הַצַּעַר הֲכִי עָמֹק,
הוּא הַדָּבָר הֲכִי מָתוֹק.
בִּשְׁבִיל הָאִישׁ
אֲשֶׁר חָדַל לְהַרְגִּישׁ.
בְּנִסְיוֹן לֹא לִסְבֹּל,
הִתְנַתַּקְתָּ מִמְּקוֹר הַכֹּל.
הוּא אֲשֶׁר הָיָה חֶלְקְךָ,
מְקוֹר אוֹשְׁרֶךָ וּדְבַשׁ מִתְקֵךְ.
"כִּי רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ",
לֹא הוּא יְאַבֵּד.
הֵם מְאַבְּדִים עַצְמָם,
כְּדָג שֶׁיּוֹצֵא מֵהַיָּם.
וּכְשֶׁנִּפְקְחוּ עֵינֶיךָ,
וְהִתְחַלְתָּ לְחַפֵּשׂ.
לֹא יָדַעְתָּ לְאָן לָשׁוּב,
לֹא הִרְגַּשְׁתָּ מָה חָשׁוּב.
וְעַתָּה, לְפֶתַע, חַשְׁתָּ.
דְּקִירָה עֲמֻקָּה, חוֹדֶרֶת.
הַנְּשָׁמָה הִסְכִּימָה לָשׁוּב,
הַגּוּף נִרְגַּע, כְּבָר לֹא עָזוּב.
הִיא הֶחֱלִיטָה לָשֵׂאת חֶסְרוֹנוֹתָיו,
לִשְׁכּוֹן אִתּוֹ עַל אַף סִרְחוֹנוֹתָיו.
אַחֲרֵי שֶׁאוֹתוֹ תְּעָלָה,
הִיא מִיַּד תְּגַלֶּה.
אוֹרָה הַזָּךְ לֹא הוּעַם,
כְּעֵת הוּא מָלֵא עוֹלָם.
וּמַשְׁמִיעָה הִיא לְכָל בָּבַת צְחוֹק,
וְזֶה הָיָה מָתוֹק, כָּל כָּךְ מָתוֹק.
