וזה לא אקליפטוס סתם.
זה ליצירות שעושות לי טוב על הנפש אז פשוט די לצחוק.כמה לב יכול להיפגע מציניות והערות?כנראה שהמון מאוד.
וזה תקף גם על הצדפים ועל הענפים שלי ועל האבנים הגדולות והקטנות שיש לי בחדר.
נכון אמרתי שאני רוצה לגדל את הילדים שלי באמריקה עם מרחב גדול שיהיה רק שלי?זה כדי שלא יצחקו לי על החינוך שלי ושלא יצחקו על הילדים שלי כשהם מזהים בעלים ובענפים ובכל דבר,את הקסמים האלו שאף אחד לא מזהה.
וניסיתי,ניסיתי להשתלב בהמוניות הזאת.
ניסיתי לצאת מעצמי ולצחוק ולהכניס פה ושם קצת הומור.ניסיתי.זה כבר כל כך לא בטבעי שלי.
תנו לי רק את החדר שלי וצבעי מים עם קצת מכחולים.זהו.
למה בכלל צריך אנשים?
כמה טוב שצבעים שותקים והם לא פוגעים.רק מכילים אותך.
