אברהם אליצור פתח עוד שרשור הארי פוטר, אז אני שולח כמה קטעים משם.
היו שם הרבה, אבל רובם לא מצחיקים או שלא הבנתי אותם...
"וענף הספורט הזה", אמרה הרמיוני, "טקוואנדו. בחיים לא שמעתי על הספורט הזה".
"לא שמעת על טקוואנדו?" נדהם רון, "את צוחקת עלי, נכון?"
"בכלל לא!" אמרה הרמיוני. "מה, אתה שמעת על זה לפני האולימיפאדה?"
הארי הרים מבט מסוקרן. העובדה שרון מכיר משהו שהרמיוני לא נראתה חסרת תקדים. רון, לעומת זאת, התקשה לעכל את הפתעתם.
"נו, זה אחד מהענפים הנידחים האלה שמביאים לנו מדליות. טקוואנדו, חתירה בקיאקים, גלישת גלים, התעמלות אומנותית..."
"זה הזה עם הנצנצים?" צחקקה הרמיוני.
"נשמע כמו שם של חוג במתנ"ס", אמר הארי.
"אתם צוחקים עלי", אמר רון בהשתאות, "בטוח שמעתם על התעמלות אומנותית".
"הארי ואני גדלנו בשכונות רגילות", הזכירה לו הרמיוני, "הספורט היחיד שהכירו אצלנו היה כדורגל, מקסימום כדורסל".
המממ... אמרה המצנפת. אתה יכול להצליח מאד בטקווונדו.
לא, לא טקוונדו, חשב הארי.
טקוונדו ללא ספק תקדם אותך אל התהילה, אמרה המצנפת.
לא, רק לא טקוונדו, חשב הארי.
טוב, אז אם אתה בטוח, אז כדאי שתלך להתעמלות אומנותית.
"הנה לך, סמוטריץ'! בסוף לא התנהגת כמו דתי חשוך, רק הפגנת עליונות מוסרית!"
"ולינוי - *השתדלי* לנצח, טוב? אחרת נפסיד בתחרות זו האולימפיאדה השישית ברציפות, כפי שמנהל הוועד האולימפי הרוסי טרח להזכיר לי אמש"
אדון וגברת אשרם, דיירי ראשון לציון מערב, ידעו לדווח בגאווה שהם יהודים לגמרי, ותודה ששאלתם.
"מה טעם יש בלהיות אלוף ישראלי אולימיפי אמר דולגפיאט אם כל הבנות היפות יהודיות הן?"
"תוכיח לי", דרש טום לפתע. "תוכיח לי שאתה ישראלי".
הארי חשב שדמבלדור יגיד שהם במגורים מלאים בספורטאים זרים, שצריך להיזהר ושבישראל יהיה די והותר זמן להדגמות. אבל במקום כל זאת, דמבלדור השיב את השרביט לכיס והתחיל לקפוץ על המיטה של טום.
המיטה נשברה כעבור רגע וטום פלט זעקת בהלה.
''ואין טעם שם לנסות לגנוב מדליית זהב, גויל. זה זהב של לפרקונים. תוך כמה שעות הוא שמה ייעלם''
אני יודע באיזה יום זוכים במדליות, וזה לא מוצא חן בעיני! אמר בצלאל.
כל הכבוד, אמר אביגדור בארסיות. למדת את שמות ימות השבוע?
טיפש שכמוך!" קראה הפרופסור מקגונגל. "אחרונים בשיט מפרשיות! הפסד בבייסבול לרפובליקה הדומיניקנית! המקרים האלה לא היו תוצאה אקראית של נבחרות ישראליות כושלות!
"האם זכור לך שביקשתי ממך לכבד את יו"ר הכנסת התורן, בן גביר?"
"כן", אמר בן גביר בנוקשות.
"כן אדוני."
"אין צורך לקרוא לי 'אדוני', סגן יו"ר הכנסת."


