יש שם משרד למעלה איפשהו, מסודרת שם צורה ברורה של דומינויים, עומדים יציביציב ואיתן, יוצרים צורה מעניינת שאפשר לקרוא לה החיים שלי.
באיזשהו שלב, נופל איזה דומינו, הוא מיצה את העמידה במקום, אז הוא עושה תזוזה אחת, נופל לו ככה בקטנה.
דומינו אחד שנפל והפיל את האחד שנעמד אחריו וככה, שרשרת ארוכה של דומנויים נופלים אחד אחרי השני, נופלים נופלים.
אז יש שם איזה דומינו שמנסה לנהל את העניינים, מנסה לזוז ולהפסיק את המפולת, אך הוא לא מצליח, נופל ומפיל אחריו את הדומיינוים שעומדים מאחוריו.
המפולת לא מפסיקה, רק ממשיכה ועם הזמן מגיעה למעגלים אחרים, מפילה איתה עוד מעגלים, מפילה ומפילה והורסת את מעגלי חייהם של אחרים.
עד שביאזשהו שלב נגמר, אין עוד דומינו להציל. אין אפילו אחד שעומד לו יציב במרכז, כל הדומיינוים שבצורנ מיותמים לבדם, שוכבים מרוסקים על הרצפה.
ואני, נשארת לנסות להרים את הבלאגן ולשקם הכל.
(עד שיום אחד אולי אצליח לבנות את מחדש את הצורה, לשקם ולבנות הכל ואז, תקראו הכל שוב מהתחלה)
באיזשהו שלב, נופל איזה דומינו, הוא מיצה את העמידה במקום, אז הוא עושה תזוזה אחת, נופל לו ככה בקטנה.
דומינו אחד שנפל והפיל את האחד שנעמד אחריו וככה, שרשרת ארוכה של דומנויים נופלים אחד אחרי השני, נופלים נופלים.
אז יש שם איזה דומינו שמנסה לנהל את העניינים, מנסה לזוז ולהפסיק את המפולת, אך הוא לא מצליח, נופל ומפיל אחריו את הדומיינוים שעומדים מאחוריו.
המפולת לא מפסיקה, רק ממשיכה ועם הזמן מגיעה למעגלים אחרים, מפילה איתה עוד מעגלים, מפילה ומפילה והורסת את מעגלי חייהם של אחרים.
עד שביאזשהו שלב נגמר, אין עוד דומינו להציל. אין אפילו אחד שעומד לו יציב במרכז, כל הדומיינוים שבצורנ מיותמים לבדם, שוכבים מרוסקים על הרצפה.
ואני, נשארת לנסות להרים את הבלאגן ולשקם הכל.
(עד שיום אחד אולי אצליח לבנות את מחדש את הצורה, לשקם ולבנות הכל ואז, תקראו הכל שוב מהתחלה)