אוהב
פשוט אוהב
לא משהו דווקא
גם לא מישהו ספציפי
לא אוכל מסויים
ולא חפץ סנטימנטלי
לא לעשות משהו
ולא משחק או ספר
פשוט חש אהבה
כלפי הבריה כולה
כלפי כדור הארץ
כלפי הבריות שחיות עליו
כלפי הטבע והיערות
כלפי הימים והאגמים
כלפי העצים והפרחים
כלפי הבתים והצריפים
כלפי ההרים והערים
כלפי הנהרות והמעיינות
כלפי הגאיות והמעוקים
פשוט רוחש אליהם אהבה עמוקה
חסרת היגיון, לא תלויה בדבר
ומדוע...?
כי הקב"ה א-ח-ד ושמו אחד.
כל הבריה מתחדשת כל רגע מכוחו, הכל ממנו.
הכל התגשמות שלו, הכל התגלמות שלו.
רק בבואה הפוכה, כמו מראה.
"עולם הפוך ראיתי".
ופשוט אהבה נשלחת לכל.
אהבת עולם.
לאהוב את העולם.
לאהוב את הבריה כולה באשר היא.
בלי חשבונות, בלי ירידה לרזולוציות.
כשמסתכלים על הכל מלמעלה פשוט הכל מושלם, הכל א-לוקי.
אדון הכל. הכל כולל הכל.
מהחרקים הכי קטנים, הרמשים, בעלי הכנף, היונקים, הזוחלים והדגים.
כולם עצרו במעמד הר-סיני וכולם יצירתו של הקב"ה.
אפילו העכביש, אפילו הדבורה.
לכולם יש תפקיד, כולם בורג או חלק מכל היצירה הנפלאה הזאת.
שלא נזלזל באף אחד מהם, הם חלק ממנו.
וכשנאהב את העולם, נרצה לתקן אותו, נרצה לגמול עימו חסד.
יהיה אכפת לנו ממנו, ונרצה להתאחד עם האדמה.
נרצה קשר טוב איתה, לא כמו שיש עכשיו.
נטפח ולא נזניח אותו.
אבל עד אז, נעשה את זה בשבילנו ובשביל חברינו, כי זה לא נעים לחיות ככה.
אשמח ממש להערות וכו'...זה נכתב לא בחרוזים או משהו כזה, פשוט קטע ככה, מקווה שיצא נורמלי...
