את אומרת בוא עכשיו
ואני לוחש- תחזרי
כאילו מעולם לא אשכח
את השקט שצורח
את האופק שזרח
כמו נשיקת חצות בוקעת
את שלכת האכזב
אני צועק
את שותקת
שנינו נרדמים
יד ביד
אני צוחק
את רוקדת
כמו שמש בוהקת
שמאירה עכשיו
את עיינים ושפתיים
את רקיע שנבקע
כמו שלהבת את זוהרת
כמו מזמור בחשכה
את הולכת, לא חוזרת
נמוגה באפלה
את יודעת שלבטח
עוד תנצרי את ההבטחה
לא להיות, לא לשכוח
רק לחתור בסוף כל יום
מול דמעות, צללים ורוח
את האושר לא לבלום
רק להריע ללא פחד
רק למצוץ קצת מלשדו
המר מתוק של הקדחת
המתערבת למולו
כמו שירים נוגים בערב
כמו דיבור ללא מוצא
אני ואת חגים לנו יחד
מול ירח שנישא
ועוד תוסיף שאת הרוח
ללחוש מנגינות חשכה
מול סופות אימה וזעם
תאיר הדרך
חזרה.
