע לא לוקח כלום . עם עיכוב התפתחותי ומטופל.

לאחרונה -בחצי שנה האחרונה ואולי יותר הוא ירד במשקל - אולי לא ירד אבל אין עליה בכלל במשקל, נראה רזה מאוד שהיה בתור קטן היה שמנמן, אין התקדמות ככ בהתפתחות כאילו תקוע כזה, חולה המון -חום, קוצר נשימה, הקאות, שילשולים, אוזניים וכו' , נופל הרבה (תמיד היה ככה) וגם אין תיאבון בקיצור חלשלוש כזה. עשינו לאחרונה בדיקות דם עם ויטמינים שיצאו תקינות.

הןא שוב עם חום כמה ימים והתחילו גם הקאות היום אז מחר נלך לרופאה- לגיטימי לבקש בירור נוסף? לא יודעת מה אני רוצה ממכם אבל אמא שלי שמטפלת במעון בילדים אמרה לי שיש משהו מעבר ולדרוש בירור. השאלה מה לבקש? נשקול אותו מחר שוב ואם נראה ששוב אין עליה בכלל מה לעשות הלאה? איזה ברור עושים עוד? כבר לא יכולה לראות אותו ככה אני ממש בוכה כבר, כל פעם יש משהו אחר

אשמח לעצתכן  

אני חושבת שאם אחרי הבדיקותבאתי מפעם

לא יראו כלום תלכי לרפואה אלטרנטיבית.

בדרכ לא מתלהבת מדברים כאלה, אבל לפני כמה שנים הבת שלי היתה חולה המון פעמים, בקופח לא ראו משהו מיוחד והרגשתי שזה לא תקין. לקחתי אותה לרפואה בתדרים וגילו מה הבעיה, עשיתי מה שאמרו לי וב"ה עבר לה עם תזונה ועוד כמה דברים טבעיים כאלה ... 

זה מה שאני שואלת- איזה עוד בדיקותshiran30005

צריך לעשות לו? אני די מיואשת וחסרת אונים כבר

אנסה לבדוק על רפואה משלימה אם כי אני לא מאמינה בכלום חוץ מדיקור סיני

ויטמין B6, B12 ו Dאפונה
לגבי בדיקותהשם שלי

לא יודעת מה כבר בדקו.

כדאי לבדוק ברזל (לא רק המוגלובין), בי 12, לבדוק צליאק, אולי רגישויות למאכלים.


איך הוא אוכל?


יכול להיות שכדאי לפנות לרופא אחר, גם אם את סומכת על הרופאה.

כי אולי לרופא אחר יהיה פתאום כיוון חדש לבדוק.

אבל מצד שני, רופא קבוע מכיר את ההיסטוריה של הילד.

אוף מסכניאורוש3

יכול להיות גם מהשקד השלישי וכל זה. לא ישן טוב אין לגוף אנרגיה לגדול. פלוס אסטמה פלוס מחלות. נשמע הגיוני שהוא לא גדל. אבל באמת מאודדדד קשוח.

תבקשי כמובן מהרופאה בירור עמוק. 

אין לו שקד שלישי, עשינו כפתורים לפני כחודשshiran30005
הרופאים מתייחסים שמבקשים עוד בדיקות? מעדיפה להגיע מוכנה אליה מחר
תגידי לה מה שאמרת פה...אורוש3
לבדוק צליאקרק טוב!

איך הוא אוכל בכללי? תזונה טובה? אוכל ארוחות מלאות או בלי תאבון?

אולי לבדוק גם תזונאית בשבילו? 

הוא לא אוכל כמעט כלום - עד לפני כמה חודשיםshiran30005

היה אוכל טוב הכל, לא בררן בכלל אבל עכשיו הוא בלי תיאבון, אוכל כפית -2 ואומר "לא בא לי" ככה על הכל. לקראת הערב נפתח קצת התיאבון אוכל חביתה ופרי וזהו

זה היה הרבה לפני המלחמה ככה שאין קשר ועכשיו זה ממש נראה שהוא רזה וירד במשקל

אולי מרצפן?נפש חיה.
או כדורי תמרים
במקרה כזה, ממליצה על אנשור, מניסיוןממשיכה לחלוםאחרונה
ראיתי ילדים שזה ממש עזר להם
יש לכן רעיון מה במאכלי פסח גורם לכאבי בטן אצל הקטנאוהבת את השבת

הוא מתענה ממש..

אנחנו לא אוכלים קטניות..


אני חושבת שהתחיל לבכות עוד לפני שאכלתי מהמצות...

(והאמת גם לא יודעת איך להתנזר ממצות ...)

מצות על כל צורותיהןאמא לאוצר❤

כולל קמח מצה וכו'

לי זה עושה כאב בטן נוראי כל שנה

אני פשוט לא יכולה לעכל את המאכל הזה

קמח תפואאוזן הפיל

וכל מה שעשוי ממנו (עוגיות, עוגות, בלינצ'עס, קרקרים)

זה פשוט נהיה גוש בקיבה וגורם לכאבי בטן

קרה לי עם אחד הילדים שהיה תינוק קטן ממש בפסחאורי8אחרונה

אני חושבת שזה מהמצות. אחר כל השתדלתי לא לאכול מצות, חוץ ממה שחיבים

והתינוק היה רגוע. גם אנחנו לא אןכלים קטניות  מצאתי מה לאכול. 

לא משנהההניק חדש2
שהוא סתם מאחר.שלומית.
נפוץ מאוד 
תודה🩷🩷🩷🩷ניק חדש2אחרונה
משלוחים מנקסט הגיעו למישהי? כדאי להזמין כעת בגדי,שגרה ברוכה
קיץ או לא? 
לנו הגיע תוך שבועיים שלושהתוהה לעצמי
מה???אוזן הפיל
אז רק שלי תקוע עוד מפורים?? באמת מגיעים משלוחים? סתם נמנעתי
גם שלי תקוע לגמריאמא לאוצר❤
ושמעתי על עוד מלא..😬
מעניין שבכלל אפשר להזמין...מתואמת
נכנסתי לאתר של אמזון, ועל כל הפריטים שם כתוב שאי אפשר להזמין לאזורנו
אני הזמנתי ב-15/03Doughnutאחרונה
רק ב-30/03 הגיע לארץ, בינתיים מאז עדיין במכס. הכל לוקח יותר זמן מתמיד...
בשעה טובה קנינו נעליים לקטןשושנושי

נעליים מידה 18, תבינו את הגודל של הילד. ב''ה תודה לבורא עולם

בחנות הוא הלך יפה עם הנעליים, קניתי בחנות טובה של גרוסברג בירושלים למי שמכירה (בחנויות אחרות לא מצאתי במידה שלו).

אני לא מתכננת לשים בבית אלא יותר ליציאות, כרגע כדי שיתרגל כן שמה לו פה ושם

בבית משום מה כן יותר קשה לו ללכת איתן והוא עובר הרבה לזחילה. כלומר, הולך נופל וזוחל - לפעמים כן קם חזרה. זה ממש משתנה.

 

תקין לדעתכן?

 

כן, לוקח זמן להתרגלאוזן הפיל
כמה זמן עבר מאז שלמד ללכת?שלומית2
חודש בדיוק.שושנושי

בלי נעליים הוא רץ, בחנות הלך עם זה ממש יפה

נפל פה ושם אבל בסה''כ הלך.

רק בבית השינוי.

שמתי לו בינתיים 3 פעמים מאז הקנייה, כל פעם לחצי שעה, אולי קצת פחות. הוא כל הזמן נוגע בהן מאיו מנסה להוריד.  אני חוששת שזה לא נוח לו. למרות שקיבלתי הרבה מאוד המלצות על החנות הזאת קשה לי להאמין שעשו התאמה לא טובה 🤕

זה יחסית מעט זמןשלומית2

אז זה ממש הגיוני

לפי מה שאני יודעת אומרים לחכות יותר זמן בין תחילת ההליכה לנעילת נעליים

שההליכה יותר תתיצב.

אני מחכה חצי שעההאבל באמת נראה לי אני מגזימה


בכל אופן נראה לי זה פשוט ענין של הסתגלות.. ויעבור בעז'ה הנעל כבדה ולוקח זמן להתרגל למשקל שלה

לוקח להם זמן להתרגל לנעליים. הילדון שלי הלך 4 חוד'אמהלה

ורק עכשיו קניתי לו....

הוא ילד שב"ה לא מפסיק לרוץ

ועם הנעליים קשה לו יותר. אבל מלבישה ללבישה הוא מתרגל.

אני חושבת שזה נורמלי....

מלא נחת

זה נשמע הגיוניאמאשוני

אבל גם אם היה לו נוח עם נעליים לא כדאי לשים לו בבית.

אפשר גרביים נגד החלקה.

בבית אני מתכננת בלי, רוצה שיתרגל כדי שיוכל לנעולשושנושי
בחוץ... 
גם אנחנו קנינו נעליים לקטנה (הולכת כבר חודשיים)מתואמת
והיא ממש לא מסתדרת איתן... ייקח לה זמן, וזה הגיוני. גם ככה כרגע לא יוצאים כמעט מהבית...
מרגיע לשמוע שזה קורה גם אחרי חודשייםשושנושי

כבר חששתי שהלכו 400 שקל לפח.

אל תשאלי למה במחיר כזה, בשום מקום לא היה משהו יפה במידה שלו. כבר חששתי שהכסף לפח. 

האמת שאני קניתי לה אונליין בלידר🙈 60 ש"ח...מתואמת
אבל מתכננת לכשתסתיים המלחמה לקנותלה סנדלים ייעודיים לצעד ראשון בגלי. (מניחה שיעלה בסביבות 200 ש"ח)
תרגישי בנוחאפרסקה

אני מלבישה לקטנצ'יק כרגע נעליים ישנות של אחותו הגדולה כשהייתה בגילו 😅

אלה נעליים טובות מפפאיה ששמרתי, וגם ככה לא אכפת לו מהצבע בגיל הזה

ברור, גם אני עשיתי את זה לא מעט פעמיםמתואמת

אבל יש לי טראומה קלה - עשיתי את זה עם הילדונת פעם, סנדלים בצבע של בנים. ואז יום אחד המטפלת שלה אמרה לי שיש לה סנדלים (של בנות) מיותרים ואולי אני רוצה אותם בשבילה🙈 התפדחתי נורא שהיא חשבה שלא קניתי סנדלים חדשים בגלל קושי כלכלי או משהו...

בכל אופן, עכשיו כבר לא נשארו לי נעליים מהילדים הקודמים...

חחחח יואווווושושנושי

זה ממש נורמלי לשים לילד נעליים מהגדול

אני גם שמרתי נעלי צעד ראשון של הגדול, אבל זה במידה 21 - קטני רחוק משם 

בן כמה הוא, שזו המידה שלו?מתואמת
הוא נולד בכ''ג אב, בן שנה ושבע אם לא טועה בחישובשושנושי

הילד פשוט קטן

אה, אז הוא באמת "סתם" קטןמתואמת
הבת שלי בגיל הזהרקאני

גם קטנטונת

לא קניתי לה נעליים רק עכשיו מתחילה ללכת וגם זה לא לגמרי

אבל מאמינה שגם היא תצטרך מידה קטנה ממש

אני פעםמקקה
קניתי לילדה בכוונה סנדלים של בנים כי לא נשארו של בנות בסוף העונה, ושלה נקרעו. אפשר לחשוב מה זה כבר משנה...
אני מסכימה איתך כמובן🤭מתואמת
חחחח בדיוק באתי לכתוב שגם ככה הגננות לא רואותאני=)
אותנו בימים אלה, אז אפשר להתפרע עם אווירת השביזות וההזנחה. ואז ראיתי את התגובה שלך... אז בול!!
לגלי עודפים יש אותם סנדלים ביותר זולכורסא ירוקה
גם נעליים. אמנם פחות מבחר מהחנות הרגילה אבל דגמים מצויינים. אתם מירושלים אם אני זוכרת נכון? נראה לי שהעודפים שלהם בתלפיות. וזה ברוב הנעליים 1 במאה, 2 ב150
יש לנו חנות של גלי שקרובה אלינו לביתמתואמת
אז בדרך כלל אנחנו מעדיפים לחסוך בזמן במקום בכסף🤭
אני קניתי נעליים לקטנה שלי בשיין 🤭דיאן ד.

זה פשוט עושק המחירים של נעלי צעד ראשון.

 

ושתהיה בריאה הקטנה הזאת, כבר בת שנתיים + ועדיין במידה 18.

התחילה במידה 16 שאין מידות כאלו בכלל בארץ.

תשלחי קישור.שושנושי

יש מלא נעליים לא יודעת מה טוב ומה לא.

היה לי חשוב לקנות כי אנחנו מטיילים מלא ברחוב.

לבית אני לא צריכה, זה רק לגינה וכאלה 

היום הבת שלי הלכה פרק זמן ארוך עם הנעליים!מתואמתאחרונה

הגדולה לקחה אותה ל"טיול" ברחבת הבניין, ואחרי כמה סירובים היא הסכימה ללכת ואפילו לרוץ

אז @שושנושי הגיוני שזה יקרה בקרוב אצלכם

כמה זמן כבר הולך?ים...

עדיף בלי לפחות בחודש הראשון להליכה

 

הבן שלי כשהתחיל ללכת היה נופל הרבה ודווקא כששמנו לו נעליים זה נתן לו יציבות וביטחון

חודש בדיוק.שושנושי

מקודם שמתי לו עוד פעם והשתפר.

הנחתי חתיכה של דבק נייר בחלק הקדמי שלא ישתפשף חחח עכשיו אני יותר רגועה עם הזחילה 

תקין. אצלי גם כאלה שהלכו חודשיים בלי נעליים, ברגע,שגרה ברוכה
שהבאתי נעליים לקח להם כמה ימים להתרגל ולרוץ בהן. בדכ תוך כמה ימים זה הסתדר
רק מציעה להמשיך גם לפעמים הליכה בלי נעלייםאור10

בעיקר בגינה, בחול ודשא. או נגיד על מזרנים.

הליכה על משטחים שונים ככה הוא ממשיך לחזק את כף הרגל מה שלא קורה בתוך הנעל. וגם יחשף לתחושות שונות.

מומלץ. (במיוחד שהתחיל ללכת רק לפני חודש ).

אולי יעניין אותך