וואי והתחלתי לחשוב איך אחזור עכשיו ברגל כי לא באלי לשרוף מלא כסף על מונית
אמרתי שאנסה טרמפים ביציאה מהים ותוך רגע עצר לי אחד שמגיע ממש קרוב אליי.. נסס

אבל עכשיו מפחדת לפגוש אנשים שמכירה בחזור..
זה בדיוק השלב שכל הנוער בחוץ😑

למה אני לחוצה שיראו אותי יורדת מרכב ועם גינס?
מה אכפת לי?
אוף עם זה

לא שומרת כבר הרבה זמן.. לא רק שבת.. באופן כללי...
וגם בלי מצפונים על זה כבר מזמן מזמן
והיום פתאום שירים של אלול גרמו לי לכזה התרגשות ודמעות (אחרי ששנה שעברה בכלל לא שמרתי כיפור.. שתבינו את רמת הדפיקות🤦)

לא מבינה מה יש לי עם העולם הדתי שלא מצליחה להיפרד ממנו כבר שנתיים ולהוציא את זה סופית כלפי חוץ ??
למה ככ מחוברת אליו?
ברמה שבעל אני רוצה דווקא דתי...
ובית דתי.. כאילו אשכרה אני לא מסוגלת לחשוב על עצמי מקימה בית חילוני..
אני ממש חיה בסרט!
למה קשה לי להצהיר על עצמי כלא דתיה מול העולם?
אמנם לאחרונה קצת שיניתי ביגוד וכן חשפתי את זה לעולם אבל עדיין ממש לא סופית ברמה שיודעים שלא שומרת שבת וכזה..
(שבת- עם בגדי שבת...יום חול- חצאיות או שמלות לפעמים)
למה זה לוקח ככ הרבה זמן??
זה היה כל החיים הלבטים אבל שנתיים ממש שנמאס לי ובדרך החוצה על אמת..
ושנתיים זה מלא זמןן! מה יש לי?!
למה בגיל 22 אני עדיין מפחדת לעשות מה שאני רוצה ומתחשבת בתגובות של הסביבה⁦☹️⁩
אולי כי גרה בבית ולא מתאפשר לי פה להתלבש חופשי ממש?
אולי.. אבל עדיין נשמע לי הזוי כל העסק הזה


מישהו פה מזדהה? מבין קצת?
אמן שאני לא כזה מוזרה
פשוט מתייאשת מעצמי כבר
מרגישה כזאת הזויה עם כל הערבוב הזה בפנוכו

ח.

מותר לשאול עם מה מהדברים?

אגב, זה לא נכתב ממצברוח נאחס..
סתם מתוך מחשבה וניסיון שניה לפקס את החיים שלי ומה אני עושה עם עצמי הלאה
מתסכל כל פעם לקלוט מה גודל התסבוך

זה באמת מהנטושים 

לא נכנסת הרבה לערוץ, אבל כן, פה לפעמים

ואני זמין בפרטי, אם אשתכנע שאתם נורמלים גם בוואטצאפ.