ולכן אני כבר מעכשיו עם כיפה כזאת

שכן היה לי סוג כיפה יוצא דופן, והחלפתי אותו בשלב מסוים מכלמיני סיבות. ולכן, בין השאר, אני ממליץ לא להתייחס לזה. (למעט כיפת ננח , או קטיפה לבנה אולי).

למה אתה מתכוון בחיזוי מדוייק? אתה יכול לתת בהן סימנים?

הכוונה שלי בקטלוג היתה שבאופן כללי, אם תשווה את הכיפות בבימ"ד של מרכז לכיפות בישיבת מעלה גלבוע, הם כנראה יהיו מאוד שונים בהתפלגות. אבל גם לא חייבים להיות כל כך קיצוניים - בסופו של דבר יש ישיבות שנחשבות עם אופי חסידי, ושם יהיו יותר כיפות גדולות מצמר, יש ישיבות שנחשבות עם אופי חרדי יותר ושם יהיו יותר כיפות שחורות סרוגות וכו'. זה לא אומר שבהינתן מישהו עם כיפה X אז הוא Y, אלא יש יותר סיכוי שמישהו שלובש כיפה X עונה להגדרות מסוימות.

למרות שזה נוראאאא לא פי סי

ועצוב שמעטים כמוך.

("האמת כבדה, על כן נושאיה מועטים")

עדיין חזות חיצונית של דוס שונה משל מי שלא. יש עניין של גודל הכיפה. האם יש ציצית. מכנסיים קצרים.

גם אם זה לא עניין הלכתי (ואולי זה כן, לבוש ת"ח), אם אני פוגשת לראשונה בדייט אדם שממה שאני יודעת עליו שהוא דוס, הוא לא יגיע עם כיפת שקל ולא יגיע עם מכנסיים קצרות, וגם לא עם חולצה בצבע אדום בוהק.

לעניין הבנות, קצת קשה לי עם ההגדרה שלך, כי זה לא שככל שיש יותר סנטימטרים > יותר צנוע. ע"ע בחברה החרדית שבה אסור ללכת עם חצאיות ארוכות (אלא חייב להיות מרחק מסוים מעל העקב), אל מול הציבור שלנו שבו כן מקובל חצאיות ארוכות יותק לעיתים.

מעבר לכך, צריך לזכור שפוסקים שונים הכריעו אחרת בענייני צניעות שונים - עיין במחלוקת לגבי פאה ככיסוי ראש - האם זה הדבר המובחר ביותר או תועבה.
 

הכוונה שלי בשאלה לא היתה השוואה בין מישהי שלא עונה לכללי ההלכה לבין מישהי שלא, אלא האם אתה מסוגל להבחין בין סגנונות שונים של שומרות הלכה. באופן כללי, אני יכולה להפריד בין דתיות לאומיות (שומרות הלכה, כן?) לחרדיות לפי הלבוש, וזה לא בגלל הסנטימטרים. יש קבוצות נוספות שאני יודעת להגדיר מהניסיון שלי, ומעניין אותי אם זה משהו שגם אחרים מסוגלים לעשות.

לא צריך להגזים.. יש לא מעט מהציבור שלנו שלבושות צנוע ממש. ממש.

ברור שיש עוד המון המון שלא, ואלו שכן הן מיעוט. אבל המיעוט הזה עדיין הוא משמעותי.

(ואם מפלחים יותר לפי תתי מגזר, אז המגזר התורני זה בכלל רציני. אפילו יותר מאצל החרדים)

אתה לא מכיר בנות דוסיות מהדתי לאומי. לא יודע להגדיר בועה, אבל יש חלק לא קטן בציבור שאתה לא מכיר אותו.

יש המון המון בנות שמתלבשות על פי הלכה, והם אפילו לא הכי דוסיות. יש עוד יותר שגם שמות רעלה ;) (חח הייתי בשוונג, לא באמת). תבוא למעוזי הציונות הדתית ותכיר (מרכז, ירושלים.. כל מקום שיש ריכוז גדול של דתי לאומי יהיו שגם כמות מסויימת של דוסים. אולי אתה מהצפון או מהדרום)

קשה לי שאומרים דברים ככה על ציבור בעם ישראל.

אם אין שום תועלת אפשר רק לפרגן לא צריך להזכיר חוסר שמירת הלכה, זה לא מרבה בכבוד שמיים.

יש כל כך הרבה קבוצות של דוסים שאתה לא מכיר אז באמת אל תנסה אפילו לחשב.

(עזרא, אריאל, סניפים נפרדים של בנ"ע, בהרן, רעיה, מלא מלא אברכיות, כל האולפנות והמדרשות הדוסיות, ישובים דוסים, גרעינים תורניים כאילו ממש ממש ממש לא חסר)

כלומר, האם אתה פוסל הרבה מההצעות שאתה מקבל בגלל לבוש לא הלכתי?

ברור לי שבמנעד הדת"ל יש חלקים שרחוקים משמירת ההלכה כפי שאני מכירה אותה; אבל רוב ההצעות שלי הם כן פחות או יותר בכיוון של הרמה הדתית שאני מחפשת. למדתי לשאול על דברים כאלה, ולצערי לא תמיד אני מקבלת תשובות כנות, אבל לפעמים כן. מה שאני מנסה לומר בעצם, שאם התשובה שלך היא כן - למה בכלל מציעים לך בנות כאלו?

הטענה שלך בעצם אומרת שאצל הבנות הלבוש משקף שמירת הלכה ואצל הבנים לא. 

מה שאני אומרת שבתוך הציבור הדת"ל, שומרות ההלכה, אפשר להבחין בין זרמים שונים לפי הלבוש.

(זה שאצל החרדים אסור חצאית ארוכה "מידי" זה לא מעיד שאורך אינו צניעות הלכתית, אלא ששם ההשקופע גוברת על ההלכה. למרבה הכלימה

ואמנם יש דברים שיש בהם מחלוקות, אבל יש דברים שאין בהם מחלוקות...)

לכל אחד ואחת יש נקודות התמודדות אחרות. 

לא לכולן יש מאבקים עם סנטימטרים....

קיטלוג על פי שעון ועל פי משקפיים.

בהצלחה

(אח"כ תהיינה משימות נוספות)

בפועל היא לא אבן בוחן אם זה מתאים או לא מתאים

אבל הרבה פעמים היא משקפת משהו.

לא רואה בעיה אתית לסנן ככה על ידי אפליקציה משיקולי סטטיסטיקה.

אני מבין מאוד את החלוקה של הכיפות. זה יכול להיות מצחיק ממש אבל זה משקף כמו כל פריט לבוש.

בנוגע לשאלה שלך ישירות - אני חושב שזה מגוחך לבחון ככה קשר עם בנאדם. זה דבילי לגמרי.

אבל - בנאדם משדר משהו על ידי כל פריט לבוש שהוא לובש וגם ע"י כיפה - את העובדה הזאת היא אפשר לבטל.

ככה שהכיפה עצמה לא משנה

אבל השיוך לפעמים משנה

לחסידויות שונות.
אני חובש כיפה מהסוג שדומה לשלישי רק הרבה יותר יפה ... 
הייתי שמח לקבל כיפה מהמדוייטת כשזה רציני או אחרי האירוסין.

אני בהחלט חושב שבנות יכולות לסווג לפי הכיפה. כמו שאני אסווג לפי סגנונות לבוש.

תמיד אומרים לנו לא לצפות לשנות את בן הזוג\ לא לצפות שהוא ישתנה בשבילנו.

את כותבת ש"הכיפה היתה ממש מכוערת ולא יפה לו בכלל", ואני מניחה שהעניין הוא סובייקטיבי. כלומר, זה לא שהוא באופן מודע אמר לעצמו אני הולך עם משהו מכוער, אלא הוא חשב שזה סבבה.

האם את באת ואמרת לו שהוא הולך עם משהו מכוער לדעתך, או שעשית את זה בצורה שונה - הנה כיפה מהממת שסרגתי לאירוסין. והנה עוד כיפה מהממת. והנה עוד אחת.

מה שאני מנסה להבין זה את הדינימיקה שגרמה לבעלך להחליך משהו בזהות החיצונית שלו, ואיך זה משתלב ביחסים בין בני הזוג.

ה"זהות החיצונית" שלו... זה נשמע ממש מפוצץ.

אני מדמיין את הסיטואציה טיפה אחרת... לא כזה אכפת לו מה ללבוש והיא סורגת לו כיפה ונותנת לו.

הנראות החיצונית אצל בנים היא הרבה פחות משמעותית. בודאי שהם לא קשורים לפריטי לבוש שלהם כמו שבנות קשורות לפרטי לבוש שלהן. יכול להיות שהיא אמרה לו שזה מכוער ויכול להיות שלא. אבל זה ממש לא דרמתי לשנות כיפה. במיוחד שהשינוי הוא יחסית סולדי (שאתה לא מחליף מכיפה נחמן לכיפה סרוגה עם דוגמאות נניח)

אבל אולי יש כאלה שזה כן אכפת להם? אנשים שכן קשורים יותר לחזות החיצונית שלהם?

אני מניחה שהיא מכירה את בעלה ויודעת מי נגד מי. בסופו של דבר אנחנו מדברים על בנאדם שיש קשר איתו ולא על איזשהו גבר כללי מיסתורי.

בסופו של דבר ניסיתי לכוון בגדול לשרשור ש@הפי פתחה.

ואם את אומרת שהדיון אינדוודואלי לגמרי אז באמת אין הבדל בין גברים לנשים.

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.