נמקו, הסבירו, פרטו, והרחיבו.
שוטו
נמקו, הסבירו, פרטו, והרחיבו.
שוטו
אני באופן אישי יעדיף להקשיב (שזה לא אומר שאני לא מדברת... או מדברת קצת...). כשמקשיבים מהצד אתה מגלה הרבה דברים חדשים שאתה לא שם לב כשאתה מדבר, זה נותן הרבה יותר תשומת לב לבנאדם השני בשיחה אם זה שחנ"ש ואפשר גם לראות הרבה יותר תגובות לדברים שנאמרו אם זה בדיון, (בויכוח אי אפשר לשמוע כלום אבל זה לא ענייננו כרגע) אמנם אתה לא בעמדת שליטה, פחות אומרים את דעתך, את מה שקרה לך, אי אפשר לשכנע אנשים בדעות שלך לכן הרבה פעמים אני יכנס לדיון באמצעו אבל אם הדיון פחות מרתיח אני יקשיב...
חושבת שעניתי על כל הסעיפים
אני רווצה שיקשיבו לי, אבל בדרך כלל משתדלת להקשיב לאחרים
כי אנשים זה דבר ככ מעניין ולפעמים כיף לגלות עוד זווית ראיה
אני באמת אוהבת כל אחד ואחת פה וכל מי שיהודי כי הוא אח שלי ואני רוצה להקשיב לו ולעזור לו יותר כמה שאפשר ולדבר אוהבת עם חברות קרובות מידי פעם כזה ליפרוק אמממ ואם אתה מקשיב אתה מגלה דברים שלא ידעתה שאתה מדבר זה רק מה שאתה יודע
מוזמנים לשתף אותי
לאחרונה אני לא מקשיבה לחברות שלי כל מה שאכפת לי זה לדבר ושיקשיבו לי אני לא מקשיבה לאף אחת היא מדברת ואני בעננים ממש לצערי בעזרת ה נעבוד על זה!
אבל במשפחה אני שותקת.
כולנו יצורים חברתיים. אנחנו זקוקים לתקשורת. לשיחה. אפילו בבתי הכלא, רק אסירים מאוד מאוד אלימים נענשים בבידוד. זה נחשב דבר מאוד לא אנושי למנוע מבני אדם שיחה ותקשורת.
יש לנו צורך דבר ראשון בדיבור. רצון להתבטא. לדבר את המחשבות והחוויות והרגשות שלנו. זה עוזר לנו להרגיש שאנחנו נוכחים. קיימים. לא שקופים. זה חשוב! זה מגיע לכולנו להישמע.
כשהצורך הזה בא על סיפוקו, אז נוצר גם הכוח להקשיב. כשיש לי שלווה פנימית, אני פנוי רגשית גם לשמוע את האחר. להתעניין בו. ואז אני מקבל סיפוק מסוג אחר. מהיכולת להביע אמפתיה, להיות "סלע" בשביל מישהו, לעזור לו להרגיש שהוא קיים וחשוב. המתנדבים אצלנו במוקד מכירים מקרוב את ההרגשה הזאת. היא נפלאה.
אז עדיף לדבר. עם אנשים שנותנים לנו את המקום להתבטא, לשתף, בלי שיפוט. ואז כשנוח לנו - כיף גם להקשיב.
ואפשר לדבר גם איתנו! בכוכבית 8298. מבטיחים להקשיב ![]()

למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.