לדברים הטובים והכיפים

פחות מתגעגעת ובכלל לא מתגעגעת לכל הכאבי ראש שהיו לי

לכל הדברים שהבאת איתך ששיגעו אותי והלחיצו אותי

מתנצלת

אני לא מסוגלת עם הדברים האלה

מילא זה נורמלי, אבל עד כדי כך?

ה' ירחם.

לא ר ו צ ה

את זה ממש לא רוצה

אותך כן

תלוי מה בך אבל הרבה כן

אבל את הלא טוב- לא!

את המש, ואת החוסר רי, ואת הרצי, וההתחב, והכב, והספר, והצי לפעמים, ואת הכללים וההגדרות, וואי והכב הזאת המעצבנתת שתיכחדד שהלחיצה אותי ככ ה"איך אני אגדיר את זה" כאפהה!! והלקחת קשה וברצי כל דבר שצוחקים עליו..

מקווה שלא תקרא את זה יאח.. אל תיפגע טוב? סתם, איך תגיע לפה בדיוק יא דוס

ואת החוסר הבנה לפעמים, ואת המקום הגבוה, והשכל, והחוסר מקום לרגש ולכל מיני דברים, גם בלא לבטא רגשות וגם באיך צריך שיהיו דברים. כאילו מה.. אני אעשה מה שבא לי טויב?! מותר לי!! (לש איך שבא לי, לעבור באדום, לא להיות סגורה על המקצ, הכל טוב אחי זרום!! אתה מזכיר לי אותי קצת שתדע.. את הכבדות שלי.. את הלקחת קשה כל דבר. שהכל יהיה ברור וסגור ומושלם ושלא נפספס אף פרט שחלילה לא יהיה ברור ונצטרך להסתדר איתו, שהכל יהיה מובן ומחושב וידוע ומקובל. שלא יהיה משהו שלא ידענו מעכשיו ולא ביררנו אותו. הוא ה ת ע נ י י ן  ב י כלכך כי הוא פחד יא-אללה, ולי זה התלבש טוב כי זה בדיוק מה שהייתי צריכה יא רביי. הוא התבונן בי והתרכז בי וזה החמיא לי והתעניין ושאל ולא דיבר רק על עצמו, כי בעצם המטרה שלו הייתה להכיר אותי בכדי לא להמשיך סתם.. איזה תכליתי יא רבי. תכליתי זה המילה, זה ההגדרה יא וועלי. כבדד כבר אמרתי? אולי אני אקרא לך מעכשיו תכליתי. מתאים לך! שם יפה תכלת.. גם צבע יפה. בתכלית. חעחע..

יוהוו איזה כיף שנפרדת ממנה.. סורי גם לי זה צובט שאני אומרת את זה.. אבל מותר לתת מקום לרגש וצריך גם אז בקשה! לא להשתיק!! מה עדיף להשתיק ולאכול אותה? תודהה. מחפשת אישורים למה שאני מרגישה ומביעה. יא אללה..

חמודים ע ות מתוקים שליי |לב| אוהבת אתכםם תודה עליכם.

בקיצ

אני עייפהה

רגע לפני..

אני בטוחה שהוא כזה מקשיב בלי קשר.. אבל ההתעניינות באה במקום הבאמת שמעניין אותו לדעת עלי דברים בשביל לדעת מה לעשות עם הקשר הזה ולהמשיך או לא ולא סתם לבזבז תזמן שיש לזה מקום וזה לגיטימי וחכם אבל יש משו שאני רוצה קשר אמיתי כזה של מישהו שיאהב אותי את |צנזור| עם מי שאני, בלי לבדוק אותי ולהתלבט עלי, שיראה את הנשמה שלי שלא משנה מה אני אביא הוא יאהב אותי בלי תחכומים ובלי תירוצים, כמו שהיא הביאה את עצמה עם מי שהיא שזה מהמם ומלמד אותי מלא, גם את הרגשות הכואבים והפחות נעימים ופוליטיקלי קורקט.. אבל זה מי שהיא ואותה הוא אוהב.. לא את התפאורה.. ולא את כל המסביב והנראות והמושלמות.. את הלב- גם את הלב שכואב, שפצוע, שמתגעגע, שמדמם, שרוצה, שכואב לו גם בגלל דברים אחרים ולא מושלם לו. אהבה אמיתיתת!! והאכפתיות שלו אליה, שכואב לו על עצמו ועליה, והוא לא יכול בלי לדעת מה *איתה* מה עובר *עליה* ועל זה הוא כתב, וזה שהוא מתעניין בי למרות שאין לזה נפקא מינה לחיים שלהם, זה לא שהוא בא לבדוק אותה ולבחון אותה ושלשאלה יש נפקא מינה..

ומה שכן ראוי לציין לשבח זה שלא הורגש שהוא בודק ובוחן (אני מדברת על הבחור התכליתי המתוקי אלא הוא ממש היה שם, וזרם גם, ויכולנו גם סתם לדבר ולא רק תכליתיות.. 

וגם נזכרתי שהיה לו ממש חשוב מה אני אחשוב שזה היה לי מוזר ולא הבנתי מאיפה זה בא- מאיזה סיבה. שלא אחשוב עליו דברים? הערך שלו יענו? או שסתם מסביר את עצמו? מה הקטע יעני. לא יודעת, לא הבנתי.\

זה כן החמיא לי כי לקחתי את זה קצת למקום שזה דומה לי כי גם לי אכפת מה הוא חושב עלי אז זה נחמד שגם הוא במקום הזה זה נותן לגיטימציה אבל זה גם הלחיץ אותי והפריע לי כי כאילו הבנאדם לא בטוח בעצמו ויותר מידי לוקח קשה תסביבה ולא הבנתי למה ככ חשוב לו להסביר את עצמו הכל טוב אחיי זרום תשחרר מה עשית עניין? העולם יפה אחרי הכל.. (חח)

זהו הולכת לישון נדבר.. לא איתך אל דאגה.לא חשבתי. התכוונתי איתי..

החוסר ביטחון הזה.

במי שאני.

שיהיה לי עם מי להיות.

שם זה הכי פוגש אותי.

שם אני כבר אבלע.

שם כבר יראו מי אני באמת

חסרת קיימות.

אני פתאום לא קיימת

כי הקיום שלי זה רק בתנאים מסוימים.

אחכ אני כבר לא.

הן עם עצמן, כל אחת יש מי שמחפשת אותה ואוהבת אותה.

ואני בלי אף אחת. המקום שלי נאבד.

אני כבר לא.

שכחתן אותי

הרגלתן אותי להיבלע בין כולכן

אף פעם לא היה לי מקום אצלכן ולא אהבתן אותי

ואת, את שאמרת לי שנדבר.

איפה את?

שכחת אותי? או פשוט לא רצית?

למה?

למה??

מה נשאר ממני?

אין לי כוח שהיצירה שלי מגדירה אותי

והיא מי שאני

רק אם יצרתי יש אותי.

ואם לא, מה יש בי.

כלומר כלום.

וזה כואב. וזה חותך.

בבשר.

ואני רוצה לברוח, לברוח מהכאב.

אבל הוא פה. לא הולך לשום מקום.

ואני?

אני צריכה לבכות.

לא טוב לי

אני לא רגועה היום

כשהוא לא עונה לי אני לחוצה

ובכללי יום ברוך כזה (ככה כותבים?)

קיצור תתפללו עלי שאקום מהמיטה

למה אני לא יודעת מתי זה יקרה

אולי כשהוא יכתוב לי

עלאק שמרה לי את השעה

את אמיתית?!

בכלל לא קבעתי איתה כלום מה זה החוצפה הזאת

והיא גם לא התקשרה אלי כמו שרציתי ואמרתי לה

גם לא התקשרה כדי שנקבע שעה ואסביר לה

וגם קבעה עם עצמה שאני רציתי את השעה הזאת ואני עוד צריכה לעדכן אותה אם אני מגיעה.. פחחח

יש לה בעיה אני אומרת לכם...

זה הזיה מארץ ההזיות

מזל שניצלתי ממנה

תשאל את המים כמה הייתי שקופה

זה כואב לי לכאוב את לכתך

והרגליים מבקשות מנוחה

הלכתי מספיק בשבילך

הלכתי מספיק בשבילך

אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי בואייי

אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי לאא

אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי בואיי

אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי לבוא

לבואאאאאא

לבואאא

כל הלילות שהיו לי איתך

מאירים לי החשיכה

בריח שלך

אני עצבנית עליה

מבואסת

ומאוכזבת.

היא כל פעם אומרת ואז מתחרטת

אי אפשר ככה

קשה לי כל פעם חוסר וודאות

כל פעם אולי

ואז בסוף לא

ואז שניה לפני מבטלים

ואז מתחרטים

תחליטי

כאילו לא יודעת אי אפשר ככה

אז הגבתי לה יבש

ומותר לי.

עכשיו אני צכה לקום..

איך?!

כואב לי הבטן.

התקלחתי, התלבשתי, ציחצחתי.

שטפתי תכלים.

צריכה להתארגן

יאלה קומי יפה שלי קומי..

ואני לא אוהבת את זה!

יש דברים שכן אני מחכה להם אז באלי שיעבור הזמן,

אבל זה גם מעצבן ויש לזה השלכות שלא באלי לשאת.

באלי להישאר ילדה.

לנצל כל יום כל דקה.

לחיות את הרגע.

ולהתקדם!

יצאתי קצת לגינה

איזה כיף לי

נעים פה

יש שמש

שקט

אני לבושה כמו בקיץ

מרגיע

לרוב אני לא באה לכאן ..

לעיתים מתעצלת, לעיתים שוכחת

לעיתים צריכה דירבון.

אבל היום?

היום זה היום לצאת

יש שמש

חם נעים רגוע

אז לא היה לי ספק

היום בחרתי לבוא

ואני שמחה על זה

מבחינתי זה עשייה.

זה לא עוד יום שאני מעבירה

זה דרך

וואלה היה נחמד ב*****

לא ציפיתי!

הצלחתי להשתלב הרגשתי בנוח זקפתי את הגב את הכתפיים

הבאתי את עצמי, דיברתי בשוטף, צחקתי

אני אוהבת אותי ככה!

וגם בסוף הצחוקים עם *****

שלחתי לה עכשיו הודעה בוא נראה מה היא תענה..

באלי 

טוב היא בהתחלה התלהבה ואז פתאום היא לא בטוחה.

וזה קשה לי..

אני צריכה וודאות מותק

ולא כל פעם לחכות למה שהיא מחליטה

תקשיבו יום הזויי מארץ ההזויים

דיברתי איתו שעות ותכלס לא היה לי כוח

ואז דיברתי איתו

ואז נפגשתי איתה

ואז היה דווקא נחמד היום הייתי יותר משוחררת.. לא דפקתי חשבון מה שנקרא.

עד גבול היכולת כן?

ואז התחיל הגלגל..

קרה משהו כזה

וזה ביאס וכזה לקחתי את זה קשה

והלכנו במיוחד ואז גילינו שלא

ואז הגענו

והתבטל..

ואז עוד משהו..

ואז עוד משהו

ואז הוא אמר לי את הבשורה ..

ועכשיו עוד אחת

ואי אפשר ככה אי אפשר

מרגישה יום מעפן עם יותר מידי שיגעונות

לא מתאים לי בכלל!

רציתי רוגע שלווה וזה התהפך בצורה לא נורמלית.

ואני דואגת לה קצת

וגם מפחדת קצת שהיא תכעס

באלי שנהיה בטוב

וגם בכלל לא הייתי אמורה לנסוע היום לרוב אני לא הולכת ופתאום דווקא היום קרה כל מה שקרה...

אוף.. אני מבואסת

משהו אחד חיובי זה שהצלחתי לתקן את מה שרציתי. וגם לנקות. אז לפחות משהו

טוב היו ליד אנשים

אבל לא יודעת מעניין

אוף מי זה?

כאילו היא יותר שווה ממני

יאללה מטומטם אחד

מה אני יורדת לרמה הזאת בכלל

לכו שניכם

מפגרים

שונאת את זה שאתה יוצא עם כל החברות שלי

מטומטם!

אני לא מספיקה לך אתה מוכן לקפוץ!

מטומטם!

חושב שאני כלום!

די כבר להשתמש בי כצעצוע!

אני לא הצעצוע שלך

נמאס לי מהטמטום שלך

שירדתי הכי נמוך

אשכרה להתחנן אליו להיפגש איתי

יאלה. ת***** איתה מצידי

אני כועסת על עצמי

ושונאת את עצמי

ומבולבלת

ולבד

ושונאת את כולם

ואותו

ואותו

נעלבתי נפגעתי ואני לא מאמינה לך.