הוא לא רוצה אותי

אני לא רוצה אותי

אני עייפה

מאז שקמתי לא עשיתי כלום

ללכת לרופאה זה סבבה אבל מה מעבר לזה?

אני עייפה

מעצבן אותי שהם לא מאפשרים לי לקבל טיפולים משלימים

אתם יודעים כמה זה היה עוזר לי??

חוצפנים. "עד גיל 18" ..לכו לכוו..

ה פ ס ד ת י ! !

עברתי תגיל

אני כבר זקנה ולא עושים כלום עם החיים שלי

מה נהיה?!?!

מה יהיה רבאק!

מבזבזת תזמן לשווא ואין לי למה לשאוף יאאלה.

מרגישה כבדה בבטן ובצדדים

מרגישה שמנה

לא רק מרגישה.

צרבת מהשניצל הזה.

דוחפת ואין מה לאכול נורמלי

באלי ללכת הביתה ולא לעזור.

בא לי לישון

בא לי גיטרה

מיואשת מהגיטרה הזאת

באלי חלילית

מיואשת כבר מעכשיו.

בא לי אותו.

ובא לי גם אותו.

לעזאזל. מה יהיה.

והחולצה שהבטחתי לה

ומקווה שאצליח לרזות עד שבת למה בינתיים זה לא נראה באופק

וזה מלחיץ

ואיפה אני אהיה?

אני עייפה.

מקנאה במ*** שמנגן.

עושה לי תחושה ואווירה של בית, של ביטחון, של חום ואהבה, יחד.

אם הוא כאן, הכל כאן.

בתוך האין והריק

יש את הש**.

בדל של תקווה.

על אף שזה לא החיים שלי בכלל

וגם נ לא בחיים שלי.

רק בראש.

ובלב.

ובסביבה..

אבל לא באמת.

אני ל ב ד.

איזה מרגשת ה שאמרה לי שהם יכולים להיות מעטפת בשבילי

זה מרגש..

אני לא לבד.. יש לי אותם..

מעניין למה היא התכוונה 

לא הבנתי איזה סוג של מעטפת 

התגעגעתי לנ"ג שליי היפה שלי

היא אשכרה א שלי!

מי היה מאמין.

איזה עדינה ורגישה היא.

מאוהבת ביצור הקטן הזה.

אני מרגישה שאני במקום מאוד שברירי ועדין ורגיש

שתוך רגע יכול להתפרק לרסיסים

וצריך לנהוג בו בעדינות רבה

ומאוד רגישה ליחס של אנשים

ומחפשת מקום בטוח

סבלני, רגיש, עדין, נותן מקום, מבין

לא מקום שמתנגח בי

עדינות.

הבנה

הקשבה.

סבלנות.

מפחדת מאנשים קצרי רוח

תמיד עולה השאלה\כמה אני יכולה להביא את עצמי פה

כמה יש לי מקום

וכמה יש מקום לבן אדם השני

כואב לי הבטן מבפנים

רוצה גיטרה

בא לי יםם

דחוף

בריכה

יאלהה

שאלתי תרב לגבי הל"פ נראה מה הוא יגיד

הלפ מי ה'

כ ל היום הייתי במחשב

אומר לכם משהו?

ה ז ו י

נהיה כבר ברגיל

והחלומות?

רק בחלומות כרגע

בשאיפה

לא בפועל.

לאן הולכים חיי

מה יום מיומיים

איי דונט נו

ממשיכה "לחיות"

זה שיש לי את מש נ זה מרגיע קצת..

השאלה אם באמת או רק בתחושה

שכבר מהכותרת רואים שוצה לקום תחייה.
בקושי את עצמי אני מצחיק. שוין

איזה חתיך הוא היה..

ונסיך כזה

רואים שיש לו מידות טובות

למה הוא לא פנה??

אני שונאת אותך

אתה נטשת אותי

וחבל שנתתי בך אמון

וחבל שהקדשתי את הלילה הזה בשבילך

שביזבזתי את הזמן שלי עבורך

לקבל ממך טיפת יחס

אני כועסת עליך

ורוצה להתאבד

לא רוצה את החיים המרים האלה

אתה לא רוצה אותי

אתה מעדיף מישהי אחרת על פניי

איבדת אותי

אני הולכת מהעולם הזה

לא מעוניינת להיות פה יותר

רע לי פה

לא מוצאת את עצמי

כולם שומעים אותי

אתה מעדיף אותה על פניי

אני סוג ב

חבל שדיברתי איתך

לא הגיוני המצב הזה

שאתה תדבר איתי על אחרות

כאילו הן יותר שוות ממני

ויותר מעניינות אותך ממני.

אני כלום בשבילך

אתה לא שווה את הכאב שלי

אתה לא שווה אותי

מי שלא רוצה אותי

שילך

שונאת אותך

ביי

החיים שלי לא יתקדמו לשום מקום

הם אף פעם לא היו נורמלים

והם גם לא יהיו

לא חווה אותם נורמלי

אני לבד בזה

אבל אחד לא יבין

ואני גם לא מבינה מה עובר עלי

ואין לזה פיתרון

I need someone to hey me

קשה לייי

מרגישה לבדדד.

0מרגישה שהרסתי הכל.

אין לי כוח לזה.

לכל הסיוטים האלה.

למה הייתי חייבת להרוס

ולהגיד שהרסתי.

עכשיו באמת הרסתי.

אני לא חשובה לאף אחד.

ואני צריכה למות.

ואני ראויה רק כשאני טובה.

ונחמדה ומאמינה בטוב.

וכשלא אני גרועה.

ואי אפשר לסבול אותי.

רק כשאני בלב פתוח ובאמון יש לי מקום.

הרגשות שלי הורסים הכל.

מחריבים כל חלק טוב.

והוא לא קיבל אותי.

את ההרגשה הזאת שאמרתי לו.

וזה ציער אותי

כי מה בסה"כ רציתי. שתחבק את הרגש הזה.

ולא שזה יערער אותך גם. או יעצבן אותך. או ירחיק בנינו. את התחושה שהייתה.

והוא כבר התקדם.

וגם הוא.

ואני נשארתי לבד.

לא מעניינת אף אחד . לא מעוניינת באף אחד.

ואם רצית להזמין אז למה את עכשיו אומרת שלא?!
מעצבנתתתתתת

לא נשכח ולא נסלח!

ספונטניות

באלי מרחב בטוח.

מה יעזור לזה?

מלכתחילה להגיע עם ביטחון

לדעת מה זה חברה

ואיך קורים ההתנהלויות. ולאחרים.

ליצור לעצמי זמן לעשות דברים..

איך לפרש דברים בלי לקחת קשה.

איך לא לבוא מפוחדת.

למה מגיעה מפוחדת?

להבין

שיקופים

איך לדעת איפה הוא נמצא?

אני מבינה שכן אבל גם מבינה שלא...

ואני משליכה את זה לכל דבר

שזה לא יהיה החיים היחיד..

הבעיה שבכל מקום זה יפגוש אותי בסוף

ונמאס לי ככה

זה באמת בלתי נסבל עבורי

כל הזמן בודקת מה כתבתי

ולא שלמה עם זה

באמת התעייפתי..

איך העולם עובד

הדברים האלה לא ברורים לי

מרחב בטוח.

מקום לרגשות שלי.

הימנעות

חוסר השלמה

התחרטות

הכל יבש ותקוע

לא מרוצה

חוסר שליטה

חוסר ידיעה איך עושים את זה

איפה המקום שהיה לי אצלו..?

תמיד חיפשתי מקום

ומצאתי אצלו

ואיפה הוא עכשיו?

למה אחרי כל מה שהיה בנינו שכחתי?

שכחתי מה היה?

אולי נלקח ממני היכולת להרגיש חופשיה?

היכולת הכל כך בסיסית הזאת

שהייתי זקוקה לה כמו מים

וכשזה נלקח, נשמטת לי הקרקע

ואני מנסה , באמת מנסה

להיאחז במה שיש

להתקרב ..

אבל איפה אתה?

אתה כאן?

חסרה לי כל כך ההרגשה הבטוחה

שאתה איתי

ויש לי מקום.

אצלך.

ואני לא צריכה לרדוף אחריו, זה מגיע אלי.. בשעה קבועה.. זה בידיים גם שלך..

ועכשיו זה די בידיים שלי

ואני לבד לא מצליחה

קודם כל כי לא יודעת מה אתה מרגיש ורוצה ומונח

וגם לא רוצה לאבד הכל

אז לא משתפת

כדי שלא תתעשת ותבין את סדר הגודל.

ואני תלויה באוויר

מחכה שמישהו ייתן לי להיות לקרקע

לעמוד יציבה ובטוחה

כי קשה ככה

לא לדעת איפה את מונחת

ואת כל כך רוצה להיות מונחת אצלו

זה קשה ככה

בלי לדעת

ואת מנסה

אבל על מה זה נופל

לאן החץ מגיע

כל פעם מחדש