ותודה

אבל עדיין, התנהגתי קצת כאילו זה סתם עוד יום+ תוספת צום

הייתי בטלפון, בדקתי דברים למשך השבוע, הלכתי לחברה..

אז כן הלכתי לשיעורים, והתפללתי ושמעתי אייכה אבל לא ממש הייתי שם..

אמן!!

אותו חסיד אמר- כמו שכל מועד בשנה מאיר את הנקודה המיוחדת שלו למשל- הודאה והלל בחנוכה, שמחה בפורים וכו', וידוע שמם מקבלים את אותה הנקודה ומאירים אותה למשך כל השנה כולה כך בתשעה באב מאירה הנקודה הנפלאה של "לב נשבר". דהיינו געגועים וכיסופים לה' ית' לקדושה, למקדש וכו וכו'. אני יכול להעיד שהשנה ממש לא רציתי שה"חג" ייגמר, רציתי רק לחטוף עוד כמה קינות, לשבור עוד קצת את הלב, עוד קורטוב געגוע..

אז זה בעזרת ה' עצה לשנה הבאה אם מישהו יזכור...

אבל עד אז, עדיין אפשר למשוך הארה מתשעה באב (ואפילו ידוע שההארה נמשכת כל השבוע לפחות עד ט"ו באב..) וזה על ידי שתייחדי לך שעה ומקום להתגעגע לבורא ית' ולשבר את הלב לפניו "אוי אבא כמה אני רחוק מגעגוע,] כמה אני רחוק מקדושה, מבכייה על ביהמ"ק... אבאל'ה אנא קרב אותי אליך רבונו של עולם עזור לי להתחבר אנא בנה ביתך כבתחילה שנוכל להתחבר אליך באמת ובתמים כשנים קדמוניות.."

וכו' וכו'.. בהצלחה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....