בתור חניכה (שהייתה ב-ו ) השבט שלי מירר ת'חיים למדריכות שלנו באותו זמן (אני ספציפית פחות הייתי שותפה כי אני בחיים לא שותפה לדברים האלה...) אני חושבת שבגיל הזה צריך להיות רק חברים של החניכות כשניסו להשתלט עלינו רק מרדנו עוד יותר.. לבוא אליהן בתור בוגרות בתחילת חוד"א לעשות פעולה ולהחליט עם החניכות אם באלהן חודש של כיופים וריקוד מעפן או חודש של עבודה קשה ופה ושם גם פעולות שוות ולנצח מה שהן יחליטו אם הן נכנסות לזה הן ממש יכולות לעשות את זה בגדול אולי לחלק איתן אחריות לתת להן תפקידים אולי אפילו להמציא חלק בריקוד כי הגיל הזה שאתה מרגיש שאתה ה-גדול ולא אוהבים סמכות מעל... קיצר דיברתי רק על חוד"א למרות שבמשך רוב השנה הכסאח היה פחות עוצמתי אז היה יותר נחמד...

אני חושבת שמדריכים הרבה פעמים מפחדים להיות סמכותיים וזה ממש בעיה..

ואני יסביר-

לחניכות שלך כבר יש חברות (או שלא בוא נקוה שכן) הן לא צריכות אותך כדי שתהיה להם עוד חברה. הם מחפשות דמות עם כוח שיוכלו לשתף אותה בכל מיני דברים ולהתייעץ איתה. וכוח זה סמכות, אז אם תהיי סמכותית את תהיי בשבילן דמות לשיתופים פלוס לא ישגעו אותך בעזרת ה'

אז אני מציעה לך מהניסיון שלי לא לפחד מהסמכות אלא דווקא לנצל אותה לטוב!

בהצלחה גדולה!! את תהני מזה

ואגב, פעולות פתיחה בדרכ ממש לא מוצלחות אז אל תתאכזבי אם לא ילך אחכ זה משתפר

תודה!!

יהיה מעולה בעז"ה

פחות רצוי שיחטטו לי בטלפון...

חח מזל שיש סיסמא סו גוד

ותודה לכל העונים(:

מקווה שעודדתי אותך...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....