בזמן האחרון אני מדפדף בכל מיני מקומות משירשורים כאן עד לאתרים למיניהם והבחנתי במשהו גדול.
הכל עצוב!
הכל מדוכא!
די! בוא נעצור את זה!
ה' אוהב אותנו!
קמנו בבוקר!
אנחנו בחיים!, המשפחה שלנו בחיים!, אנחנו בריאים ושלמים!
די לכאב ולדיכאון! די לצער!
זה פשוט כואב לראות את זה, יש לי מספיק לא צריך שגם לאחרים יהיה
בוא נעצור את זה!
בבקשה כל מי שיש לו טיפים, רעיונות, עצות הדרכות שישלח ונפיץ שהדיכאון והצער יעצרו
לפחות כאן
תודה לך ה'!
אם אני עצובה אל תגיד לי לא להיות עצובה. צריך לתת לזה מקום.
די לשימוש במונח דיכאון
כשרוצים לבטא עצבות / מצב רוח נאכסי ודברים דומים.
די לזילות בדיכאון.
נ.ב.
אחלה חתימה. אהבתי מאוד!
נ.ב. שני
כל הכבוד לחסרי (לא מצליחה לתייג) שהשתמשה במילה הנכונה.
כמות האנשים שנוטלים היות תרופות נגד דיכאון ענקית ביחס לכל הדורות שלפנינו.
אנשים בוחרים להתמקד בעצב וברע ולא בטוב שיש סביבם.
צער וכאב יכולים להיות דבר חשוב שיעזור לנו ונכון העולם הוא לא מושלם וכל אחד יהיה מבואס או עצוב אבל זה לא הופך את זה לטוב.
נוצרה חברה שתומכת בכאב למען למידה וזה טעות שאנחנו משלמים עליה ונגד זה אני יוצא כי מצער אפשר ללמוד אבל אולי עדיף ללמוד בלעדיו, בוא נסמוך על ה' שייתן לנו את כמות הכאב שמגיעה לנו ולא ננסה לחפש עוד...
למה אתה מתמקד באנשים האלה?
תתמקד באנשים שרואים את הטוב. וחיים בשמחה ובאושר(וכן גם הם לפעמים עצובים.)
וכן יש את השלב הזה שקורה משהו שכל העולם דפוק ורואים הכל שחור. אבל אם תבוא בשלב הזה ותגיד לראות את הטוב יעיפו לך סטירה מצלצלת.
אבל נראלי שאחרי כמה זמן אתה מתחיל לראות לבד שלא הכל כל כך נורא.
אז למה ככה אתה אומר?
בדקת את זה?
ושתדע שדיכאון זה בכלל בכלל בכלל לא קשור לזה.
דמעה שקופהויש אנשים שאוהבים להתלונן על החיים
יום אחד
הם יבינו
שיותר כיף לחיות אחרת.
אבל בינתיים
לא יעזור להגיד לבני אדם
"החיים תותים"
הם יעברו את החיים לבד
ויגלו לבד
ויסיקו מסקנות לבד
אבל אני לא אכפה את דעתי על החיים
על אנשים אחרים
ואני אשתדל להציג אותה בתור דעה ולא בתור עובדה.
מותר לאנשים להתלונן,
וזה לא סותר את זה שאני חושבת שהחיים טובים.
מה שאמרתי כאן לא מכוון לאנשים עצובים (לא עצב רגעי) אלא למי שכאן (אני מקווה שיש הבדל).
הרצון שלי זה לעזור גם למי שכרגע לא עצוב שהמדרון לשם יהיה פחות חלק אחרי שהוא יראה כמה טוב.
אני מסתמך על הרבה דברים שכתב הרב חיים נבון בספרו "חופשי זה" (מומלץ מאוד).
אני מקווה שאתה מסכים איתי שאף אחד לא באמת רוצה להיות עצוב אלא אם כן קרה לו משהו כואב ופה אני רוצה לעזור.
אתה לא חייב לקבל את העזרה ולא חייב להסכים איתי שעדיף לחייך ולחיות בשמחה אבל לדעתי אתה מפספס חלק גדול מהחיים כשאתה חי עצוב וגם חי פחות...
לפעמים טוב להיות לבד אבל לא בקשיים (לפחות לדעתי) שכשיש חבר טוב\בן משפחה שעומד אתך יותר קל לעמוד כנגד כל הצרות שבעולם.
מתבסס גם על "מגע קסם" של גילה מנדלסון (גם מומלץ)
חוגגים אכשהו? או סתם יום רגיל?
או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜
יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?
והיא תהיה כולה שלי...
אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה
זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....
והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...
אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…
לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?
חג טו באב שמח
ל המשוגע היחידיומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:
יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".
מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".
מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".
יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.
את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".
ל המשוגע היחידיאחרונהאם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,
והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
