הרבה שנים עברתי אלול, ועוד אלול, ולמדתי על החשיבות והפוטנציאל של הימים האלו, ושמעתי שיעורים, וקראתי מקורות, והשתדלתי לחזור בתשובה כמה שהצלחתי.
אבל בסופו של דבר, לא הרגשתי שבאמת הצלחתי לעשות בעצמי שינוי אמיתי דווקא בימים האלו.
אני מאמינה שלאורך השנים כן התפתחתי והתבגרתי והשתניתי בעקבות דברים שעברתי בחיים. אבל לא ידעתי איך לנצל דווקא את הימים האלו לשינוי.
ובשנים שאחרי החתונה, כבר היה עוד יותר קשה להרגיש את אלול. כי כבר לא הייתי באולפנא, עם ערבי התעוררות ושיחות וכו', והיו עיסוקים אחרים ועניינים אחרים, וגם אם מצאתי זמן לשמוע איזה שיעור, לא באמת עשיתי עם עצמי משהו מעבר.
ולפני שנתיים וקצת, כשהייתי בחופשת לידה, הקב"ה גלגל שאני אעשה אימון אישי, בהתמקדות בעבודת ה' בהקשרים שונים בחיים.
ופתאום גיליתי שכשאני מפנה זמן לחשוב על עבודת ה' שלי, לעשות בירור עם עצמי, לקבוע מטרות, להבין לאן אני שואפת, לבחור דרכי פעולה מעשיים כדי להתקדם לשם, אז אני מצליחה באמת להשתנות.
מאז ניסיתי והשתדלתי להמשיך לתת לעצמי את הזמן הזה. לפנות בערב 10 דקות לפחות שאני עוצרת את הדברים האחרים, ומתבוננת על מה שהיה היום, איפה אני ביחס לשאיפות שלי, מה הצלחתי, מה עוד צריך לשפר, ואיזה שינוי אני רוצה לעשות מחר כדי להתקדם במשהו אחד.
לא כל הזמן אני מצליחה להתמיד. היו חודשים שהיו רק פעמים בודדות שהצלחתי לפנות זמן להתבוננות. היו יותר מידי פעמים שהיה מעניין מידי בפורום בשביל לעצור, או שהיו יותר מידי דברים אחרים חשובים לעשות.
אבל מה שב"ה הצלחתי כן להתמיד בו, היה לעשות התבוננות חודשית, פעם בחודש (בר"ח כמובן, ואם לא הספקתי - אז גם כמה ימים אחר כך) לעצור ולהסתכל על כל החודש, לקרוא את מה שכתבתי במהלך החודש, לקרוא שוב את מה שכתבתי על השאיפות שלי, ולהתפלל על זה שאני אצליח להתקדם יותר בחודש הקרוב.
ועכשיו, לכבוד ר"ח אלול, עצרתי והחלטתי שבחודש הזה. אני רוצה להשקיע בהתבוננות שמותאמת במיוחד בשבילו. לנצל אותו כמו שצריך לתשובה.
לשמוע שיעורים על תשובה, או לקרוא ספרים בנושא, זה גם חשוב מוסיף, ואם אני אצליח להכניס גם את זה - זה יהיה מצויין.
אבל אני יודעת שאם אני לא אקדיש זמן להעביר את הדברים אלי, לחשוב איפה אני רוצה לשנות ומה אני רוצה לעשות בשביל זה, אז הדברים ישתנו הרבה יותר לאט.
וחשבתי שזה גם יוסיף למחוייבות שלי, וגם אולי יוסיף לחלקכן, אם אני אשתף קצת בתהליך של החודש על גבי הפורום. כמובן לא בהתבוננות עצמה, כי היא אישית מידי. אבל בשאלות המנחות שאני כותבת לעצמי. (לכבוד חודש אלול חשבתי להתחיל שוב מהיסודות, לא להמשיך בשאלות הרגילות שאני משתמשת בהן כל השנה אלא לעשות קצת עבודה שמיוחדת לחודש הזה).
אז מי שמתאים לה, מוזמנת…
וכמובן - מי שרוצה להוסיף במחשבות נוספות, תובנות, שאלות, שיתופים, או כל דבר אחר, מוזמנת להוסיף...
(כל זה ההקדמה - בלנ"ד מחר אני אתחיל לכתוב על ההתבוננות עצמה...)
אבל בסופו של דבר, לא הרגשתי שבאמת הצלחתי לעשות בעצמי שינוי אמיתי דווקא בימים האלו.
אני מאמינה שלאורך השנים כן התפתחתי והתבגרתי והשתניתי בעקבות דברים שעברתי בחיים. אבל לא ידעתי איך לנצל דווקא את הימים האלו לשינוי.
ובשנים שאחרי החתונה, כבר היה עוד יותר קשה להרגיש את אלול. כי כבר לא הייתי באולפנא, עם ערבי התעוררות ושיחות וכו', והיו עיסוקים אחרים ועניינים אחרים, וגם אם מצאתי זמן לשמוע איזה שיעור, לא באמת עשיתי עם עצמי משהו מעבר.
ולפני שנתיים וקצת, כשהייתי בחופשת לידה, הקב"ה גלגל שאני אעשה אימון אישי, בהתמקדות בעבודת ה' בהקשרים שונים בחיים.
ופתאום גיליתי שכשאני מפנה זמן לחשוב על עבודת ה' שלי, לעשות בירור עם עצמי, לקבוע מטרות, להבין לאן אני שואפת, לבחור דרכי פעולה מעשיים כדי להתקדם לשם, אז אני מצליחה באמת להשתנות.
מאז ניסיתי והשתדלתי להמשיך לתת לעצמי את הזמן הזה. לפנות בערב 10 דקות לפחות שאני עוצרת את הדברים האחרים, ומתבוננת על מה שהיה היום, איפה אני ביחס לשאיפות שלי, מה הצלחתי, מה עוד צריך לשפר, ואיזה שינוי אני רוצה לעשות מחר כדי להתקדם במשהו אחד.
לא כל הזמן אני מצליחה להתמיד. היו חודשים שהיו רק פעמים בודדות שהצלחתי לפנות זמן להתבוננות. היו יותר מידי פעמים שהיה מעניין מידי בפורום בשביל לעצור, או שהיו יותר מידי דברים אחרים חשובים לעשות.
אבל מה שב"ה הצלחתי כן להתמיד בו, היה לעשות התבוננות חודשית, פעם בחודש (בר"ח כמובן, ואם לא הספקתי - אז גם כמה ימים אחר כך) לעצור ולהסתכל על כל החודש, לקרוא את מה שכתבתי במהלך החודש, לקרוא שוב את מה שכתבתי על השאיפות שלי, ולהתפלל על זה שאני אצליח להתקדם יותר בחודש הקרוב.
ועכשיו, לכבוד ר"ח אלול, עצרתי והחלטתי שבחודש הזה. אני רוצה להשקיע בהתבוננות שמותאמת במיוחד בשבילו. לנצל אותו כמו שצריך לתשובה.
לשמוע שיעורים על תשובה, או לקרוא ספרים בנושא, זה גם חשוב מוסיף, ואם אני אצליח להכניס גם את זה - זה יהיה מצויין.
אבל אני יודעת שאם אני לא אקדיש זמן להעביר את הדברים אלי, לחשוב איפה אני רוצה לשנות ומה אני רוצה לעשות בשביל זה, אז הדברים ישתנו הרבה יותר לאט.
וחשבתי שזה גם יוסיף למחוייבות שלי, וגם אולי יוסיף לחלקכן, אם אני אשתף קצת בתהליך של החודש על גבי הפורום. כמובן לא בהתבוננות עצמה, כי היא אישית מידי. אבל בשאלות המנחות שאני כותבת לעצמי. (לכבוד חודש אלול חשבתי להתחיל שוב מהיסודות, לא להמשיך בשאלות הרגילות שאני משתמשת בהן כל השנה אלא לעשות קצת עבודה שמיוחדת לחודש הזה).
אז מי שמתאים לה, מוזמנת…
וכמובן - מי שרוצה להוסיף במחשבות נוספות, תובנות, שאלות, שיתופים, או כל דבר אחר, מוזמנת להוסיף...
(כל זה ההקדמה - בלנ"ד מחר אני אתחיל לכתוב על ההתבוננות עצמה...)
)