זה עובר אצל כולם המחשבה הזאת.
שהייתי קטנה ארזתי תיק עם אוכל ובגדים, שהייתי בכיתה ה, כי ההורים שלי לא הסכימו לי איזה משהוא.
והלכתי לגן שעשועים והתחבאתי במגלשה, ואחרי 5 דקות בערך כבר חזרתי בכישלון הבייתה, כי פחדתי מכמה ערסיים.
ומוזמנת לאישי בשמחה..! ובטוחה שזה יעבור לך, באמת שאין כמו בית חם, שעוטף ושומר עליך. ושהורים דואגים לך..
אני כול כך מעריכה את ההורים שלי, על הדאגה המטורפת שלהם.!!
אולי תדברי עם אח או אחות גדולה? שכבר עברו את המריבות אם ההורים, אומרת מנסיון..
לי זה ממש עזר.
אבל אני מרגישה שרק בשביל זה זה ממש טוב שיש פנימה?
את בפנימייה? באולפנא?
תנסי לעובר או משו כזה..
אם זה מתאפשר
יש לנו נגיד באולפנות בנות מבתים חרדיים, אתם כאילו ממש לא בקטע?
חבל, פניימיה זה דבר שעוזר כול כך!
זה מביא בגרות, מאוד.
וגם כול כך גורם להעריך את הבית, ולהיתגעגע אליו.
וגם עוזר מבחינה רוחנית, (לא לכולם).
יש לנו הרבה ברסלביות,ובנות שבאו מסמינר, אבל הם ממש לא נראות מסמינר
יש לי חברה שההורים שלי לא מסכימים לה כלום, אפילו לא לצאת מהעיר בלי אמא\ אחות\ אבא והיא רצתה לעבור לפנמייה ועכשיו זה בתהליכים אם היא תתקבל היא תעבור...
אז תנסי, מה תפסידי?
שמעי כולם עוברים את השלב הזה אם תביאי לי מישהו שלא אז הוא המוזר שבינינו.
כשאת מתעצבנת או משהו לכי לחדר\ חצר\ חברה\ טיול ותעשי משהו שאת אוהבת להרחיק אותך מהעצבים.
תחזרי יותר רגוע ותנסי לנהל עם ההורים שלך דיון על מה שקרה.
בסוף זה הבית שלך ואין לך מקום אחר שאת אמורה להרגיש בו טוב..
קחי על עצמך משהו קטן, נגיד- יום אחד שאת לא רבה או משהו שקשה לך, לאט לאט בעז"ה זה ישתפר.
ואל תשכחי את הכוח הכי חזק שלך- תפילה!!
ותמיד תזכרי שבסוף הם אוהבים אותך כי הם ההורים שלך...
בת
והיא כבר כתבה שיש עם זה בעיה
אני חושבת שיכול לעזור לך שיהיה לך איזה יומן לפרוק בו הכל אפילו אחר כך תזרקי את הדפים לפח אבל אני חושבת שזה יכול לעזור...
אני חושבת שגם יכול לעזור לך לשים להורים שלך איזה פתק ותכתבי להם שאת מרגישה ככה וככה...
וגם לזכור שזה ההורים שלך וכל דבר שהם עושים זה לטובתך יכול לעזור לך לזה אולי לחשוב עליהם יותר בעין טובה...
קיצור אני מאחלת לך בהצלחהההההה בחיים ותזכרי שזה תקופה האא וגם זכרי את זה שאת בתור אמא ובעזה יהיה לך ילדים אז ממליצה לך לזכור את זה כשהם יגדלו...
מעריכה אותך שיהיה לך לי ולכל מי שצריכה הצלחה!
גם לי היה סיפור כזה הייתי בת איזה חמש ואחים שלי ירדו (בצחוק) עלי באיזה ארוחת ערב ואז אמרתי להם שאני הולכת באתי לצאת ואז הם אמרו אבל מה תעשי אין שם מקלחת יצאתי אחרי עשר שניות חזרתי
(הם תמיד צוחקים עלי שאני מתקלחת כל הזמן...)
ועכשיו ברוך ה' אני מאוד מעריכה את ההורים שלי וגם כשיש מריבות וויכוחים אני יודעת ואני אומרת לעצמי שזה משהו רגיל לא לדאוג ...
אם את רוצה עוד המלצות או שיתופים את מוזמנת לפרטי או כאן...
ליליה טוב!!!
כמה שאני מחכה ליגדול ללכת למקום שיתאים לי לי למצוא את עצמי להיתקרב לה' לא לידרוך במקום להיות במקום שחצאית ארוכה זה הסטייל זהרגיש הכיי בנוח להיות דוסית ,מי שאני.
סליחה שדיברתי על עצמי אבל גם אני ההיתי צריכה ליפרוק מקווה שהיתחברת
חוגגים אכשהו? או סתם יום רגיל?
או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜
יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?
והיא תהיה כולה שלי...
אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה
זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....
והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...
אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…
לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?
חג טו באב שמח
ל המשוגע היחידיומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:
יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".
מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".
מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".
יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.
את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".
ל המשוגע היחידיאם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,
והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.
וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש
"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"
"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."
דופק?
"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."
קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."
"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."
גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)
אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?
היו נכנסות עם ויזת תייר
ל המשוגע היחידיאולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה
הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע
המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
