יושבת ברכב אחרי שהקפצתי את אחד הילדים לאנשהו ופשוט לא בא לי להכנס הביתה.
אני צריכה שקט! לשמוע שקט!
כלכך אוהבת את הילדים שלי, אבל החופש הזה מוציא אותי מדעתי! 5 ילדים שלכל אחד רצונות ובקשות ושעמום ושאלות וצרכים .כל היום מהרגע שמתעוררת עד שהולכת לישון אמא אמא אמא אמא!
ב"ה שיש לי 5 כאלה שקוראים לי אמא, אבל כבר שכחתי מי אני חוץ מאמא. רוב השנה היו בבית בסגרים ועכשיו חופש גדול הם כל הזמן בבית. ברמת העקרון אני עצמאית שעובדת מהבית. אבל רק בעקרון, כי בפועל כמעט שלא עובדת. איך אפשר לעבוד שכולם בבית?! אני חייבת שקט בשביל לעבוד, חייבת ריכוז. גונבת פה ושם שעת עבודה, רק בשביל לשמור על גחלת העסק.
בעלי שיהיה בריא עובד משעות הבוקר המוקדמות עד הלילה.( אין כלכך ברירה כי אנחנו צריכים את הכסף והוא צריך לספק עבודה אחרת לא יקחו אותו. ) ככה שהוא לא ממש עוזר עם הילדים. רק מידי פעם.
לא יצאנו לחופשה משפחתית, כי בעלי חייב לעבוד, הוא בתקופה של שיא הלחץ. הילדים ממש ממורמרים על זה. והאמת שלי בכלל אין כח ללכת לשום מקום. בפעם היחידה שבאמת הלכנו להפגש עם אנשים אחרים- אח"כ נכנסנו לבידוד 😩. עבר ב"ה .
פשוט עייפתי, רק מלחשוב שמיד אחרי החופש יהיו החגים ובנוסף יהיה סגר בא לי לצרוח לשמיים!
כל הזמן אני אומרת לעצמי שאני מגזימה ובסה"כ הילדים שלי בריאים וחמודים ב"ה, אז למה אני מרגישה שהפכתי לאמא הכי חסרת סבלנות בתבל?! כי אני באמת משתגעת. אין לי רגע לעצמי. אין לי מושג איך כתבתי את כל זה ועדיין אף אחד לא בא אלי עם איזה בעיה או טרוניה או משהו.
אשמח לעצות וחיזוקים.
אני צריכה שקט! לשמוע שקט!
כלכך אוהבת את הילדים שלי, אבל החופש הזה מוציא אותי מדעתי! 5 ילדים שלכל אחד רצונות ובקשות ושעמום ושאלות וצרכים .כל היום מהרגע שמתעוררת עד שהולכת לישון אמא אמא אמא אמא!
ב"ה שיש לי 5 כאלה שקוראים לי אמא, אבל כבר שכחתי מי אני חוץ מאמא. רוב השנה היו בבית בסגרים ועכשיו חופש גדול הם כל הזמן בבית. ברמת העקרון אני עצמאית שעובדת מהבית. אבל רק בעקרון, כי בפועל כמעט שלא עובדת. איך אפשר לעבוד שכולם בבית?! אני חייבת שקט בשביל לעבוד, חייבת ריכוז. גונבת פה ושם שעת עבודה, רק בשביל לשמור על גחלת העסק.
בעלי שיהיה בריא עובד משעות הבוקר המוקדמות עד הלילה.( אין כלכך ברירה כי אנחנו צריכים את הכסף והוא צריך לספק עבודה אחרת לא יקחו אותו. ) ככה שהוא לא ממש עוזר עם הילדים. רק מידי פעם.
לא יצאנו לחופשה משפחתית, כי בעלי חייב לעבוד, הוא בתקופה של שיא הלחץ. הילדים ממש ממורמרים על זה. והאמת שלי בכלל אין כח ללכת לשום מקום. בפעם היחידה שבאמת הלכנו להפגש עם אנשים אחרים- אח"כ נכנסנו לבידוד 😩. עבר ב"ה .
פשוט עייפתי, רק מלחשוב שמיד אחרי החופש יהיו החגים ובנוסף יהיה סגר בא לי לצרוח לשמיים!
כל הזמן אני אומרת לעצמי שאני מגזימה ובסה"כ הילדים שלי בריאים וחמודים ב"ה, אז למה אני מרגישה שהפכתי לאמא הכי חסרת סבלנות בתבל?! כי אני באמת משתגעת. אין לי רגע לעצמי. אין לי מושג איך כתבתי את כל זה ועדיין אף אחד לא בא אלי עם איזה בעיה או טרוניה או משהו.
אשמח לעצות וחיזוקים.
