כבר לא יכולה לשאת את זה... שבורה נפשית, אין לי כוחות...
תודה לעונות
תודה לעונות
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
כל כמה זמן בממוצע יוצא לכן ולבעל לריב?אנונימי....!
קשה ממשאנונימית בהו"ל
מריבות עם בן הזוג זה סיוט.
פעם היינו רבים כל שבוע, אחרי הרבה הרבה עבודה וכאב לב, זה הפך להיות פעם בכמה חודשים. וגם זה פחות דרמטי
אם תרצי אפרט
פעם היינו רבים כל שבוע, אחרי הרבה הרבה עבודה וכאב לב, זה הפך להיות פעם בכמה חודשים. וגם זה פחות דרמטי
אם תרצי אפרט
וואו הלוואי ואצלנו זה היה רק פעם בשבוע
אנונימי....!
אשמח שתפרטי... אני גמורה...
לא יודעת אם אצליח לנסחאנונימית בהו"ל
אני חושבת שיש כמה דברים שעזרו, ואל כולם הגעתי אחרי הרבה עבודה עצמית וחשיבה על המריבות שלנו והאופי שלהם.
אבא שלי לימד אותי כלל שקיבל מרבו. "מה שלא עקרוני לך, תיתן לאשתך להחליט". אז אני אימצתי גם את הכלל הזה. מה שלא באמת חשוב לי, אני לא מתווכחת עליו עם בעלי. לא תמיד זה מצליח, אבל לרוב אני חושבת האם הדבר הזה באמת עקרוני עכשיו? זה באמת חשוב לי שזה יהיה בצורה מסויימת? אם כן, אפשר לדון על זה, לפעמים יהיה גם מתח סביב המחלוקת. אם לא, פשוט מוותרת.
דבר שני, שליטה בכעס. מה גורם לי לכעוס? מה גורם לי להגיב בעצבים? מנסה לזהות את הנקודות לפני הכעס הגדול. ואז ברגע שאני רואה שאני הולכת להתעצבן, לנסות להנמיך את הכעס. זה יכול להיות על ידי כתיבה, אני יכולה גם להגיד לבעלי - אני עכשיו עצבנית, אז אל תתייחס. זו יכולה להיות מקלחת, סיבוב בחוץ. מנסה כמה שיותר להימנע מראש מלכעוס, כי ברגע שמתחיל לריב, אני יודעת שיהיה קשה לעצור.
דבר נוסף, הכלה של בן הזוג. הבנה שאני לא אשנה אותו וקבלה שלו בדיוק כמו שהוא. כן, יש דברים שמפריעים לי, והוא גם יודע את זה. אבל הוא לא ישתנה בשבילי ואני לא אשתנה בשבילו. אנחנו מסתדרים אחד עם השני כמו שאנחנו ולא מנסים להחזיר אחד את השני בתשובה. זו הייתה ממש הקלה להפסיק לנסות. ברגע שמזהים את נקודות החולשה של בן הזוג, מבינים שככה הוא וזה לא ישתנה (וזה גם לא אחריותנו לשנות) הרבה יותר קל להתמודד.
עוד משהו, הבנת הפערים בינינו. זה שכל אחד מאיתנו מתנהל בצורה שונה, לא אומר שיש כאן מישהו שטועה. אנחנו אנשים שונים, ולכן לכל אחד מאיתנו מתאים להתנהל בצורה אחרת, בטח בשעת כעס. אז אם הוא משתבלל בסוף מריבה, זה לא כי הוא לא אוהב אותך, אלא כי הוא צריך עכשיו את המרחב שלו. אפשר לדבר בזמן רוגע ולהחליט איך מגשרים על הפער הזה. למשל, אחרי ריב לא מדברים מיד, אלא רק אחרי שעתיים (או יום), מה שמתאים. פשוט להבין שיש כאן שתי דרכי התמודדות שונות, ואף אחת לא נכונה יותר.
אני חושבת שהשינוי אפשרי, זה מצריך הרבה מודעות עצמית, ונכונות לעבוד ולהשתפר.
לנסות לאתר את נקודות החולשה, את הנקודות שחוזרות על עצמם בכל פעם. (זמן לחוץ, גורמים למריבה וכו')
אם אתם תעשו את התהליך הזה ביחד, זה מצויין.
אבל יש משהו מיוחד גם בלעשות את זה לבד. כי לפעמים אנחנו רוצים שמישהו יישא איתנו באחריות. אבל בשביל לריב צריך שניים, ולרוב אם יש מריבות, כנראה לשני בני הזוג יש מה לתקן. וכשמנסים לתקן לבד, המבט הוא כלפי פנימה, הוא לא מאשים, לא מזיק, אלא מנסה לתקן באמת. וזה נותן גם הרבה מעבר להתמודדות עם ריבים זוגיים. זה הופך אותנו לאנשים טובים יותר...
מקווה שהצלחתי להעביר את עצמי.
מוזמנת עוד לשאול
אבא שלי לימד אותי כלל שקיבל מרבו. "מה שלא עקרוני לך, תיתן לאשתך להחליט". אז אני אימצתי גם את הכלל הזה. מה שלא באמת חשוב לי, אני לא מתווכחת עליו עם בעלי. לא תמיד זה מצליח, אבל לרוב אני חושבת האם הדבר הזה באמת עקרוני עכשיו? זה באמת חשוב לי שזה יהיה בצורה מסויימת? אם כן, אפשר לדון על זה, לפעמים יהיה גם מתח סביב המחלוקת. אם לא, פשוט מוותרת.
דבר שני, שליטה בכעס. מה גורם לי לכעוס? מה גורם לי להגיב בעצבים? מנסה לזהות את הנקודות לפני הכעס הגדול. ואז ברגע שאני רואה שאני הולכת להתעצבן, לנסות להנמיך את הכעס. זה יכול להיות על ידי כתיבה, אני יכולה גם להגיד לבעלי - אני עכשיו עצבנית, אז אל תתייחס. זו יכולה להיות מקלחת, סיבוב בחוץ. מנסה כמה שיותר להימנע מראש מלכעוס, כי ברגע שמתחיל לריב, אני יודעת שיהיה קשה לעצור.
דבר נוסף, הכלה של בן הזוג. הבנה שאני לא אשנה אותו וקבלה שלו בדיוק כמו שהוא. כן, יש דברים שמפריעים לי, והוא גם יודע את זה. אבל הוא לא ישתנה בשבילי ואני לא אשתנה בשבילו. אנחנו מסתדרים אחד עם השני כמו שאנחנו ולא מנסים להחזיר אחד את השני בתשובה. זו הייתה ממש הקלה להפסיק לנסות. ברגע שמזהים את נקודות החולשה של בן הזוג, מבינים שככה הוא וזה לא ישתנה (וזה גם לא אחריותנו לשנות) הרבה יותר קל להתמודד.
עוד משהו, הבנת הפערים בינינו. זה שכל אחד מאיתנו מתנהל בצורה שונה, לא אומר שיש כאן מישהו שטועה. אנחנו אנשים שונים, ולכן לכל אחד מאיתנו מתאים להתנהל בצורה אחרת, בטח בשעת כעס. אז אם הוא משתבלל בסוף מריבה, זה לא כי הוא לא אוהב אותך, אלא כי הוא צריך עכשיו את המרחב שלו. אפשר לדבר בזמן רוגע ולהחליט איך מגשרים על הפער הזה. למשל, אחרי ריב לא מדברים מיד, אלא רק אחרי שעתיים (או יום), מה שמתאים. פשוט להבין שיש כאן שתי דרכי התמודדות שונות, ואף אחת לא נכונה יותר.
אני חושבת שהשינוי אפשרי, זה מצריך הרבה מודעות עצמית, ונכונות לעבוד ולהשתפר.
לנסות לאתר את נקודות החולשה, את הנקודות שחוזרות על עצמם בכל פעם. (זמן לחוץ, גורמים למריבה וכו')
אם אתם תעשו את התהליך הזה ביחד, זה מצויין.
אבל יש משהו מיוחד גם בלעשות את זה לבד. כי לפעמים אנחנו רוצים שמישהו יישא איתנו באחריות. אבל בשביל לריב צריך שניים, ולרוב אם יש מריבות, כנראה לשני בני הזוג יש מה לתקן. וכשמנסים לתקן לבד, המבט הוא כלפי פנימה, הוא לא מאשים, לא מזיק, אלא מנסה לתקן באמת. וזה נותן גם הרבה מעבר להתמודדות עם ריבים זוגיים. זה הופך אותנו לאנשים טובים יותר...
מקווה שהצלחתי להעביר את עצמי.
מוזמנת עוד לשאול
וואי מהממת. כתבת ככ יפה 💓מובכת לשאול
תודה רבה!אנונימי....!
שווה לנסות
מה הכוונה לריב? יוצא לנו להתווכח וקצת לכעוס מדי פעםחצילוש
לשבור את הכלים ממש, קרה רק כשאני הייתי בשיא הדיכאון/משוגעת לפני לידה או בשיגעונות הורמונליים בהריון, וגם אז זה בערך לריב עם עצמי. בעלי פשוט סלע רגוע. קשה לכעוס וקל לרצות..
למה את קוראת לשבור את הכלים?אנונימי....!
אני מתכוונת לויכוח שגורם לכעס ועצבים ואז לא מדברים אחד עם השני, הולכים לישון כעוסים, והוא מצידו לא מוכן להתפייס ולסגור את היום יפה
אהה.. כזה שאני בוכה ועושה סצנהחצילוש
ומאשימה אותו בכל פשעי המין האנושי משחר ההיסטוריה על לא עוול בכפו.. בגלל דבר קטן ומטומטם.. אבל זה רק במצבים מסובבים כאמור.. ב"ה לא משהו שאמור לקרות. אף פעם לא קרה שלא דיברנו או שהלכנו לישון בהתעלמות.. אולי כן טיפה בכעס, אבל במחשבה שנדבר בבוקר כי עייפים וכן יש איזשהו פיוס בסיסי..
חחח גדולה מהחייםדובדובה
מזדהה בהחלט
מזדהה ממש בול כמו אצלינועטרת ראשי
גם אני עם דיכאון אחרי לידה רבה עם עצמי כי בעלי מלאך טהור בוכה עם עצמי כמעט מרביצה לעצמי ואז בוכההההה מלא ומתנצלת חחחח נס שהוא כזה רגוע
את מטופלת יקרה? חשוב מאוד.. כי זה ממש לא מצב רצוי ורגילחצילוש
מגיע לך❤
ברור ברור ברורעטרת ראשי
היה הריון קשוח שגרם לדיכאון אז מטופלת כבר מאז
❤❤❤חצילוש
כזו סצנה יש לכם יותר מפעם בשבוע??? מה עם טיפול זוגי?אנונימיות
האמת שזה כן נשמע קצת חריג.
אבל לא יודעת לשפוט מכאן...
חיבוק בכל אופן
אבל לא יודעת לשפוט מכאן...
חיבוק בכל אופן
ממש לא הרבה. ונשואה לא מעט שניםכמיהה
ואנחנו אף פעם לא רבים, יותר מתווכחים..
כן יכולה לומר, שמסביב לימים הראשונים של המחזור יש מתיחות קלה באוויר
כן יכולה לומר, שמסביב לימים הראשונים של המחזור יש מתיחות קלה באוויר
חיבוק גדול!!!עכשיו טוב
זה כל כך מתיש. ומתסכל. וכואב...
ובעיקר מבאס הכל.
לנו יש תקופות ויש תקופות... לפעמים זה מרגיש שכל שעה עגולה מוצאים על מה לריב. והכל כל הזמן מתוח..
ובדרכ כשאנחנו יושבים ומפרטים את הריבים אנחנו רואים ומבינים שהם יושבים על דברים אחרים.. וזה כבר מרגיע. ומרגיש שאמנם יש לנו תמיד עוד מה להתקדם, אבל לפחות מבינים מה מפעיל אותנו ועל מה זה יושב.
ממליצה לקחת עזרה אם צריך. ייעוץ זוגי כלשהו. אפילו משהו לא קבוע, רק להציף קצת דברים ולנסות להבין.
ובעיקר מבאס הכל.
לנו יש תקופות ויש תקופות... לפעמים זה מרגיש שכל שעה עגולה מוצאים על מה לריב. והכל כל הזמן מתוח..
ובדרכ כשאנחנו יושבים ומפרטים את הריבים אנחנו רואים ומבינים שהם יושבים על דברים אחרים.. וזה כבר מרגיע. ומרגיש שאמנם יש לנו תמיד עוד מה להתקדם, אבל לפחות מבינים מה מפעיל אותנו ועל מה זה יושב.
ממליצה לקחת עזרה אם צריך. ייעוץ זוגי כלשהו. אפילו משהו לא קבוע, רק להציף קצת דברים ולנסות להבין.
קיויתי לראות שמצבנו נורמאליאנונימי....!
אבל כנראה שלא
הוא לא מוכן לדבר וישר מתארגן והולך לישון, אני מדברת אליו והוא כמו בונקר
הוא לא מוכן לדבר וישר מתארגן והולך לישון, אני מדברת אליו והוא כמו בונקר
נראה לי לא טוב להתעסק מה קורה אצל אחריםמיקי מאוס
וכמו שחלק כתבו- לכולם יש תקופות כאלה ואחרות.
יש זוגות שכמעט ולא רבים כי הם בעלי תכונות אופי יותר מופנמות ומאופקות או קיבלו מהבית תרבות מסוימת, וכמובן גם יש זוגות עם פחות פערים, ויש זוגות שלמדו ב"ה איך להתנהל בזוגיות ולומדים לנהל את הפערים בדרך נעימה יותר אבל זה לא נכון לשאוף שלא יהיו מריבות.
זה בכלל לא משהו שקל להגיע אליו כבני אדם ולא רואה סיבה להשקיע מאמצי על בלהיות מי שאתם לא...
אבל לכם יש את התכונות והתיקים שלכם שצברתם במהלך החיים. ויש לכם את הפערים והמשקעים שצברתם בתוך הזוגיות. וזה נורמלי שמגיע שלב שאתם מקבלים איתות שיש לכם עוד איפה לגדול
מה כן צריך לשאוף? שתדעו לנהל את המריבות האלה , להיות מודעים לטריגרים ואולי להצליח לבחור על מה לריב ומתי, וכמובן גם איך - להתמקד בביטוי עצמי, בפורקן רגשות, בלהבהיר את הקשיים ולא במתקפות ומגננות כך שתצאו ממריבה עם תובנות ועם תועלת מלבד ההרגשה הרעה
אל תיבהלו מהמשבר. תנסו לחשוב טוב איך אתם גדלים ממנו.
בטוח יש המון פערים וקשיים שהדחקתם ועכשיו צפים חזק, ובעז"ה כשתצליחו להתמודד נכון ולהתקרב מחדש במודע מתוך עוד תובנות ומתוך צמיחה אז הקשר שלכם יעלה רמה
כשיש תקופה שרבים הרבה זה סימן שיש צרכים שלא מקבלים מענה. חשוב לתפוס את הזמנים הרגועים ולהבין באמת באמת למה אתם מרגישים לא טוב בקשר וזה גורר מריבות. על מה זה באמת יושב
זה לא קל מה שאני מתארת... כמובן שלוקח זמן ולמידה והשקעה לרכוש את זה.אבל זה מעשי, זה מאוד מאוד משתלם גם מחוץ לזוגיות וגם בדוגמא המאוד מאוד חשובה שאתם נותנים לילד
אתם יכולים וכדאי לכם להיעזר באיש מקצוע שיעזור לכם בטיפול או ייעוץ זוגי.
אם את מרגישה שבעיקר חסר לכם ידע וכלים אז יש גם קורסים אינטרנטיים וספרים ללמוד את זה.
אני מאוד ממליצה על אפרת צור יש לה הבנה שהיא מאוד רחבה ומקיפה כמה שיטות שונות
יש גם לשושי זליקוביץ קורס שהוא מוכוון לנשים דווקא
יש הרבה דרכים ללמוד תקשורת מקרבת שזה גם כלי חזק מאוד
יש סרטוני יוטיוב יותר ממוקדים וקלילים של "המרחב הפוטנציאלי"
ויש עוד...
השאלה מה הדרך הטובה ביותר בשבילך כדי לצמוח.
גם אם בעלך לא בקטע כרגע , שינוי אמיתי אצלך בדפוסי תקשורת ישנה המון בקשר גם כשהוא לכאורה פסיבי
אם אתם מרגישים בפלונטר, אז בעיני לא לוותר על פגישה עם מישהו חיצוני. כמי שנמצא בתוך מערכת במשבר זה די קשה לצאת לבד וחבל על הזמן ועל המשקעים שבדרך
אבל ביקשת אישור שאתם נורמלים- אז אתם נורמלים!!
זה טבעי ונורמלי וכמעט בלתי נמנע במערכת יחסים שאחרי שלב מסוים זה נשחק ומתחיל ריחוק, אצל כל זוג זה יתבטא אחרת, וזה איתות בריא שעליכם להיות תמיד בצמיחה ולמצוא את השלב הבא של הקשר ביניכם שיהיה טוב וממלא יותר . בעז"ה כשתפתחי מודעות וכלים גם המשבר עצמו יהיה נעים ונשלט יותר
בהצלחה!
יש זוגות שכמעט ולא רבים כי הם בעלי תכונות אופי יותר מופנמות ומאופקות או קיבלו מהבית תרבות מסוימת, וכמובן גם יש זוגות עם פחות פערים, ויש זוגות שלמדו ב"ה איך להתנהל בזוגיות ולומדים לנהל את הפערים בדרך נעימה יותר אבל זה לא נכון לשאוף שלא יהיו מריבות.
זה בכלל לא משהו שקל להגיע אליו כבני אדם ולא רואה סיבה להשקיע מאמצי על בלהיות מי שאתם לא...
אבל לכם יש את התכונות והתיקים שלכם שצברתם במהלך החיים. ויש לכם את הפערים והמשקעים שצברתם בתוך הזוגיות. וזה נורמלי שמגיע שלב שאתם מקבלים איתות שיש לכם עוד איפה לגדול
מה כן צריך לשאוף? שתדעו לנהל את המריבות האלה , להיות מודעים לטריגרים ואולי להצליח לבחור על מה לריב ומתי, וכמובן גם איך - להתמקד בביטוי עצמי, בפורקן רגשות, בלהבהיר את הקשיים ולא במתקפות ומגננות כך שתצאו ממריבה עם תובנות ועם תועלת מלבד ההרגשה הרעה
אל תיבהלו מהמשבר. תנסו לחשוב טוב איך אתם גדלים ממנו.
בטוח יש המון פערים וקשיים שהדחקתם ועכשיו צפים חזק, ובעז"ה כשתצליחו להתמודד נכון ולהתקרב מחדש במודע מתוך עוד תובנות ומתוך צמיחה אז הקשר שלכם יעלה רמה
כשיש תקופה שרבים הרבה זה סימן שיש צרכים שלא מקבלים מענה. חשוב לתפוס את הזמנים הרגועים ולהבין באמת באמת למה אתם מרגישים לא טוב בקשר וזה גורר מריבות. על מה זה באמת יושב
זה לא קל מה שאני מתארת... כמובן שלוקח זמן ולמידה והשקעה לרכוש את זה.אבל זה מעשי, זה מאוד מאוד משתלם גם מחוץ לזוגיות וגם בדוגמא המאוד מאוד חשובה שאתם נותנים לילד
אתם יכולים וכדאי לכם להיעזר באיש מקצוע שיעזור לכם בטיפול או ייעוץ זוגי.
אם את מרגישה שבעיקר חסר לכם ידע וכלים אז יש גם קורסים אינטרנטיים וספרים ללמוד את זה.
אני מאוד ממליצה על אפרת צור יש לה הבנה שהיא מאוד רחבה ומקיפה כמה שיטות שונות
יש גם לשושי זליקוביץ קורס שהוא מוכוון לנשים דווקא
יש הרבה דרכים ללמוד תקשורת מקרבת שזה גם כלי חזק מאוד
יש סרטוני יוטיוב יותר ממוקדים וקלילים של "המרחב הפוטנציאלי"
ויש עוד...
השאלה מה הדרך הטובה ביותר בשבילך כדי לצמוח.
גם אם בעלך לא בקטע כרגע , שינוי אמיתי אצלך בדפוסי תקשורת ישנה המון בקשר גם כשהוא לכאורה פסיבי
אם אתם מרגישים בפלונטר, אז בעיני לא לוותר על פגישה עם מישהו חיצוני. כמי שנמצא בתוך מערכת במשבר זה די קשה לצאת לבד וחבל על הזמן ועל המשקעים שבדרך
אבל ביקשת אישור שאתם נורמלים- אז אתם נורמלים!!
זה טבעי ונורמלי וכמעט בלתי נמנע במערכת יחסים שאחרי שלב מסוים זה נשחק ומתחיל ריחוק, אצל כל זוג זה יתבטא אחרת, וזה איתות בריא שעליכם להיות תמיד בצמיחה ולמצוא את השלב הבא של הקשר ביניכם שיהיה טוב וממלא יותר . בעז"ה כשתפתחי מודעות וכלים גם המשבר עצמו יהיה נעים ונשלט יותר
בהצלחה!
כתבת חכם ומהמם!!!יונתי
תודה על ההשקעה!!אנונימי....!
זה לא משנה מה אחרים זה משנה שזה לא טוב לכםרקלרגעכאן
ולדעתי הסיבה למריבות
זה לא מה שקרה
אלא הרלים שיש לכם כדי לתקשר אחד עם השני בצורה בונה
ללמוד להביע את הפגיעה בצורה משתפת ומקדמת
ולא מאשימה
ללמוד לא לשתוק ולהסתגר
ולהוציא את האנרגיות בצורה אחרת ולא אחד על השני
זה דברים שניתן לרכוש
ייעוץ זוגי ממש מומלץ
זה לא מה שקרה
אלא הרלים שיש לכם כדי לתקשר אחד עם השני בצורה בונה
ללמוד להביע את הפגיעה בצורה משתפת ומקדמת
ולא מאשימה
ללמוד לא לשתוק ולהסתגר
ולהוציא את האנרגיות בצורה אחרת ולא אחד על השני
זה דברים שניתן לרכוש
ייעוץ זוגי ממש מומלץ
ללמוד לא לשתוק ולהסתגראנונימי....!
אני חסרת אונים לגבי זה... כי זה מה שהוא תמיד עושה... אין לי עם מה לעבוד...
וגם כשאנחנו בטוב ומדברים על זה- בזמן אמת נראה כאילו לא דיברנו
וגם כשאנחנו בטוב ומדברים על זה- בזמן אמת נראה כאילו לא דיברנו
נכון כי לכולנו יש הגיון פנימי שרגילים אליורקלרגעכאן
והוא מספר לנו סיפור...
בסיפור יש בקשה פנימית.. לשמור על הלב שלנו שלא יפגע...ואצל כל אחד יש הרגלים שהתקבעו אצלו מה עוזר לו לשמור על הלב שלו
וברור לו שאם הוא נגיד יפתח וישתף אז הוא יפגע.
ואם הוא ידבר בטון נעים אז השני לא יקלוט ואז יפגע בו
ואם הוא ישתוק וישמור בבטן אז הוא יפגע ולכן הוא אומר תמיד הכל בפנים בלי לסנן.
וכן הלאה
וצריך לספר לבקשה הזאת
שכולנו יחד רוצים לא להפגע
אבל לא תמיד נכון להאחז באותה צורה של הגנה..
לפעמים יהיה נכון לשתוק
לפעמים לדבר
לפעמים לומר בתוקף
לפעמים ברמזים
זה להרגיע את הלב ששומרים לו על הבקשה אבל כן מעיזים לא להיות נוקשים מול ההרגלי תגובה שלנו..לבא פתוחים
בסיפור יש בקשה פנימית.. לשמור על הלב שלנו שלא יפגע...ואצל כל אחד יש הרגלים שהתקבעו אצלו מה עוזר לו לשמור על הלב שלו
וברור לו שאם הוא נגיד יפתח וישתף אז הוא יפגע.
ואם הוא ידבר בטון נעים אז השני לא יקלוט ואז יפגע בו
ואם הוא ישתוק וישמור בבטן אז הוא יפגע ולכן הוא אומר תמיד הכל בפנים בלי לסנן.
וכן הלאה
וצריך לספר לבקשה הזאת
שכולנו יחד רוצים לא להפגע
אבל לא תמיד נכון להאחז באותה צורה של הגנה..
לפעמים יהיה נכון לשתוק
לפעמים לדבר
לפעמים לומר בתוקף
לפעמים ברמזים
זה להרגיע את הלב ששומרים לו על הבקשה אבל כן מעיזים לא להיות נוקשים מול ההרגלי תגובה שלנו..לבא פתוחים
ומה שעוזר חזה- זה טיפול האמתרקלרגעכאן
כי לבד זה קשה ..
האמת שרבתי איתו מאתמול ריב מטורף אבלדובדובה
בגדול אין לנו ריבים כבר יותר ויכוחים. בתחילת הדרך היו מלא מלא מלא מלא מלא מריבות. היינו נורא שונים באופי ובמנטליות והוא יתחזק נורא... אבל מצאנו את הדרך לגשר... עד אתמול יכולה להגיד לך שהייתי הכי מאושרת. אולי כי אני כרגע במצב הורמונלי לא רגיל אז התרפצה אתמול מריבה שנמשכה להיום. מי יודע?!?! אבל יש תקופות נשמה... יש משברים. יש בטח שיש.... לפעמים כדאי ללכת ליועץ שיעשה לכם סדר בדברים....
אל תשאירי את המצב ככה אם זה כל הזמן. אם זה מתיש.. והורס לכם .. זה לא טוב .
תחפשי מישהו או מישהי שתעזור
אל תשאירי את המצב ככה אם זה כל הזמן. אם זה מתיש.. והורס לכם .. זה לא טוב .
תחפשי מישהו או מישהי שתעזור
מה זה בתחילת הדרך?אנונימי....!
בעיקר ב5-6 שנים הראשונות של הנישואיםדובדובה
ואחכ זה רק ישתפר ויתייצב.. ברוך ה'. כמובן אחרי עבודה ואהבה מאוד גדולה שיש בינינו
בתחילת הנישואים היינו גם רבים ככהפאף
וגם כשניסינו להכנס להריון ולקחתי הורמונים....כמה דברים שעזרו לנו- קודם כל ציינו בהתלהבות אם הצלחנו לא לריב שבוע, וזה גם מנע חלק מריבי יום שישי/שבת (שהיו מועדים לפורענות אצלנו מכל מיני סיבות) כי היינו בקטע של כבר לא רבנו שבוע/שבועיים אז לא נהרוס את זה עכשיו.
דבר נוסף למדנו לזהות את הנקודות חולשה שמובילות לריב, למשל יום שישי הרגשתי שהוא לא עוזר ולא מעריך- אז קודם כל, יש לו את המשימות ששנינו מסכימים עליהם ביום שישי, והוא עושה אותן כשהוא רוצה, אני לא מציקה, ואם הבית לא יהיה מבריק לשבת-אז מה?! העיקר שלא רבנו! דבר שני, גם הוא היה מהשותקים, ואני הייתי מהמתעצבנות מהר ומתפרצות, לשנינו למדנו גם לשלוט על עצמנו ולהתאמץ, וגם לא לקחת ללב את הצד השני-כי ככה הוא, אם הוא שותק זה לא כי לא אכפת לו שנעלבתי, זה בגלל שככה הוא מתמודד עם הכעס שלי עליו.... וכמובן להראות הערכה לכל שינוי, כל פעם שהוא לא הסתדר בתוך עצמו כשרבנו- עוד בתוך הרחב עצמו אמרתי לו כמה אני מעריכה את המאמץ שלו ואת השינוי וכמה אני אוהבת אותו, וזה כבר ריכך את הריב....
דבר נוסף למדנו לזהות את הנקודות חולשה שמובילות לריב, למשל יום שישי הרגשתי שהוא לא עוזר ולא מעריך- אז קודם כל, יש לו את המשימות ששנינו מסכימים עליהם ביום שישי, והוא עושה אותן כשהוא רוצה, אני לא מציקה, ואם הבית לא יהיה מבריק לשבת-אז מה?! העיקר שלא רבנו! דבר שני, גם הוא היה מהשותקים, ואני הייתי מהמתעצבנות מהר ומתפרצות, לשנינו למדנו גם לשלוט על עצמנו ולהתאמץ, וגם לא לקחת ללב את הצד השני-כי ככה הוא, אם הוא שותק זה לא כי לא אכפת לו שנעלבתי, זה בגלל שככה הוא מתמודד עם הכעס שלי עליו.... וכמובן להראות הערכה לכל שינוי, כל פעם שהוא לא הסתדר בתוך עצמו כשרבנו- עוד בתוך הרחב עצמו אמרתי לו כמה אני מעריכה את המאמץ שלו ואת השינוי וכמה אני אוהבת אותו, וזה כבר ריכך את הריב....
אמאלה מהממת!!מובכת לשאול
לקחתי👍 תודה!!אנונימי....!אחרונה
וואי מזדהה כלכך... כרגע כמה פעמים ביום...anonimit48
גם לי אין כבר כוחות לזה
עייפה נפשית
עייפה נפשית
אנחנו עובדים על שה מאוד אבל זה כמו רכבת הריםanonimit48
בהצלחה רבה גם לכם🙏אנונימי....!
יש תקופות רגועות ויש סוערותבת 30
בדר''כ יותר כשאחד מאיתנו מתוח יותר, עייף יותר או עמוס יותר
תודה רבה לכן!אנונימי....!
דיברנו וישרנו את ההדורים...
מקווה שבפעם הבאה נעמוד במבחן...
מקווה שבפעם הבאה נעמוד במבחן...
לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
אמן!רק רגע קט
נגעת ללבי.
תודה.
חלומות בהיריוןאהבה.
מישהי שמעה על הדבר הזה?
אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.
ממש קשה ומפחיד
אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.
מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר?
אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה
קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו
ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)
דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.
בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...
כן כןןשירה_11
שמעתי שזה קורה בהריון
וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות
אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤
אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי
אם מישהי מוצאת מעולה🤭
אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך?
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה
אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע
בכלאופן השתדלתי לתת צדקה
מה שבטוח לא יזיק
לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל
כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב
לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב
ואני הופכת כרית, שמיכה
עושה שינוי משמעותי
זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש
וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם
אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.
תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין.
אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28
שנגרמת במהלך ההריון.
בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.
אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊
כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.
ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.
דברים מפחידים מאד
אוף
אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28
בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.
יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון
והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון
יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח
גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.
כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.
דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.
כל הריון מחדש.
תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה
נוראי.
העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה
תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..
את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקיתאחרונה
בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...
מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).
אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת
אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -
הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.
(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)
הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.
באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...
לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.
אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.
אבל אולי אני טועה?
מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?
עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?
מצוייןבשורות משמחות
אם את בכיוון של קושי בעיכול המציאות שהיא חוותה אז כדאי לטפל בטיפול רגשי
אבל במקביל אנשים שנוטים לכך המערכת הפיזית שלהם מקבילה את הנושא הרגשי בקושי עיכול המזונות וכדאי לתמוך אולי רק בהפרדת מזונות, רווחים בין הארוחות, להוסיף לתזונה יותר אוכל שקרוב לטבע ופחות מעובד ולא לגעת בתזונה עד עכשיו -זה קריטי עבורם כדי שהגוף יוכל לפלוט את הרעלים שהצטברו עד עכשיו ובהמשך באופן יעיל שמערכת העיכול ושאר איברים נוספים חשובים יעבדו כמו שצריך בלי לנצל עליהם המון אנרגיה
ורוב האנרגיה תנוצל על ריפוי האטופיק
התקנים...1375422
אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה
אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף
אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)
אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים
ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב
יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?
ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?
עוקבתרקאני
קכמצברוח
את רוצה גם למנוע הריון?
כןרקאני
ומתלבטת על התקן לא הורמונלי
ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה
הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).
כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.
ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.
לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.
בהצלחה❤️
בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.
במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.
אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר
עונהרק לרגע 1אחרונה
ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים
דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.
ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן
בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה
שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר
אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)
ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו
ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי
מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות
מה זה הבריאות של הילדים
נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי
תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅
ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?
אני מגזימה?
חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈
אני גם כתבתי, שאנחנו מקפידים שיהיה רשוםטארקו
חלק/מהדרין
אבל לא כשרות מעבר לזה בהכרח...
אופ מה עושים עם קילקול קיבה בהריון?…חמדמדה
אתמול בערב אכלתי משו בחוץ כנראה היה מקולקל מאז כל דבר שאני אוכלת אני בשירותים או מקיאה או שילשול😭🥴
ומהבוקר זה באמת אני לא יכולה לשתות אני תוך חמש דק בשירותים
ואני חלשה
ולא כיף לי
ואני צמאה ורעבה
בה התינוקי זז בבטן
אבל אני במיטה חסרת כוח
והבית הפוך😭😭😭😭😭😭
חיבוק.. מצב מעצבןשמיכת פוך
תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.
ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.
כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.
אורז טוב גם לשלשולים.
בע''ה יעבור לך מהר...
תרגישי טוב!!!
כשיש קלקול קיבהאמאשוני
וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.
אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.
לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,
הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,
(לפני שידענו על הקלקול קיבה)
כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.
וואי זה היה קשוח!!
אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.
יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.
וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,
אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.
הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.
תרגישי טוב. שבת שלום!
בעצם לא בטוחה מרק עם עוףאמאשוני
אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט
רפואה שלמה
אמאלה אני גם!!מחכה עד מאודאחרונה
המלצות למטפלת- עו"ס קלינית או פסיכולוגיתאנונימית בהו"ל
בירושלים/ הסביבה
אשמח להמלצות מניסיון בלבד .
תודה רבה
מטפלת למי ולמה?...❤️מתואמת
לעצמיאנונימית בהו"ל
ענייני חרדות, מחשבות ועוד
בהצלחה! (לא מכירה...)מתואמת
יש לי המלצה לשתיים מדהימות ממשאמא טובה---דיה!אחרונה
תפני אליי בפרטי
דימום אחרי גרידהכמהה ליותר
ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.
אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.
זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)
חיבוק🫂כחל
שה' ימלא חסרונכם..
לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה
אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים
תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר
אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.
לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל
זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת
מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון
פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן
עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד
אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻♀️
חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר
הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉
תודה על החיבוק!
צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה
מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..
אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.
זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעייןאחרונה
שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!
אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!
אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!
תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!
חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!
אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,
ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום
כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....
לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...