הגעתם לגיל 45 וכבר יש לכם 2 ילדים
אחד בן 18 והשני בן 20
ילד אחד עם לב זהב, עוזר לכולם מידות מושלמות והכל. אבל הוא בתהליכים של יציאה בשאלה
ילד שני אוהב תורה קובע עיתים, תפילות והכל, אבל מתחצף אליכם, כעסן, אגואיסט הקיצר כל המידות הרעות.
באיזה ילד תהיו יותר גאים?
על הילד הטוב אבל "שירד מהדרך"
או על הילד הבעייתי שמחובר לתורה?
*מקווה לאף אחד מאיתנו לא יהיה את הנסיונות האלה*
אני חושב שהייתי יותר מעריך את הילד הטוב
אם אפשר להעביר..
אבל תאמת שלא נורא אם זה יהיה גם כאן
מאחר שיש לו לב טוב ואופי נוח, הוא אהוב על הבריות וייתכן שיום אחד יחזור בתשובה. זאת לעומת הילד השני ששנוא על הבריות (מי אוהב שחצנים?) ועלול יום אחד לסטות מהדרך.
לדעתי קודם כל צריך להיות אדם.
"דרך ארץ קדמה לתורה."
מלא פעמים ניסו להסית דיון איתי כשטענתי ש-"צריך אשכרה לשמור מצוות גם כשזה לא כיף" עם השאלה הזאת.
זאת שאלה מכשילה.
אם תענה שהחילוני עדיף - שמירת מצוות לא חשובה והעיקר להתנהג כמו אדם טוב.
אם תענה שהדתי עדיף - לא אכפת לך מהתנהגות של אנשים.
הקטע הוא שלשניהם חסר משהו מהותי, ושאין מה להתגאות בהם בלי הבחנה.
ברור שתורה היא הדבר החשוב, אבל לקלקל את התורה של עם מידות רעות זה אולי כמעט גרוע באותה המידה.
ואני לווא דווקא מדבר ממקום תורני
כי אולי באמת מבחינת התורה הילד הדתי עדיף.
אני שואל מבחינת את מי *אתם* הייתם יותר מעדיפים
משהו מציק לי בנטיה הכללית שקיימת גם כאן בשרשור, להכריז בביטחון שאת הראשון.
נשמע כמו קצת קלות דעת ביחס לתורה. כאילו את החסרון הזה פחות מרגישים.. פחות לוקחים אותו קשה..
אני חושב שזה באמת שאלה שלא שייך להתייחס אליה ברצינות, היא סתם מכשילה.
שניהם בבעיה קשה ושניהם צריכים לתקן אותה.
רק אציין, שמוסריות בלי תורה הרבה פעמים לא עומדת במבחן הניסיון, "רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני"
ולעומת זאת, תורה יכולה לתקן בנאדם גם אם הוא גרוע - "המאור שבה מחזירן למוטב".
את הראשון משבחת על המידות ומנה לכוון לכיוון הנכון בחיים.
את השני משבחת על הלימוד ומנסה לכוון לכיוון הנכון בחיים.
אין בנאדם מושלם ולכן אין מה להשוות בינהם.
כל אחד מהם צריך לעבוד על חלק שונה לחלוטין מהשני...
זה נשמע אבסורדי אבל כן,אני יאהב את שתיהם אבל לא יתגאה באף אחד מהם
זה מזכיר לי קצת את 4 המינים...
מצד אחד-מה שווה תורה בלי מידות טובות (התורה שווה בכל מצב כן,שלא יבינו אותי לא נכון)
מצד שני-לא משנה כמה בני אדם טובים נהייה החיים שלנו לא שווים בלי קיום ולימוד תורה
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
