כאילו איך אני יסביר את זה ואולי אנשים לא יסכימו איתי ויגידו שככה מנצלים אותנו אבל בכל זאת שלהיות אנושיים יותר מכל האנשים, להרים לכלוך שראית על הרצפה גם אם אתה לא זרקת בשביל שאר ישראל לא תהיה מלוכלכת שאם מישהו צריך עזרה לעזור לו. תכלס מה שמאפיין חיילים דתיים ערכיים, מה שמעריכים בהם זה ההתנדבות, הרוח, האידיאל... להתנהג בכבוד לכל בן אדם

טוב הבנתם "דרך ארץ קדמה לתורה" זה בערך כל מה שאמרתי עכשיו במשפט...

כאילו לא שזה ממש לא נכון אבא שלי ממש מהאנשים שמרימים כל לכלוך מהרצפה וזה...

אבל אני מכירה הרבה חברות שלי שלא מזיז להם והם יזרקו כל דבר על הריצפה....

אני אולי לא זורקת על הרצפה אבל גם לא מרימה 

(אליו שאני יצליח להגיע לרמה הזאת...)

והזה של הדרך ארץ אז אני יספר סיפור לא הכי נעים שקרה לי בכיתה...

הייתה לי מורה חילונית בבית ספר והיא לימדה אותנו שיעור האשרה כזה קיצור חברות שלי ממש היתחצפו ברמה שהם אמרו למנהל פעם שהיא סרטה את חברה שלי ואז חברה שלי סרטה את עצמה...

קיצור המנהל פיטר אותה (ניראה לי) ואז בשיעור האחרון כאילו פרדה היא אמרה לנו שהיא מלמדת בבתי ספר חילוניים והם מכבדים אותה שם יותר ממה שאנחנו מכבדות אותה וזה...

(גם בשיעור פרדה בנות עשו בלאגן...)

קיצקץ רציתי להגיד שגם אנחנו הדתיים צריכים להשתדל יותר בעניין הזה

וחוץ מזה זה משהו שאמור להפיין אותנו בתור עם ישראל

לנהוג גם אם הם לא עושים את זה... וזה לא אומר שמי שלא ככה הוא לא דתי פשוט בקטע שלדעתי זה השאיפה... ככה בן התורה האידיאלי מבחינתי (גם בת התורה האידיאלית)

אני חושב שזה מאוד מאופיין בחיבור לתורה. כלומר - להאמין שהיא אמת, שדבריה אמת, שהיא הטוב והיושר והצדק. 

לא להתייחס אליה כעול ו"בעיה שהסתבכנו איתה" שצריך למצוא איך לפתור ולסתור..

אולי בשתי מילים: אכפתיות, הזדהות. 

(קשה לי לבטא במילים, ועוד בכתב.. את הנושא הזה, שהוא יותר הרגשה. מקווה שמבינים את הכוונה)

מישהו שהתורה מלווה אותו לכל מקום.

לחיות על פי התורה, אבל על פי רצון התורה, רוח ההלכה ולא רק ההלכה עצמה.

ללמוד תורה, ללמוד הלכה, ללמוד גמרא, ללכת לצבא ולהיות שם חייל טוב ומצטיין שלא עושה חילול ה', לא לעשות חילול ה'! לשים מסיכה, לעמוד באדום (ברמזור), לא לקלל, להיות נעים, לאהוב כל אדם... 

קצת רשימת דרישות מוזרה, אבל אני באמת יכולה לנמק כל אחת... אם מישהו רוצה.

זה משפט ממש נפוץ אצלנו בבית, תמיד שאחים שלי אומרים או עושים משהוא לא במקום.

אני אומרת להם "לא ראוי לבן תורה".. למשל יותר מדי להתעסק בחיצוניות ובאיך הפוני נראה, 

ותמיד אני אומרת לאח שלי שמכנסיים ממש קצרים, זה ממש לא ראוי לבן תורה, ולצעוק ברחוב על אחיו.. וכו..

כאילו מישהוא שחי את התורה, בכול דקה ודקה, שזה - 

שומר עינים ממש, עם איזה ספר לימוד ככה על היד, להתעסק ממש ברוחניות כזאת.

ולקיים את המצוות בהדרם, ובכבוד ובשמחה.

זה מה שעלה לי ששמעתי "בן תורה"...

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....