למה?
מה טוב בצד הזה ומה טוב בצד השני?

אי אפשר לשמור על כל העולם כל הזמן.
למשל אצל ילדים קטנים,המטרה של ההורים שלהם זה לא לשמור עליהם לעולם ועד,אלא לעזור להם לבנות את עצמם.לכן לפעמים ההורה יתן לילד שלו לעשות משהו שיכאב לו,כדי שהילד ילמד שזה כואב.כמובן שההורה תמיד ימצא בסביבה כדי לעזור.

לכן,אם את אחראית על החינוך של מישהו,לפעמים כדאי לתת לו ליפול,אם יצא מזה טוב לא,ואם לא נראה שזה יכול להשתבש.

אני משאירה לכם את ההדגמה.
המטרה שלי הייתה לשאול באופן תיאורתי מה דעתכם.
מה לדעתכם האידיאל, איזה התנהגות יותר מוצלחת.
תדגימו, ואז יהיה מקרה ספציפי, הבנתם?

אז אני לוקחת את הדעות שפה ומוסיפה גם את דעתי, ותודה לכם- עזרתם לי לבנות אותה.
תיקונים יתקבלו בחפץ לב, זה נחמד מאוד כשמחדדים את ההבנה שלי.

אז.. לדעתי הקו הוא מאוד דק, כי מצד אחד צריך לתת לכל אדם עצמאות- במיוחד אם מדובר בגיל העשרה כשהוא עושה חלק ממעשיו על מנת לקבל את העצמאות הזאת. מצד שני, איך באמת אפשר לעמוד בצד ולראות אותו עושה דברים שאת יודעת שהוא באמת יצטער עליהם? קשה מאוד לא להגיד כלום.
אז אם האדם הזה הוא חברה טובה, אפשר לדבר קצת, לעשות את שיטת כבשת הרש- לספר לה כל מיני מצבים דומים. לקוות שזה יעזור. ככל שקרובים יותר יש יותר השפעה. אבל אני חושבת שיש מצב שבו האדם נזרק אל המציאות ונאלץ להילחם בה בכוחות עצמו. צריך להשתדל להיות שם, לעזור לו עם מסקנותיו, להאיר לו קצת. אבל למרות זאת, האדם זקוק לעצמאות.
האדם בהרבה מהמקרים צריך ליפול, זאת תהיה הדרך אל ההבנה והבגרות. כמו שנועמיק אמר.. גם אם אתה יודע שלגעת בתנור חם זה יכאב. האדם לא יודע.. ולצעוק עליו, להתרות בו, להסביר לו בנועם- כל אלה יעזרו עד שלב מסויים, אם האדם הוא עקשן יותר מיזה- הוא צריך את הנפילה כדי ללמוד.
אז...
לתמוך ברור! אבל לתת לאדם ליפול אם הוא צריך.
וכמו שפלספנית אמרה, להשתדל וכן לקחת שליטה מסוימת, בלי מודעות של האדם. כדי שכשהוא יפול, תוכל לעזור לו בקלות יותר. וגם, כדי שלא תרגיש חסר יכולת לעזור בכלל- גם חשוב.

והפעילות בפורומים ירדה משמעותית 

כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף

מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן