אבא שלי כיום אופטומטריסט, אמא עקרת בית ומטפלת בהתנדבות בעשרות נשים...
אני חושבת שמקום ההעבודה של ההורים שלי לא משפיע עלי בכלל.
אני טיפוס עצמאי שבנה את עצמו לבד, כסף אף פעם לא חסר, אבל אני תמיד הרווחתי אותו בעבודה מאומצת.
מה שכן הייתי רוצה שאמא תהיה קצת פחות עסוקה עם המטופלות...
כי הרבה פעמים זה ממש על חשבוני, אני מתקשרת להודיע משהו דחוף ואמא כמובן תפוסה...
הייתי נותנת לאבא עבודה יותר רגועה (בכללי אבא שלי צריך את העבודה רק בשביל התעסוקה, אז שיעשה שם מה שמעניין אותו באמת [אין לי מושג מזה]) ושיחזור הביתה בערב מסופק שעשה עם עצמו משהו.


 

בכוונה שאלתי על בן\ בת של.....

עבודה לא קשורה לזה...
אמא שלי נניח עסוקה מאד, אבל היא נותנת לי להרגיש הכי טוב שבעלום, לשמוח במי שאני ואיפה שאני נמצאת, היא מעריכה אותי, היא אוהבת אותי כמו שאני, ומשחררת אותי לעשות מה שאני חושבת שנכון לעשות כי היא סומכת עלי.
אז לא משנה לי במה היא עובדת, העיקר שתהיה מסופקת, ואם הטיפול מעניק לה סיפוק- גם אם זה קשה לי אני מפרגנת לה.


 

כמובן שעם הבעל זה יהיה שונה, ארצה שיעבוד בעבודה מכניסה ושלא יהיה מנקה רחובות או שואב ביובים...

אבא שלי מורה ואמא שלי ספרנית במכללה כלשהיא יש יתרונות בשניהם כי אבא שלי בבית חודשיים בשנה ולגבי אמא שלי יש מצב שאני ארוויח בעתיד מזה דברים שווים אבל כן קצת הייתי רוצה שאבא שלי יהיה פוליטיקאי או אישיות ציבורית אבל גם יותר ויותר ריאלי שאמא שלי תהיה מורה ואז גם לה יהיה חופש

לפי מה שראיתי הם סובלים מאיומי מוות עליהם ועל המשפחה שלהם יום יום.

כמעט כל ראש מפלגה ממוצע מנהל מאפיה אימתנית...

מאיפה חשבת שמגיעים כל מיני הסכמים הזויים?

איך בדיוק הגיעו 34 מיליארד לעבאס?

הנגב, שה' ישמור...

איך הוקם בששון ושמחה היישוב "אבייתר"?

איך קורים דברים תמוהים כאלו?

איומים, ככל שיותר אכזריים, יענו את הכל.

ההורים שלי שניהם גדלו ללא השכלה בסיסית- בציבור החרדי אבל עמוק עמוק בפנים. אבא שלי ממשפחה מיוחסת שם והוא היה גאון (אחיותיו מספרות שבגיל 13 היה פותר משוואות של בגרויות) ולכן שמו אותו בחיידר (תת) מיוחד, שבו לומדים מגיל מאוד קטן גמרא וכו'. קיצקץ גם אבא שלי וגם אמא שלי לא יודעים מתמטיקה ואנגלית (אמא שלי כן קצת מסרטים וזה...).

אבא שלי מורה ליחנוך מיוחד, נערי גבעות... אמא שלי גרפיקאית. בעולם מקביל, אבא שלי יכל להיות פרופסור, פוליטקאי, איש ציבור מוכר, אולי הייטק... והייתי רוצה את זה בשבילו כי הוא מרגיש מבוזבז, למרות שהוא נהנה מהטיפול וזה. אבל בגיל 40 ללמוד ABC ולוח הכפל זה קצת קשה מידי

אמא שלי, הייתה יכולה להיות אחות (והיא באמת מתכננת ללמוד סיעוד) או מורה. מורה זה בנפש שלה..

וכן, התעסוקה שלהם מאוד משפיעה עלי. התלמידים של אבא שלי באים אלינו, ואני מאוד אוהבת מחשבים והטכנאית של הכיתה ומעצבת תמיד גרפיקות לכיתה.

חפרתי חחח

(יש הבדל בין ABC ל-א' ב', ובכל זאת, העיקרון מובן. אף פעם לא מאוחר להתחיל )

אמא שלי מנהלת תיכון באולפנה ואבא שלי ראש מחלקת תרבות תורנית בעיר מסוימת שלא נגיד את שמה מחשש לזיהוי... אני ממש לא רוצה שההורים שלי יחליפו עבודה.. העבודה הזאת ממש מתאימה להם לפחות לדעתי והם מנצלים את העבודה שלהם לעשות הכי טוב שאפשר לאחרים.. אני חושבת שהעבודה שלהם נותנת לי הצצו למאחורי הקלעים של כל מיני דברים פתאום כשאתה רואה פרסום של הופעה של זמר או הפנינג שהעייריה עשתה אתה באמת מעריך את זה כי אנשים ישבו ותכננו ודאגו לסגור עם הזמר או המפעילים חודשיים מראש ואפילו אחרי הפעילות עדיין עובדים על הדבר הזה... או להעריך את המורים על העבודה שלהם וגם שנראה משו לא טוב שהם עושים להבין מה טוב (וגם מהצד לדעת על אמת מה המטרה של מה שעשו) חוץ מזה למדתי מהם בהקשר של העבודה שלהם להפיק מכל מצב את המיטב, בכל תפקיד שנתנו לקחת אחריות ולעשות את המקסימום שאני יכולה.... בכללי זה די דברים שלמדתי מהם גם אם הם היו משנים עבודה עדיין זה היה אותו הדבר... זה קצת מעצבן שאמא שלי עובדת מאלאא גם אחרי שנגמרים הלימודים וגם בחופש וזה מתסכל שלמרות שיש חופש לעובדי משרד החינוך היא עדיין עובדת ושאבא שלי חוזר מאוחר מהעבודה זה נותן סיפוק וגאווה שההורים שלי בשליחות והם עושים טוב ומנצלים את הזמן שלהם...

אבא שלי עובד בגיור (ולא נפרט יותר אחרי הכל אנונימי) אמא שלי בתפקיד בכיר בביטוח הלאומי (כנ"ל) אם זה היה האגואיסטיות שלי הייתי רוצה ששניהם יהיו מורים שיהיו יותר זמן בבית...אבל לא יותר מדי זמן אם זה לא מהאגואיסטיות שלי הייתי מחזירה את אבא שלי להיות אברך למרות שהעבודה שלו ממש מתאימה לו...לאמא שלי תפקיד עם יותר מרץ ולנצל את העובדה שהיא באת רוצה לעזור ועוזרת לאנשים

אני לא חושבת שהעבודה של ההורים שלי השפיעה עליי בפן האישיותי אבל אני הרבה יותר מעורבת במה שקורה עם הקורונה...

אוקיי אז, מקצועות נוכחיים.

אמא - אומנית.

אבא - מהנדס.

הייתי רוצה שההורים שלי יהיו... אמ... בא נתחיל מכך שאני רוצה שההורים שלי יהיו אנשי משפחה,אז אי לכך ובהתאם לזאת, לא ימצא חן בעיניי זוג הורים שלא נמצאים בבית כמו "אסטרונאוטים" "צלמים בנשיונל גיאוגרפיק" או סלבים למיניהם.

למרות מה שציינתי, הייתי ממש גאה בהורים שלי אם הם היו מקריבים את הקריירה, ואת עצמם עם הכישרון שלהם לערך חשוב. גם אם במחיר שישאיר אותי לבד בבית.

אז אם אמא שלי אומנית, והיא יכולה לעשות עם זה טוב לעולם, אז אני גאה בה, שתהיה תרפיסטית באומנות, ותתן ערך חשוב לאומנות יהודית בפעילות שלה. 

ואם אבא אדם אנליטי - לא חסרים תפקידים שהוא יכול להועיל עם זה לארץ ישראל, בלימוד תורה, וכו'... הייתי גאה בו אם הוא היה מקובל שמשקיע את כישרונו בלימוד תורת הנסתר, ובשטח לתרום מכישוריו למן א"י וביטחונה, בכל מני צורות.

אני ממש גאה בהורים שלי כיום, כי הם עושים את המירב כדי לתרום מעצמם.

אני שואפת ללכת בדרכם (יותר לכיוון אבא שלי) ובהצלחה לכולם!!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות