הנסיך הקטן אומר אפילו, יפה שקיעת השמש ללב. (עצוב הוא אומר אבל לא רק. לא רק.)
וכשיצאתי אמרתי לי שאם יוצאים מגלים מקומות נפלאים או משהו כזה כי ככה דר סוס אומר, וכדאי לצאת, ויפה לעין.
ולא הספקתי להסניף את השקיעה וכבר הגיע כלב זאב ענק ומפחיד והתחיל לרדוף אלי וזה הפחיד אותי נורא למרות שאני לא מפחדת מכלבים ורעדו לי הרגליים ורצתי כל עוד אני בי ונכנסתי לאיזה משפחה ואיזה פאדיחה והוא הלך.
ואמרתי לעצמי שה שה, אם יוצאים מגלים מקומות נפלאים אה, דפוקה. ואז שתקתי קצת והיתה שם סבתא מופלאה שהרגיעה אותי וליוותה אותי בחזרה וחזרתי לתוכי והסברתי לעצמי ככה
אם יוצאים
מגלים דברים מופלאים ולא תמיד הדברים המופלאים האלה ברורים ונראים ושקופים לעין
אבל תמיד יש איזה סבתא וחיבוק ונחמה בסוף.
בסוף היום תמיד יש ירח.
ודפוקה זה לא מחמאה, אז זה לא שלי, ואנשים שלא קשורים אלי שלא יהיו קשורים אלי ביי ביי וזאת כבר מסקנה אחרת ולילה טוב ופרחים ונשיקות.
