אני באמת מנסה להבין,תגל הארץ
למה אנשים חושבים שמי שעם סמארטפון פחות דוס ממי שעם נוקיה...
תעשו טובה, אינטרנט יש לכולם בבית על המחשב אז זה כבר לא יכול להיות תירוץ
בכל צד יש ויש, יש חבר'ה עם סמארטפון שמנצלים אותו בצורה הכי טובה שאפשר ומשתמשים בו לדברים טובים ויש כאלה שלא...אבל אותו דבר גם עם הנוקיה...
ולגבי הזמן שימוש, מי שרוצה להתמכר למסך יעשה את זה, גם אם אין לו סמארטפון הוא יהיה מכור למחשב...
בקיצור חלאס עם הסטיגמה הזאת...
ואשמח לשמוע את דעתכם בנושא
בתור מישהו שעבר מחכם לנוקיה זה משנה בעיקר בהסתכלות מבחוץ וסודי ביותר

בעיקר מהחילונים או דתיים לייט

באמת?! וואו כל הכבוד לך019284

באיזה גיל החלטתה שאתה עובר?(אתה לא חייב לענות)

ולמה עברת?

מעיר רק לגבי זמן השימושעברי אנכי

אני עם סמארטפון בתיכון הייתי מבלה בממוצע 6 שעות ביום

הייתה לי אפליקציה שמודדת זמן

נטו בזבוז זמן. בעיקר ווצאפ וקבוצות. וגם קצת משחקים.

 

עם טלפון מקשים.. בימים הכי עמוסים לא מגרד את השעה בכלל

מי שמחפש אותי מוצא אותי

יש הרבה יותר זמן עם נוקיה - וזאת מציאות

פשוט כשזהבלחית בנשמה

קומפקטי זמין וזה בא איתך לכל מקום זה מזמין  שגם תשתמש בו בכל מקום

 

לא חושבים שזה פחות דוס, חושבים שנוקיה זה יותר דוס

....באולפנה...

נשמה, אם היו אומרים לך שיש שתי אולפנות, אחת שכולם עם סמארפונים, ואחת שהרוב עם מקשיים. 
לאיזה היית הולכת? 
זה לא סטיגמה, זה נכון. סטיגמה, זה אומר משהוא שהוא שמועה לא נכונה.

נוער, לא צריך סמארטפונים, בגיל כזה.

ממש לא..!! טעות חמורה..!! 
ומחשב, זה שונה, הרבה יותר קל ליפול באינטרנט בטלפון, מאשר מחשב. 
ומחשב זה לא תמיד איתך, וטלפון זה יותר רשתות ונעייס...

וואלה פחות מסכימהישראלית2❤🇮🇱
יש פוללל דבריםצשנוער צריך בשבילם סמארטפון והם טובים ומשמעותיים ממש
לדוגמא,נועריבונות- עושים שם באמת פול דברים במלא דברים שונים ואת לא יכולה ממש להסתדר בלי זה..
יש את הנוער התמנדב
יש את אני אחייך אל תשכח
יש את אור מיכאל
יש קבוצות של הלכות יומיות
וגם מבחנית נוחות זה הרבה יותר טוב,מצלמה נורמלית,שיחות לא קטועות,אפליקציה של תפילון
קיצר זה ממש לא מחייב הכל תלוי בבנאדם
....באולפנה...

יש דברים טובים, אבל זה לא מגיע ליתרון. 

אין יתרונות בסמארפונים, לגילי הנוער. 

רק מזיק, ואפשר להסתדר טוב מאוד בלי, להיות בארגונים שכתבת. 

זה תלוי מי את...הכול לטובה!

יש כאלה שיסתדו בקולת בלי ויש כאלה שלא ממש...

בסופו של דבר אתה לא שופט לפי זה

...באולפנה...

נכון, תאמת זה עניין של תרבות והרגלים.

 

ממב"ש

להיות בלי סמארטפון כשאתה פעיל בדבר כזה זה קצת להיות מחוץ לעיניינים

תלוי מי אתה, מאיזה רקע אתה מגיע ובאיזה ישיבה אתה נמצאמתנחל בראבק


לכן אמרתי שזה עניין של תרבות,באולפנה...

אבל בתכלס, מקום שאין בו הרבה אנשים עם סמארטפון, הוא הכי טוב מבחינה רוחנית וחברתית.

ממב"ש

נוקיה זה נחשב פשוט שהבנא יותר דוס

אבל יש כאלה עם נוקיה שהם לא דוסים, ויש כאלה עם סמארטפון ממש דוסים.. הכל זה סטיגמות בעיקרון

 

ולגבי הזמן שימוש, אין ספק שסמארטפון זה הרבה יותר ממכר ממחשב, מחשב זה פחות זמין..טלפון זה עלייך כל היום כמעט

מסכימה ומחזקתישראלית2❤🇮🇱
אני חושבתהכול לטובה!

 כול אחד עושה את השיקול שלו  עד כמה הוא צריך סמרטפון...

נער בן 15 פוחת  צריך דחוף מאשר נער בן 18 אבל כולם ציריכם במידה מסיומת כול אחד הוא מחליט עד כמה הוא צריך וכך הוא מתנהל...

ולדעתי משהו שבחור להיות עם מקשים וגם להפך שזה בחירה שלו בסופו של דבר ולא מה כולם עושים

כולם באולפנא עם מקשים אז גם אני זה גם  

וגם להפך ..וכול אחד בוחר בסופו של דבר

לדעתי רק מזה שאתה בוחר ולא עושה מה שכולם עושים זה אומר שאתה יותר קורב לקב"ה 

כי אתה יודע לבוחר לנפש שלך מה שמתאים לך

ורק לפי זה את יכולה להגיד זה טוב פלאפון או לא..

לפי אם היא בחרה או לא.. זו דעתי

ולא רק זה לפעמים אין מה לעשות חייב...

לצערי יוכל להיות שאצטרך כי מכול מיני סיבות...

וצריך לקחת בחשבון גם את זה שיש כאלה שעושים זאת רק מחובה...

וכן הסיטגמא הזאת נכונה ברוב המקרים אך לא תמיד..

 

נכוו צודקתישראלית2❤🇮🇱
זה לא לגמרי סטיגמההָיוֹ הָיָה

מהטעם הפשוט, שגם אם את צודקת וזה לא מהווה סיבה להכרעה על דוסיות, זה פשוט סימן.

קצת כמו שכתבה @באולפנה..., הרי בתכל'ס - העובדה היא שככל שאנשים יותר דוסים - יש פחות אחוזים עם סמארטפון, נכון?  במוסדות לימוד - ככל שהמוסד יותר דוסי כך יש בו פחות סמארטפונים. זו עובדה שקשה להתעלם ממנה, אלא אם כן נטען שרעיה זו אולפנה ברמה דוסית כמו של אמי"ת דימונה.

 

את יכולה לשאול שאלה אחרת: היות ואכן יש אינטרנט על המחשב וכו' וכו' וכו', אז למה באמת דוסים פחות אוהבים סמארטפון ומשתדלים להימנע ממנו. זו שאלה נהדרת, ולא חסרות עליה תשובות.

ואחרי שתביני את התשובות עליה - ממילא גם השאלה שלך לא תהיה קשה.

 

מה שכן צריך לציין, זה שהנקודה שבה הסטיגמה הזו היא אכן סטיגמה - זה בהכללה שלה. כי אמנם, למרות מה שהסברתי, ברור שרק שוטה הכפר יכול לחשוב שזו קביעה מוחלטת, לפיה כל אדם עם סמארטפון הוא פחות דוס מאדם בלי. כי כמו שכתבת - יש צרכים שונים ואפשרויות שונות וכו' וכו'.

רעיה זה חצי עם חצי בלי.שפרינצא בוזגלו

ואני ממש מקווה שזה לא גלש כבר למחוזות הרוב המכריע.

ברעיה מותר סמארטפון..רודף אהבה בימים
אני יודע שמותר.הָיוֹ הָיָה

השאלה היא לא אסור-מותר אלא אחוזי שימוש.

ואגב, שמעתי שהתחילו שם מהלך של לאסור (לשכבות החדשות), לא?

מהלך מינורי.שפרינצא בוזגלו

אסור לחמשושיות.
זהו.

לפי מה שהבנתי-הָיוֹ הָיָה

אסור החל מחמשושיות תשפ"א. כלומר - בשנה"ל הבעל"ט יהיה אסור לחמישית והשישית, בשנה שאחריה כבר רק לשמינית יהיה מותר, ובשנה שאחר כך - לכולן אסור.

אבל לא בטוח שככה זה, כך שמעתי 🤷‍♂️

מעורה בפניםמתנחל בראבק


יאפאייסקפה

כי הם אמרו שהם לא רוצים לחייב בנות שכבר לומדות אצלם 

כי אם הן היו יודעות על זה מראש אולי הן לא היו באות (ברור, ברור, רק בגלל זה..🙄)

באולפנה עצמה אסורב"ש

בבית מותר..

כי הם לא יכולים להחליט לבנות מה יהיה להן בבית..אייסקפה

בכל אולפנא שאסור בה חכמים לבנות יש מה שהן רוצות בבית...

יש הבדל בין מה יש לבנות למרות שאסור, לעומת מה שהאולפנה מתירהמתנחל בראבק


האולפנא יכולה לאסור שלבנות לא יהיה גם בבית חכם,אייסקפה

אבל אין להם איך לאכוף את זה🤷‍♀️

 

,

לא אמרתי שיש להם באולפנא למרות שאסור, אלא שיש להם בבית

זה שונה.

בטלפון חכם, כשאתה נכנס לאיש קשר ספציפי הטלפון כותב לךמתנחל בראבק

דרכים ליצירת קשר, הוטדעות טלפון, ומי שיש לו ווצאפ כתוב גם ווצאפ.

בגדול, זה נכון. אבל יש המון דברים שלא נכונים בזה.החנונית

אצלי בישוב לדוגמא, זה מעיד יותר על ההורים מאשר על הילד. יש לי חברות שנחשבות ממש לא דוביות, ויש להן נוקיה, פשוט כי ההורים שלהן לא מסכימים להן סמארטפון, ואני נחשבת מההכי דוסיות בשכבה ויש לי סמארטפון, כי ההורים שלי מפחדים מזה שאני נוסעת כל יום באוטובוסים בינעירוניים, ורוצים שיהיה לי מוביט. אז זה לאו דווקא נכון. אבל המון פעמים זה כן ככה, פשוט כי עדיף בדר"כ לא להסתכן עם סמארטפון, ודוסים מבינים את זה...

בגלל ועדת הרבנים לתקשורת, והמוניטין המפוקפק שיצא להם.למה? ככה..
כנראה רק בישראל חרדים וטלפון חכם לא הולכים ביחד.

חרדים ודוסים בחוץ לארץ לא זקוקים לטלפון כשר, עם חותמת כשרות…
זה ממש לא קשור.הָיוֹ הָיָה

אנחנו לא מדברים כאן על הציבור החרדי אלא על הציבור הדתי לאומי. אף אחד לא מחפש כאן את האישור של ועדת הרבנים, אלא את עצם המכשיר הטיפש.

התכוונתי שההתנגדות לסלולרי חכם בחברה הדתית לאומית הדוסיתלמה? ככה..
היא תוצאה נילווית למסע נגד הסלולרי החכם בחברה החרדית.

יש על כך מאמרים.

מזה 20 שנים שהחברה החרדית מנהלת מסע חורמה נגד השימוש בטלפון סלולרי ובאפליקציות בסלולר.

המלחמה הזו מאפיינת את החברה החרדית בישראל, ורק בישראל.
גם חיפוש באנגלית מביא תוצאות המתייחסות לחברה החרדית בישראל.
למשל של אחד מעיתוני הכלכלה הכי נחשבים בעולם - האקונומיסט.
(הקישור השני שהבאתי)

ומהחרדים זה זלג גם לדוסים הדתיים הלאומיים.
כי אם החרדים בישראל היו בעלי אורח חיים דומה לאורח החיים של החרדים בארה״ב, אורח חיים שהוא קצת יותר מודרני מאשר המוכר בארץ - החרדים כאן היו עם סמארטפונים, וכנראה גם הדתיים הלאומיים הדוסים היו עם סמארטפונים.


The smartphone and its punishment: Social distancing of cellular transgressors in ultra-Orthodox Jewish society, from 2G to the Corona pandemic - ScienceDirect

Digital temptations
אני לא מסכים.הָיוֹ הָיָה

בפירוש לא.

היחס בציבור הדתי לאומי הוא יחס עצמאי, לא נספח של היחס החרדי.

אכן סביר להניח שאם כל החרדים היו כמו באמריקה - היה קשה להיות היחידים בחזית. אבל זה כבר שאלה נוספת. זה לא שההחלטות והיחס נובעות מגרורות של העולם החרדי.

וואו ממש לאבלחית בנשמה

הציבור הדת"ל בחר לעצמו דרך חיים מסויימת ומתוכם נבע הציבור הדוס יותר- אותו דרך חיים רק יותר מקפידה ולכן בעד נוקיה כדי לשמור על עצמך יותר...

זה בכלל לא בא מהעולם החרדי...

וואו לא יודעת019284

לצערי הרב לי יש רושם ראשוני על כל בן אדם סמארטפון חצאית חולצה .... באמת אני מאווד מקווה שא ני יציליח לעבוד על עצמי בעזרת ה'

 

כי מה לעשות, מדובר על סדרי עדיפויות בחיים,קרובה
וסדרי העדיפויות משתנים בין דוסים לשאינם דוסים.
זה נע בין 'המכשיר נועד לתקשורת' לבין כל השאר, שזה כולל הרבה תרבות ומדיה.

חוץ מזה, גם רמת השמרנות קשורה, כי אדם שדבוק לאלוקים ימנע מעצמו ככל האפשר חשיפה לתכנים לא צנועים, כולל חוסר גישה למקרה שיפול.

ומחשב זה שונה כי הוא לא ממלא את הדקות הבודדות הפנויות שיש לכולנו שגורמות לבעלי הסמארטפון לארגן מראש את הדקות האלה.. (ולמלא אותם בתוכן שנע בין לימוד תורה לדברים בטלים ממש..)


כמובן וכמובן שכל זה רק הכללה ממבט מהצד.

וואו לא חשבתי עלזהבלחית בנשמה

שכאילו מי שיש לו נוקיה זה תכלס מי שמסתכל על הטלפונים כמכשיר עזר לתיקשור עם אנשים

ומי שיש לו סמרטפון הוא יותר על כל המסביב ההנאה שיש בזה, נוחות וכו

כ"כ נכון

נכון הרבה פעמים קרובה
אבל לא תמיד וחשוב לזכור ולא לשפוט מישו על סמך מראה ראשוני
נכון, בעז"הבלחית בנשמה


זה לא תמיד ככה אבל...החנונית

לי יש סמארטפון- בגלל סיבה אחת ושמה אפליקצית מוביט, שהכרחית בשבילי לנסיעות, ע"פ מה שההורים שלי אומרים. הוא משמל לי כלי עזר לתקשורת, וכלי לתכנון נסיעות בינעירוניות, שזה דבר יומיומי אצלי...

לגמרי לא תמיד ככהקרובהאחרונה

פשוט די תמיד זה *נראה* ככה.

 

וגם רוב הפעמים זה כן ככה…

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך