פריקה/שאלההרמוניה
מי שאיבד את התמימות יודע איך זה התחיל.
נחשפת למשהו קטן. ואז גם לזה. ואז לעוד משהו. ואז לעוד אחד.
אם זה ספר, סרט, קליפ, אפליקציה... זה יכול להתחיל מהדבר הכי קטן! ומזה לאט הגבולות נשחקים הלאה...
ומה אנחנו יכולים לעשות כדי למנוע את זה?
אנחנו לא יכולים להתנתק מהעולם.
אני רואה את אחותי עכשיו, בהתחלה של הדבר הזה. בשלב של ה"משהו קטן"... למען האמת אני לא יודעת באיזה שלב היא בדיוק. ואני מפחדת עליה...
למה כל דבר צנוע הוא משעמם יותר? ממתי??
מה לעזאזל הסרטים האלה?! מישהו עוקב אחרי הספרים שהיא קוראת? האתרים שהיא גולשת בהם? אני אחותה סך הכל ואני גם לא מחנכת... והכי מפחיד אותי להיות בטעות שוטרת.
ועוד יותר, כשאין לי זכות דיבור.

אבל איך אפשר לעצור את זה פה???
נראה לי השאלה שלי היא יותר מהצד החינוכי...הרמוניה
היום באמת לא קשה להשיג סרטים או ספרי נוער או להגיע לאתרים כלשהם (אני לא מדברת על דברים חמורים, כן?)
סינון במחשב זה לא מה שעוצר בסוף... ולפעמים זה בכלל מחברים/ חברות
פיקוח הורי זה לא אחריותי
אז איך צריכים להתנהג עם זה?
כאילו, מה אפשר להגיד לה?
זה בעיה של ממשekselion

שמתי לב שגם אחיין שלי שהוא בן 8 מתחיל לעבור את זה.. וזה ניכר באיך שהוא מדבר

 

זה תלוי בהשגחה של ההורים וכמה הם רציניים בנוגע לעניין הזה

או שהם פשוט חס ושלילה אדישים ומנחמים את עצמם ב "כל אחד עובר את זה"

 

לדעתי כן אפשר למנוע את זה או לפחות להפחית את החשיפה שזה גם משהו 

צריך להעסיק את הילד, שכל הזמן יהיה בעשייה.

חז"ל אומרים ששיעמום גורר עוון.

אם זה עובד על אדם מבוגר אז אין פלא שזה יעבוד על ילד תמים.

 

וכמובן בנוסף לזה יש עוד פתרונות יצירתיים, שלא יהיה לו טלווזיה או מחשב בחדר.

או שלא יישן לבד, וכמובן שיהיה סינון בכל המחשבים וכו.

אני בכלל חושב שילד עד גיל 13 לא אמור להיות לו סמאטפון

הסמארטפון הראשון שלי היה בערך בגיל 15 ועד אז "שרדתי" מצויין עם הנוקיה והסנייק שם חח

ואם סמרפון אז עם סינון. וחסימות..תפוחית 1
ברורekselion


לעניות דעתיאני77

אם את רוצה לעשות אם זה משהו אז כדאי לך לנסות לתפוס אותה לשיחה רגועה, ואז לעבוד בכמה נקודות.:

להסביר לה בקצרה את הבעייתיות (בקצרה- כדי לא לצאת חופרת, או גרוע יותר- לחוצה מדי). ממקום משתף ולא ממקום מבקר.

כלומר- אפשר לתאר לה למשל תהליך שאת עברת, אפשר גם לתאר לה מה שאת רואה אצל אנשים בעולם. לתאר את ההזדהות עם המקום המתמודד. ומאידך גיסא- להבהיר שאת מצטערת על זה שהרחקת יותר מדי, ושאת חושבת שכדאי גם לה להתייחס ברצינות לשאלה איפה היא רוצה שיהיו הגבולות שלה, ואיך היא מבטיחה את זה לעצמה. כי אם היא לא תגדיר- אז כנראה היא תפגוש דברים שהיא לא היתה רוצה להגיע אליהם, ותתרגל לדברים שהיא לא היתה רוצה להתרגל אליהם. ואפילו אם חלק מזה עכשיו נראה נחמד- בעתיד היא תתאפס על עצמה ורוב הסיכויים שתצטער. אז שתחשוב על זה בכובד ראש.

דבר שני- להזמין אותה לדבר על זה באריכות אם היא מעוניינת.

 

דבר שלישי- להגיד לה שאם היא רוצה או תרצה בכל שלב לשתף או להיעזר (למשל בהצבת הגבולות, או אולי בפיקוח, וכדומה) אז היא מוזמנת.

ולהבהיר (במילים או בין השורות) שאת נותנת בה אמון, ושאם היא לא מעוניינת בהתערבות- אז את לא תתערבי, ושאם היא תרצה שתתערבי במשהו מסוים- אז את תשתדלי לעזור לה בזה, בלי להתערב מעבר לזה.

ולהבהיר שיש לך אמון בה. שאת מאמינה בה וסומכת עליה ועל הגבולות שלה. אלא שגם כשמישהו לא רוצה שישגיחו ויעיקו עליו, זה תמיד טוב שהוא יודע שאם הוא ירצה- יש מישהו שמוכן להושיט לו יד. כשאתה סומך על מישהו אתה נותן לו את האחריות. כשאתה נותן לו אחריות אתה נותן לו עול. את לא הולכת להכריח אותה לעזור לה עם העול שלה, אלא מציעה לה עזרה- אם היא תרצה ולפי התנאים שלה. כמובן, שבתוך זה כדאי להסביר שהעול הזה הוא עול שמנסיונך ומחכמת החיים שלך את יודעת שהוא לא פשוט להתמודדות, ושהרבה אנשים (אולי גם את) היו שמחים להתמודד איתו טוב יותר מאיך שהתמודדו איתו.

 

 

לדעתי... (בטוח יהיה מי שיתנגד). אזהרת אורך חמורהרואה אור
לדעתי הבעיה היא שמסתכלים על כל נושא האישות בפני עצמו. בגלל שהמעשה הוא מעשה צנוע, נוצרה גישה שכל מה שקשור למעשה גם כן צריך להיות צנוע. נוצרה תחושה שדיבור על הנושא, גם אם לצורך ממשי, הוא לא ראוי ואפילו אסור. קשה לי לראות איך זה יוצא מהתורה. אנסה להסביר.

בכללי בנושא טהרת המשפחה יש את הגישה האשכנזית והגישה הספרדית. ממה שהבנתי אצל האשכנזים הבעל בקושי מודע לתהליך, לעומת הספרדים שלצורך הדוגמה, הבעל הוא זה שהולך לשאול את הרב כשיש ספק.
תדמייני עכשיו את עמ"י מתנהל על פי הלכות טומאה וטהרה. אם נאמץ את הגישה האשכנזית, איך יהיה אפשר להימנע מטומאת זבה (אם לא יבטלו את תקנת רבי זירא)? יש דעות שמספיק שאישה נידה עולה לאוטובוס, וכבר כולם טמאים מטומאת היסט. בלי מודעות זה פשוט לא אפשרי לקיים חיי טהרה, בטח שלא בעולם המודרני. לא תוכל להיווצר מודעות אם כל מה שקשור לאישות, כולל תהליכים ביולוגיים טבעיים, יהיו כמעט בגדר טאבו.
דוגמה קטנה, באתיופיה שמרו על דיני טומאה וטהרה מסויימים (לא ממש הייתה להם תושב"ע, אז יש שוני). לנשים נידות הייתה בקתה מוגדרת ששם הן היו עד שטבלו, ואז חזרו לבית שבו היו כלים טהורים. במצב כזה ברור שיש מודעות. אי-אפשר ולא נכון להסתיר את הסיבה שאמא יוצאת מהבית לכמה ימים כל חודש.

אם אנחנו שואפים לחיי קדושה וטהרה, צריך למצוא את הדרך להעלות את הנושא למודעות כבר מגיל קטן. אולי אפילו מהגן. זה לא כל כך הזוי, כל ילד רואה איך מחליפים לאח הקטן שלו טיטול ושיש הבדל בין אח שלו לאחות שלו. כל ילד יודע שברית מילה עושים רק לבנים.
במקום שמעשה האישות יהיה העיקר וכל השאר טפל, צריך למצוא את הדרך להפוך את הטהרה לעיקר. כשהטהרה היא הכותרת הראשית, תהליכים ביולוגיים הם הכותרת המשנית הראשונה, חיי אישות באים הרבה יותר מאוחר ונתפסים כחלק ממכלול שלם, לא כנושא בפני עצמו.
כשיש פתיחות לדבר על טהרה, כשיש תחושת מחויבות לשיח בנושא, כי אחרת כולנו ניטמא, יהיה יותר קל לדבר גם על נושא האישות. אם ילד בן 13 מתפדח להגיד לאבא שלו שקרה לו הלילה משהו מוזר, כי הוא מרגיש שמשהו בו לא בסדר, כי לא לימדו אותו כבר בגיל 10 על תהליך הרביה בגבר, פשוט אין סיכוי שכשהוא יתקל במשהו לא צנוע הוא יגיד משהו. לעומת זאת, אם אמא תלמד את הבת שלה שגבר נטמא כי ככה וככה ואישה נטמאת כי ככה וככה, ושאם משלבים בין השניים ילד יכול להיוולד, אמא שלה תהיה הראשונה שהיא תפנה אליה אם היא תחשף ליחסי אישות לא תקינים.

ברור שיש דרך ארוכה לעבור. רק עכשיו שברתי את הראש בלחשוב באיזה ביטויים להשתמש כדי שזה יהיה מתאים לשני המינים בסביבה פתוחה כמו אינטרנט. הדור שלנו "אבוד" במובן מסויים, הוא נחשף לתכנים בגיל מוקדם, בלי הכנה, ובעוצמה גבוהה. נלחמים עם סינון, אבל כל הגישה היא מראש לא אפשרית.

לשאלתך, מה את יכולה לעשות בקשר לאחותך? תכלס זה תלוי בטיב הקשר שלך איתה. בת כמה היא בכלל? בכל מקרה, לדעתי עדיף להגיד לה שאת רוצה לוודא שהיא מודעת לאיך הגוף שלה עובד (כי את חושבת שלך הסבירו לא נכון, או תרוץ סביר אחר) ומשם להתקדם ל"בימינו החשיפה לפורנוגרפיה מתחילה מגיל צעיר" או משהו בסגנון, מאשר ישר להגיד לה "את נחשפת לתוכן אסור, תפסיקי". אני חושב שעדיף להציג את זה כאילו את משתפת אותה בדברים ששמעת על העולם, ולא ליצור תחושה שאת מרגלת אחריה.


הכותב חסר ניסיון בתחום, עדיף להתיעץ אם אנשים שמבינים (למכון פוע"ה יש הרצאות בנושא, ומן הסתם לעזים בקדושה יש תוכנית חינוכית כלשהי).
קוראים לזה התבגרותחדשכאן
נעים להכיר.
ועם חינוך טוב, זה נעשה בגבולות נורמליים. ובהמשך מגיע למקום טוב מבפנים
אני רק רוצה להזדהות ולכאוב יחד איתך על המצב של כולנו תכלסהיא יושבה בחלון
אני מנסה פחות להילחם בחושך
ויותר להוסיף אור, לקרוא סיפורי צדיקים, לעסוק בפעילויות של קדושה להתחזק בנושאים אחרים כמו לשון הרע או צניעות
לא בטוח שיש מה לעשות נגד זהultracrepidam

הפתרון היחיד שמאפשר לשמר הכל הוא סגירות מוחלטת ופיקוח הדוק על מה שנכנס

יש אנשים שחיים כך עד גיל מסוים, לפעמים הרבה שנים. לפעמים כל החיים אבל זה די נדיר, כי היום כמעט כל אחד בסוף משתמש באינטרנט או נפגש עם אנשים מחוץ לקבוצה הסגורה שלו.

 

דבר אחד שבעיני מועיל הוא הפיתוח של התודעה "אצלנו זה לא כך" - אנחנו לא מדברים בשפה לא נקיה, אנחנו לא מתלבשים בצורה כזאת.. זה יכול לתת לפחות ריחוק תודעתי

תודה רבה לכל מי שענההרמוניה
בקשר למודעות שזה לא טוב- אני חושבת שיש לה ואני לא צריכה להסביר (היא בעצמה אמרה לי שמאז שיש לה מחשב נהרסה לה הילדות והיא רק בת 13)
הבעיה שפתאום נפל לי האסימון שזה בעצם די אשמתי... הייתי צריכה לפקח על עצמי, לא להזכר כשאני רואה את זה מבחוץ. אם היא רגילה שרואים סרטים כמעט חופשי בבית למה שהיא לא תעשה את אותו דבר...
ידוע שזה לא טוב לראות משהו לא צנוע אבל איפה היא רואה שבודקים טוב ושממש אכפת מזה? בעצם אני צריכה לחשוב על כללים מסויימים בשביל לפקח ולהתנהל עם זה אפילו עם עצמי קודם..🤦🏻‍♀️ כי אני הדוסית של הבית
והבעיה השניה היא שאין תעסוקה... יש לה המון זמן פנוי, מה היא יכולה לעשות בינתיים במקום? ניסיתי להציע לה התנדבות אבל אני בספק אם היא תלך על זה

סליחה על השיגוע ותודה על מה שכתבתם
מצויין שהיא מודעת לזהekselion

זה חשוב מאוד

ותאמרי  לה שגיל 13 זה ממש לא מאוחר מדיי לשנות דברים

בשביל זה כדאי לנסות לחפש את השורשadvfb

של העניין.

מה יוצר עניין אצל בנאדם? במה בנאדם מתעניין ובמה לא?

במה כדאי לתת אמון ובמה לא?

 

באמת לא בטוח שאת צריכה לשאול את עצמך איך את עוצרת את זה.

הקב"ה נתן בחירה חופשית ואם זה תחת תחום אחריותה, עם כל הכאב - כדאי לשחרר.

 

אם ביחסים בניכם את רואה שיש לך אפשרות לתת לה משהו שהיא תסכים לשמוע/לקבל, אז לכי על זה. אם לא - אז לא.

גם עמדה ביקורתית היא עמדה לא מוצלחת לבוא אליה.

עמדה של "מה מעניין אותך? אני אחותך ואכפתית לי ממך ורוצה לשתף אותך ואשמח לשמע" היא יותר שלימה.

זה עדין. את יודעת אם שייך או לא.

אולידעתן מתחיל

מעט סור מרע והרבה עשה טוב, ובהיפוך.

למלא את החיים, את הלב, את היום ואת הרצונות בטוב, בעשייה ברוכה ומספקת. לאחר מכן להתעסק מעט בהגבלות נצרכות בשביל שהאור יוכל להחזיק בכלים היטב. ולשחרר, לתת גם ליפול חלילה.

 

זו דרך דרך אחת, חינוך חסידי אולי.

וצריך להאריך המון כיצד ובכלל. אך אולי רק לשם הכיוון.

ובי הרבה הזדהות על השאלה.

זה רעיון טובהרמוניה
אבל זה ידרוש הרבה מאמץ כדי שיתבצע...
היא ב"ה עוזרת בבית הרבה, וגם מבלה עם חברות ועדיין יש לה מליון זמן פנוי. אני לא נגד זמן פנוי אבל כל הספרים והסרטים מקולקלים וזה כמעט מעבר לתחום השליטה שלנו לנהל את זה...
התנדבות- היא לא תלך לזה לבד
מה עוד יכול להיות עשייה ברוכה?
מנסהדעתן מתחיל

אני לא מכוון למעשה כזה או אחר, אלא לדרך.

אולי אפשר לומר דרך של מעשים.

 

לכל אחד מתאימה עשייה מסוג שונה ;

לאחד עשייה פרטית תהיה מדויקת יותר - לימוד תחומי עניין נוספים, השקעה והעמקה יוצאת דופן בתחומי עניין קיימים, התעסקות בכתיבה וקריאה, בתפילות, לימוד תורה או נגינה. תחביבים למניהם נכנסים גם הם לרשימה ועוד...

לשני עשייה כללית תתן מענה יותר מגדל - עזרה בבית, למשפחה או לחברות, התנדבויות מסוגיה המגוונים, הרמת או השתתפות בפרוייקטים שונים, חיזוק אידיאל או ערך כזה או אחר, יישוב הארץ, חיזוק העם, לימוד תורה מגדל, פוליטיקה יהודית, משפט עברי ועוד ועוד.

ובעצם, כל מעשה שמשפיע טוב ונותן כוחות או ערך מוסף וגורם לסיפוק, ככול הנראה יעלים את הצורך למלא את החלל הנפשי בכל אלו.

 

אך לא בהכרח צריך למצוא מעשה. זה אולי תפקידה.

תפקיד המחנך, אולי, הוא למלא את הרצונות, את החיים והלב לרצות לפעול ולתת כלים להצליח בכך. לרצות להשקיע מעט יותר ולקבל תמורה טובה וגדולה לאין ערוך. 

 

איך יוצרים רצונות? איך גורמים לעיני האחר לברוק?

זה בטח מתחיל בנו (: וממשיך בתורת חינוך ענקית מאין כמוה...

קושי גדול אכן דורש פתרון אמיץ ומלא השקעה,

ואני הרי רק נתתי כיוון ~

וואו יפההרמוניה
תודה רבה על התשובה
אתה בעצם אומר שצריך לעורר את הרצון לעשייה ואז היא תקרה מאליה ע"י שאדם יתפוס את ההזדמנויות האלה בחיים להוציא את הרצון הטוב שלו לפועל... נכון?
משהו כזה (:דעתן מתחיל

אינני יודע אם היא תקרה מאליה, זו הרי בחירתה ואיננו רוצים לשלול את הדבר החשוב באדם ממנה. אך הסיכוי לממש את המעשים והרצונות הטובים ללא ספק יקפוץ משמעותית.

רצוננו, כמו שאמרת, לעורר את הרצון ולתת כלים בשביל לממש אותו. מכאן אני מאמין שתהיה לה בחירה נוכחת יותר בין המעשה הטוב, הנכון והמספק ולזה שאינו. אולי היא תכשל פה ושם, אבל את האור שהדלקת כבר לא ניתן לכבות. 

וואו הלוואי שהייתי במקום כזה של לעורר את הרצון לאחרים...הרמוניה
מי ידליק את האור אצלי...

לפעמים אני רואה מלא מקרים שהייתי רוצה לעזור אבל בלב כואב אני מתעלמת כי אני יודעת שאין לי את היכולת למרות הרצון
או שאני עושה משהו לא בסדר ואני רואה שאחרים לומדים ממני וזה חילול השם והשפעה רעה ומי יתקן את זה אבל אני פשוט לא מסוגלת להתעלות מעל זה עדיין, לא מסוגלת לעשות מה שצריך
יש לי עוד דרך
האור? תמיד היה דולקדעתן מתחיל
וכל עוד הוא דולק...
כבר אין מדובר כאן על אחותך ~

יש איזון שכזה בין שני הדרכים, כאשר האחת היא זו שמציבה תמיד גבול לעצמה ע"פ כוחותיה, או לפחות מה שנראה בעיניה כגובה כוחותיה, והשניה דווקא שואפת לתת ולעשות יותר ויותר, דווקא מתוך כך מתמלאים בכוחות חדשים.

כמו הסיפור החסידי הידוע על החסיד והעז, אך אולי ראוי יותר לספר את הסיפור על הרב עדין אבן ישראל זכר צדיק לברכה. הרב כידוע פעל, עשה, חינך, לימד וכתב בכמות ואיכות נדירה וכל הפרוייקטים העצומים שאבו ממנו כוחות אדירים. רק לשם הכיוון, תלמוד שטיינזלץ לקח 45 שנים לסיים...
בשלב מסוים הרב הבין שהעומס מכריע אותו ומעל לכוחותיו, וכתב שאלה לרבי מלובביץ' - על מה לוותר? הרבי ענה, להמשיך בכל הקיים, ולהוסיף עוד כמה דברים. תשובתו האחרונה של הרבי לרב.

הצד הזה הוא צד בו הטוב שאנו עושים כביכול מעל יכולתנו, מגלה לנו שבאמת טעינו בהערכה הפנימית והכוחות שלנו גדולים הרבה יותר. ובעיקר הוא נותן בנו סיפוק ומעורר בנו כוחות עמוקים וחדשים לפעול עוד יותר.

היכן האיזון בין שניהם? שאלת השאלות. רק הצד הזה קיים גם הוא בעיניי.
עם זאת, כל עוד יש כיוון, דרך והתקדמות - אנחנו במקום נפלא ממש.
--- ---רב שמואל
פחההה....

אתה מן הסתם לא יודע, שברגע שאתה ממשיך לנסות "לחנך", כדי לעבור "בדווקא" על ידי תחפושת על הדברים שכתבתי - הרי אתה בוודאות לא יודע מה מסמל למשל, העדה התימנית, בחכמה העמוקה על פי הבנת הידע בתפיסה האלוהית כפי שאני יודע.

ובכן, מוטב תלמד לא להתגאות במה שאתה לא מבין.....

פח,חח,ח,חח.....
בסוף רוב האנשים בימינו חשופים כמעט להכל וכמעט אי אפשרחסדי הים
לעצור את זה.
התמימות בימינו יותר מתבטאת ביכולת להתעלות מעל כל הזוהמה וללכת בדרך של ה', להאמין ולבטוח בו בכל לבנו ובדרך של המצוות שהוא התווה לנו.
התמים מציב את החזון האלוהי מול החזון הבהמי, בלי להתעלם מהעולם החיצון.
אבל אתה תהיה חשוף בכל מקרה, השאלה עד כמההרמוניה
אם גם במה שתלוי בך אתה לא מנסה להילחם אז זאת באמת מלחמה אבודה
בעיניי מה שאתה אומר זה סוג של לוותר על צד מסויים כי הוא קשה מדי ולהילחם בצדדים אחרים

הרע בדורינו חזק מאוד, עדיף לא להיכנס למשא ומתן איתו.חסדי הים
מה שהוא יפעל עלינו, אז הוא יפעל, אבל לנו יש את היתרון שאנחנו הולכים בדרך של הטוב.
לא מסכימה שעושים "עשה טוב" בלי "סור מרע"...הרמוניה
ה'עשה טוב' גורם לך ל'סור מרע'חסדי הים
מי אמר שתמימות זה טוב?חמצוצית
אפילו אנשי להב''ה אומרים שבנות תמימות נופלות לרשת של ערבים יותר בקלות.
עדיף לגלות דברים בספר או סרט ולא מניסיון מר.
את יכולה להתעניין במה היא צופה או קוראת, לחוות דעה .
אז בוא נשבור את התמימות בכוונה?הרמוניה
המטרה היא לא "לא לדעת", אדם ששומר על עצמו צריך מידה מסויימת של תמימות אבל גם מידה מסויימת של זהירות ופיקחות ואם את שואלת אותי עדיף שתהיה יותר תמימות. חוץ מזה ששומעים על דברים גם בלי לראות אותם בעיניים.
תלוי נושא, תלוי סביבהחמצוצית
יש דברים שצריכים לספר. נגיד, גיליתי שיש בנות שלא מבינות שאף אחד לא יקנה להן מאה ורדים סתם. צריך להסביר את זה לפני ולא אחרי.
לדעתי לדעת רבי נחמןשמינייייייסט

(והמקור שלי- גם הרב בזאנסון הציע עצה כזאת למישהו עם שאלה דומה...)

הכי טוב שאת יכולה לעשות זה... כמה שיותר לשמח אותה. כשאדם שמח הוא לא צריך את כל השטויות האלה. המצב הבריא של הנפש זה כשהיא שמחה לכן אם תצליחי לשמח אותה אז יהיו לה רגעים של שפיות ואולי אז היא תצליח להבין את הנזקים שזה גורם לה..

אם יש ביניכן קשר טוב אז  הייתי מציע שתקחי את זה בתור הזדמנות לקבוע איתה חברותא בספר שלא קשור ישירות לנושא הנ"ל כמו שמצינו ברבי עקיבא שראה פעם שחברו הטוב רבי טרפון לא מקפיד מספיק במצוות הצדקה.. אזי, כדי שלא לפגוע בו בתוכחה ישירה, הציע לו רבי עקיבא חברותא ב... ספר תהילים! וכשהגיעו ל"פיזר נתן לאביונים" הבין רבי טרפון את הרמז של ר' עקיבא ושמח מאוד שהוכיחו בלי לביישו.

אם כן הייתי ממליץ שתתחזקו ביחד ועם הזמן לדעתי זה יקרה באופן טבעי שתוכלו לדבר על זה, רק בלי ללחוץ ובלי לדחוק את השעה.

בינתיים- תפילה תפילה ועוד תפילה כי היא ממש לא היחידה ובעזרת ה' שה' יציל את כולם..

וואיהרמוניה
ללמוד איתה ביחד רעיון מדהים לא חשבתי עליו
אבל אני בספק אם היא תזרום היא לא תבין מה קרה לי תחשוב שאני על איזה סם😅
בדיוק היה יום כיפור...שמינייייייסט

את יכולה להגיד שהחלטת להתחזק

אפשר בהחלט לנסות!הרמוניה
אני אחפש משהו שמעניין אותה... אם אתה מכיר ספר מחזק אבל קליל, מצחיק אפילו, אני אשמח לרעיונות!!
תודה רבה!
הנה רשימה קטנה-שמינייייייסט

-"אומץ" של הרב בזאנסון. (ובכללי כל הספרים של הרב בזאנסון, חוץ מ"מסילת הקשרים" שהוא יותר עיוני.)

-"משיבת נפש" ר' נתן מברסלב , "עצות המבוארות" רבי שמשון בארסקי (קצת יותר כבד, אולי לא ככ מתאים..)

- "בגן האמונה", "בשדה יער", "בגן החכמה" הרב ארוש. פשוט ועממי 

- "מסע" הרב ארז משה דורון ובכללי כמעט כל הספרים שלו מתאימים 

תודה רבה! נתת לי רעיונותהרמוניה
״למה כל דבר צנוע הוא משעמם יותר??״אהבה.
כי זה לא הטבע שלנו, הטבע הוא פרא והוא חסר מעצורים ןהגבלות והתורה בהחלט מלמדת אותנו לשלוט בטבע, לשלוט ביצר.
שוב.
זה ה ט ב ע
היא ואת לא מוזרות, זה הגיוני וטבעי.

לדעתי הדרך לעצור היא לא לעצור, אלא להבין.
בן אדם שאת עוצרת אותן ממשהו הוא בדווקא ילך לדבר הזה, וכל שכן בחורה צעירה.
צריך ללמד אותה למה טוב לנו לשלוט על עצמנו. למה
מ ש ת ל ם לה לשמור על עצמה
במשפט הזה התכוונתיהרמוניה
שהיא כנראה התרגלה לראות לא צנוע ולכן זה הרף שלה וזה נורת אזהרה שזה לא ידרדר..
פשוט פתאום נפל לי האסימון שהיא מסכנה שיש לה אפשרות גישה לדברים כאלה ואנחנו צריכים להבהיר אולי בבית את הערכים שלנו מחדש, לכולנו
😥 זה אחד הדברים הכי עצובים...שושיאדיתאחרונה
אם היא בחורה של פילוסופיה, הייתי נכנסת איתה לשיחה עמוקה על זה...

אבל יש את הגיל הזה...

ואם.. אז כאשר שמתבגרים, יוצאים מזה לבד, בלי מאמץ, פשוט רוצים לצאת. ואין דבר העומד בפני הכח הזה.
אתם בעד חיים פשוטים? או חיים סוערים?זיויק
ומה יגרום לכם לשנות את ההחלטה וללכת לקצה השני?
בעד חיים מאוזניםadvfb

מה יגרום לי ללכת לקצה השני? שאני אראה צורך לאזן

אני בעד חיים פשוטים כי אין לי כח ליותר מזהחתול זמני

כלום לא ישנה את דעתי.

בבסיסoo

הרצון שלי לחיים פשוטים

אבל עם השנים צצו הזדמנויות ודברים מעניינים

שעשו אותם לפעמים יותר סוערים

וזה נותן הרבה עניין ומשמעות בחיים

כשזה מתאים בקצב 

מדהיםזיויק
אז זה אומר שהחיים במהות זה דבר סוער?
החייםoo

בנויים

מתנועות

תהליכים

בחירות

אינטרקציות


סוערים יותר או פחות

תלוי בקצב ובסגנון שבוחרים

הדברים המעניינים לרוב יותר סוערים 

חיים מעניינים ושמחיםLavender

על בסיס רוגע ושלווה.

ואולי כשאזדקן אעדיף את השקט

מדהיםזיויק
פרטי בבקשה כדי שנבין
בסיס קבוע ויציב לחייםLavender

בית שכיף לחזור אליו וטוב להיות בו

אבל לא שגרה אפרורית אלא הרבה יציאות, שמחה וכיף. 

מקווה שזה נקרא מספיק סוער

השאלה היא למשלזיויק

כמה אחריות יש לך על הכתפיים כיום

ואם זה אמור להשתנות בקרוב

כיום יש לי הרבה מאד אחריות על הכתפייםLavender

ככה בתחושה שלי לפחות, וזה ילך ויפחת ככל שאתמקצע ואקבל ביטחון בעז"ה.

זה לגבי העבודה.

לגבי החיים עצמם, אז כן, אני רווקה הוללת כמו שאוהבים לומר ואין לי אחריות על משפחה/ ילדים

מצד שניזיויק
ככל שתתמקצעי ככה תהיי בכירה יותר ומשפיעה יותר והאחריות תגדל, לא?
האחריות אמנם תגדל, אבל הביטחון והניסיון שצברתיLavender

יהפכו את הכל לפשוט יותר.

תחרות קשה לדעתיזיויק
ואינסופית 🥵
תלוי מה הכוונה פשוטים ומה הכוונה סוערים?אריק מהדרום
תגיד אתהזיויק
מה זה סערהאריק מהדרום
7.10? שואה? ילד עם צרכים מיוחדים שנולד לך? מחלה ממארת שחוזרת שוב ושוב אחרי שנראה לך שאתה מנצח? גירושין מכוערים? נכות? אובדן של איש יקר? פשיטת רגל? לא מעוקצך ולא מדובשך.

אם אתה מחפש ריגוש אז שיהיה מוצלח וחיובי.


אם אתה מחפש פשטות מה זה אומר? לחיות כמו האמיש או מורמוני? לחיות כמו נזיר בודהיסטי או לחיות כמו פועל סיני במפעל לייצור מקלות אוזניים כדי להתקיים מחופן אורז ביום? לדוג דגים באנטרטיקה ולאבד תחושת זמן כמו אסקימו?


גם זה לא, אם אתה מחפש חיים פשוטים שיהיו מוצלחים.

חייבים דווקא מצבי קיצון?זיויק
אני שואל אותךאריק מהדרום
למה כוונתך.
אז תנסה לחשוב על סערות יותר סבירותזיויק
וככה גם בשלווה, תסתכל על אנשים סביבך, תראה שיש כאלה ויש כאלה בלי מצבי קיצון 
אז תנסה לשאול את עצמךאריק מהדרום
למה כוונתך?
ענו פה יפהזיויק
תסתכל
אני שואל אותךאריק מהדרום
כמו האמיש או נזיר בודהיסטי.נחלת
כן?אריק מהדרום
אני מבין שזו הפעם האחרונה שאת משתמשת באינטרנט, חשמל או כפתורים בבגדים.
לא חושבת שהתכוונתינחלת

לחיים פשוטים , לוותר על טכנולוגיה שעשויה לעזור. על האינטרנט אגב, הייתי מוותרת. כן. בהחלט.

 

גם לא חושבת שזו היתה הכוונה בשאלה; - פשוטים או סוערים.

יהיה קל יותר לענות אם יפרטו את הכוונה בשאלה.

 

לדידי, חיים פשוטים הם חיים הקרובים לטבע. להרגיש את האדמה, הצמיחה.

להתלבש פשוט, לאכול פשוט, ללא יומרות שצריך לרדוף אחריהן, לא לרוץ

אחרי דברים עד שהנשימה מתקצרת. להעריך כל יום ולהיות יכולים להנות

ממנו, מהמתיקות שבו....

 

כן. לא להתערבב באנשים אחרים, להיות יכולה לחיות עם עצמי, למלא

את עצמי, להספיק לעצמי.

 

ואם אפשר בבקתה פשוטה עם עץ ענק גדוש עלווה, בסמוך, 

ובעלי חיים נחמדים בגינה (שאני הכנתי), ולשבת באכסדרת

העץ הנוחה עם כוס קפה או משהו, בערב, להקשיב למלמול

העלים, לציוצים מנומנמים של ציפורים שהופרעו קצת

משנתם......הרי זה משובח.

 

מובן שאני לא חיה כך. אבל זה מאוד מושך אותי. מעורר

בי געגוע למשהו כזה.

 

אולי זה יהיה, אחרי 120, גן העדן שלי....

 

 

 

 

זה גם עניין של גיל כמובןנחלת

החיים קצת....מעייפים לפעמים. שוחקים...

החיים שאת מתארת קוסמים לכל גיל לדעתיLavender
אז עוברת לטלפון מקשים?זיויק
😄
א. מדוע לא? ב. אבל הבהרתי שזו לא היתה הכוונהנחלתאחרונה

בחיים פשוטים.

 

אגב, אפשר גם בלי ט לפון בגלל. מכתבים למשל. או ביקורים ומפגשי רעים אחת ל....

 

באמת. ברצינות. כי אם אסתפק בעצמי, לא אהיה זקוקה לשיחות טלפון ו/או אחרות רבות.

 

יש כמובן סכנה של ניוון איזה שהוא, ללא מגע חברתי,ללא אינטרקציות, אבל אפשר לאזן;

ואז האיזון הזה, הויתור על הפרטיות המוחלטת שלי - הוא יהיה הסערות שלי.

 

באמת באמת הייתי שמחה לנסות את זה לזמן מה. אולי חודשיים בתור התחלה, כדי לראות

ולהרגיש איך זה.

 

הבעיה שאין מקום כזה שאפשר להיות בו ללא חשש. ללא אנטישמיות (אם זה בחו"ל)

ללא העלבויות משאר בני המשפחה; זה בהחלט יראה מוזר. ומה יגידו לנכדים?

(בתקווה שההורים יעכלו את זה איך שהוא...); סבתא בוחרת להתבודד - ללא

טלפון ללא קשר איתכם לזמן מה, ללא ביקורים, ללא....

 

צריך אומץ כדי לעשות צעד כזה.

 

נ.ב.  לאחרונה ביקשתי מאחד הבנים פינגווין כמתנת יום הולדת...כך שהילדים

לא יהיו מזועזעים מי יודע מה...אולי בעצם כן כי הם יודעים שאני רק כלב (סליחה

אבל זה הפתגם, לא?) נובח.

 

הם מכירים אותי. לא אשה אמיצה מי יודע מה. חולמת הרבה אבל לא מגשימה.

 

חבל.

 

 

 

כולם רוצים שירים פשוטים, שירים בשני אקורדיםנקדימון

"שירים פשוטים", שלמה גרוניך.

עיין שם והטה ליבך למוזיקה.

סועריםאני:)))))
פרטי נאזיויק
יש לי עבודה קטנה חד פעמיתמשה

אצלי במשרד (פ"ת), עבודה פשוטה משרדית שדורשת קצת יעד בהלכה בסיסית אבל לא יותר מזה. 

צריך לצערי פיזי כי יש התקן פיזי שמעורב בעניין.

 

צריך אפשרות לתת חשבונית/קבלה חוקית כדי לשלם עליה (או שנסתדר אחרת).

 

שאר הפרטים באישי.

איזה מעניין!נחלת
יש אלפי סוגי פסיכוזות, למה דווקא זו מעניינת?פשוט אני..

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

 

 

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

אבל אלו היו חלונות שעושה רושם שממשנחלת

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

 

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

 

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

להפךפשוט אני..
אם הוא חלם משהו שכבר תוּאר בעבר, באמת אין בזה שום דבר מיוחד.

אם לפני 400 שנים מישהו היה חולם על מכשיר קטן שנמצא בכף ידו, עם גישה לאינטרנט ואפשרות לראות נטפליקס - זה היה וואו.


אם מישהו חולם היום על זה שיש לו סמארטפון ביד, אין בזה כלום.


כלומר את מתלהבת מזה שהוא חולם על דברים שכבר תוארו ונכתבו בעבר לטענתך, למרות שאין בזה שום דבר מיוחד או מפעים. 

מסכימהנעמי28

וגם החוויה של מוות קליני תמיד מלווה עם תיאור אנושי וגופני כל כך.

הנשמה "ראתה אור" הנשמה שמעה קול" "עלתה למעלה" "מלאכים לבנים עם זקנים לבנים"

כל מיני תיאורים שכפופים לחושי הגוף שרק מצביעים על כך שזאת חוויה מוחית ולא על טבעית.


 

ומנגד המדע שיודע להסביר שבמצבים של חוסר חמצן במוח ומוות קליני יש פעילות מוחית חריגה ואיבוד של תחושת זמן ומרחב.

עשו ניסוי בבית חולים בארה"ב עוד בשנות ה 70די שרוט
וזה נמשך לדעתי עד היום.

הם החליטו לתלות מדף עם מסר עליו אבל שהכיתוב מופנה כלפי מעלה כך שאם הנשמה תרחף למעלה ורואה כל מה שקורה בחדר היא תהיה מסוגלת לקרוא את המסר שכתוב על המדף.


עד היום לא דווח על אף אחד שהצליח לראות מה כתוב שם עד היום.

במחקר הזהנעמי28

לא הצליחו בכלל לשחזר מוות קליני,

אז הוא לא מפריך כלום ולא מאמת כלום,

הוא פשוט לא רלוונטי.


מה הכוונה לא הצליחו לשחזר מוות קליני?די שרוט
הם עשו את המחקר על מתים קליניים.
אה קראתי מחקר אחרנעמי28
כן זה מחקר aware, נחשפתי אליו עכשיו
הרמבן בשער הגילוליםנקדימון
כותב שהנשמה, גם לאחר מוות בלתי הפיך, עדיין חווה את המציאות דרך רשמים מסויימים שנטבעו בה על ידי הגוף. מעגלי השבעה, שלושים ושנה, כך הוא מסביר למיטב זכרוני, הם תהליכי ההתנקות של הנשמה מהרשמים האלה.

לאור זה, בוודאי שמוות קליני יהיה חוויה מעורבת מתיאורים של גוף ושל נשמה.


ובלי קשר אפשר לקרוא גם כאן וכאן:


חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?


חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

קראתי ואקרא בעיון מאוחר יותרנעמי28

אני לא חוקרת כמוהו ולא בקיאה בנושא אבל כמה נקודות העלו לי סימני שאלה.

 

הראשונה והעיקרית היא שאי אפשר בצורה לוגית טהורה להוכיח קיום של משהו על טבעי ע"י חורים במדע.

וכל חוקר יודע את זה.

זה שהוא הפריך השערות מדעיות לא מוכיח שום דבר, אולי משאיר מקום להשערות אחרות אבל זה לא יכול לשמש כהוכחה לכלום .

במיוחד במקרים שהם לא דיון פילוסופי אלא ככל הנראה רק עניין של זמן ומחקר עד שהם יתגלו.
 

(ואני בטוחה שמדענים יחלקו על הטענות שהוא הביא, כי אז מה אם לא כל היפוקסיה מביאה למוות קליני, האם זה מוכיח שבמצבים מסוימים בשילוב מסוים היא לא גורמת לזה? ואז מה אם לא הצליחו לשחזר מוות מוחי בצורה יזומה עם סמי הזיה, זה מוכיח משהו?)
 

אחת הטענות שלו שהזיכרון של מוות קליני מאוד חד וזה מוזר שהוא מתרחש במצב מוחי כזה?

מי אמר? אולי דווקא במצבים כאלה המוח חד מאוד?

 

יש כל כך מעט מקרים וגם הם מפוקפקים מדי שכל תשובה החלטית לכל כיוון בנושא הזה היא מפוקפקת בעיניי.
 

לכן מוות קליני מעולם לא היתה הוכחה בשבילי לקיום או אי קיום של נשמה או משהו על טבעי בכל מצב אמוני שהייתי בו.

הוא לא בא להוכיח על ידי חורים במדענקדימון

הוא בא לפנות את הדרך לסבירות שהוא רוצה להביא מהעדויות שהוא סוקר במאמר השני.

ויש לו עוד כמה פוסטים בפייסבוק על הנושא. אפשר לחפש בדף שלו את המילים "סף מוות".

 

לגבי הדיון הפילוסופי זה לא ממש מדויק (לפחות אצלו). באופן כללי הוא אנטי-מטריאליסט ויש לו מאמרים גם על זה.

החומר, בהגדרה, לא יכול להיות חזות הכל - וממילא בעולם שלו יש מקום להסברים נוספים. לזה הוא חותר למעשה.

האם המוח קולט את התודעה או יוצר אותה? הוא עצמו בכלל יאמר לך שהוא מחזיק באידאליזם (גם על זה הוא כתב)

והתודעה בכלל היא זו שמייצרת את המוח ואת המציאות באופן כללי. המפגש בין התודעות הוא החוויה הקולקטיבית שלנו.

 

כדתיים, אנחנו בכל מקרה יוצאים מנקודת המוצא של התורה ושל המסורת. זו הקטגוריה השלישית של מקורות הידע: עדות.

 

אגב, בהקשר למה שהזכרתי מהרמבן, בדיוק נזכרתי שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב בספרו "נשמה" שה"אני" של האדם הוא כעין

תופעה לעצמה. נקודת המפגש בין הגוף לנשמה היא שיוצרת את ה"אני" וכשמתרחש מוות אז אותו "אני" נפרד לחלקיו.

אני מניח שהוא מבסס את זה באופן די ברור על משל הפיסח והעיוור שמופיע בגמרא. תובנה מעניינת שעולה מכאן מהדהדת לי

בדמיון מרוחק את תפיסה הבודהיסטית על כך שכל "אני" (או "עצמי") הוא למעשה אשליה (אני'צה ואנאטה).

בוודאי שקיום או אי קיוםנעמי28

של נשמה הוא דיון פילוסופי ענק.


העניין הוא, שהוא ימשיך להתקיים גם אם המדע יביא הסבר מדעי וחותך למוות קליני.


יש כמות מועטת של מידע והשערות שבעיקר מתבססות על סיפורים מפוקפקים וחורים במחקר מדעי (שלא מתאפשר כל כך כי איך אפשר לחקור תופעה שכמעט לא קורית ושאי אפשר לשחזר אותה בצורה יזומה?)

לכן- כל העניין של מוות קליני

כרגע לא רלוונטי לדיון הפילוסופי .

ומי שבוחר להאמין בגללו או לא להאמין בגללו לדעתי טועה מאוד.


אה, כמובןנקדימון
אמונה ביסודות היהדות לא קשורה לאמונה בקיומן של ישויות פיזיות או רוחניות. תגלית של מין יונקים חדש או מין מלאכים חדש אכן לא קשורים.
נכון. לוקח כנראה זמן (שנה?) להתנתק לגמרי.נחלת

אגב, חז"ל מתארים בדיוק כך מה שקורה לנשמה לאחר המוות;

והם אמינים עלי יותר מכל מחקר מדעי איזה שהוא.

 

אגב, חברה שעברה ניתוח קשה ראתה מלמעלה 

את כל פרטי הניתוח, שמעה את חילופי הדברים

בין הרופאים, הצוות. הכל.

 

היא היתה רופאה בעצמה.

איך אפשר להסביר משהו שלא כפוף לחושי הגוף?נפשי תערוג
האם תוכלי להסביר לעיוור מלידה את ההבדל בין כחול לאדום?

לכן גם אם חוו משהו. אין להם יכולת להסביר לך אותו בלי להשתמש בכלים גשמיים

ראית את הסרטון?נעמי28

הוא מדבר על חלום אבל חלום שכאילו נותן הצצה לעולמות עליונים ולא מוות קליני, אבל חוויה דומה.


הוא ראה את חמיו, עומד על הרגליים, כשלהבה יוצאת לו מהחזה.

כלומר חיזיון של עולם רוחני, עם תיאור של גוף גשמי לגמרי,

למה שחמיו בעולם הבא יהיה בגוף גשמי לגמרי?

לא יותר הגיוני שהוא חלם עליו כי הוא ביקר אותו כמה שעות לפני?


וכמו שפשוט אני כתב, כדי שיחשב כהוכחה שקרה משהו על טבעי, גם אם כפופים למגבלות השכל בתיאור שלו, לפחות משהו מזה צריך להיות לא ידוע בעולם ומעולמות נסתרים.


אני לא מתחברת לסיפורים האלה, הם לא שקרנים אבל הפרשנות שלהם לחוויה לא בהכרח אמת.

איזה מין שאלה זו?נקדימון

בעלת האוב של שרול העלתה את שמואל והוא נראה לה כאדם. נשמה רוחנית שהחיים קלטו אותה בדרכם שלהם.

כנ"ל לחזיונות של הנביאים.


כמו שכבר הבאתי מהרמב"ן, כל זמן שיש לגוף לאדם החווה אז זה יעבור דרך הרשמים האלה. מה גם שאולי אין הכי נמי הנשמות והעולם שלהן דומה לעולם החומרי באיזה אופן, כמו שאפלטון הציע שהעולם הוא צל של עולם האידאות. מה זה אימר על האידאות? איך הן נראות?


ייתכן והתיאור של האדם הוא מהירהורי ליבו, מעורבב בהזיות וכדומה - אבל העירעור לא יכול לבוא מצורת התיאורים.

לפעמים אני חושבתנחלת

שהעולם הבא מאוד קרוב (לא פיסית, אבל אני לא י ודעת להסביר איך) לעולם שלנו.

אבל הוא הרבה הרבה הרבה......יותר עמוק . אמיתי. מוחשי (כן!). הוא נוגע בעולם

שלנו איךשהוא וגם דומה לו, אבל אחרת.

 

לא לנסות לדחוק אותי לפינה, בבקשה, כי אני לא יודעת להסביר.

 

נזכרת שפעם ראיתי פלקט: מה שיותר גבוה, יותר עמוק.

אין לי מושגנקדימון
זה מסוג מילים שצריך להגדיר היטב, ובכל מקרה הם די חסרי משמעות. המשמעותי זה שאלת קיום העולם הבא ומשמעותו, ופחות מהם המאפיינים שלו.

וטיפ לחיים: לברוח מפלקטים. אלה סיסמאות שנותנות תחושה של חוכמה מיסתורית, ומצמצמות את החשיבה.

אני לא מבינה איזה מין דיון זהנעמי28אחרונה

כשההוכחות שלך מתבססות על דוגמאות שאתה מאמין שקרו בעבר, ולא על הוכחות שהן באמת קרו.

וזה לא משנה אם אני מאמינה או לא, הדברים שאתה כותב לא יכולים לשמש טיעון אובייקטיבי.

זה כמו שמחקר קליני יתרץ את מסקנותיו "כי כתוב בתורה"
 

ושוב זה לא משנה במה ואם אני מאמינה.

 

וכשאדם טוען שהוא חוה משהו על טבעי, חוות ההוכחה עליו, 

אז הוא כפוף למגבלות הגוף, נניח שזאת הסיבה. 

עדיין חוות ההוכחה עליו, נניח לגלות דבר שלא יודעים.

 

 

לגמרי ולחלוטין לא מסכימה איתך!נחלת
מסוג הדבריםנעמי28
שמחזקים את המחוזקים ומרחיקים את המורחקים.

סתם לידיעהאריק מהדרום

לא מדובר בסרטון הזה בכלל על חווית סף המוות בכלל.

מדובר על משהו חמור יותר שיתכן ואסור מבחינת היהדות ומיתתו בחנק, צריך עיון.

לא הבנתי. מחילהנחלת
הוא לא מדבר על מה שקורה אחרי המוותאריק מהדרום
ואני חושש לו מנבואת שקר.
עצות לחיים שהייתם נותנים לצעירים (18-22)ל המשוגע היחידי

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

(@אני)))) , @פשוט אני..  מוזמנים לענות)

שתקשיב לעצמךShandy

תלמד מה שאתה אוהב ורןצה

פרנסה זה משמיים

אבל בעבודה שאתה אוהב ונהנה יש יותר ברכה

תהנה כמה שאתה יכול

אל תדחה חלומות כי אחר כך לא תמיד יהיה לך זמן ואפשרות להגשים...

ואם אתה לא יודע זה הזמן לברר אותם.

ואם אין לך יכולת אז תתחיל להגשים אותם בקטן

כל פעם

נגיד דוגמא אני רוצה להיות אמנית קרמיה

אבל אין לי כרגע זמן או אפשרות לנסוע ללמוד מקצועי

אז אני אתחיל עם סדנה קטנה באזור שלי  ואז בהמשך אלמד מקצועי

אני רוצה לטייל בחול מסביב לעולם

אין לי מספיק כסף

אז אתחיל בטיול אחד

או קודם פה בארץ אם לא טיילתי בה כבר

וכו וכו יש אפשרות לתת מלא דוגמאות.

אה ואל תוותר על עצמך בשביל אחרים

אתה יכןל להתפשר או לעזור

אבל אתה הכי חשוב

כי אנשים מתחלפים לנו בחיים בקצב מהיר הם לא שווים שתוותר על עצמך אם גם ככה הם הולכים.

אה ואם קשה לך מותר לך לקחת הפסקה מהכל אבל בתנאי שאתה ממשיך

מותר לך שיהיה קשה ומותר לך לעצור  והאמת שלפעמים זה ממולץ מדי פעם בטוח השגרה איך אני עכשיו האם אני בסדר? מאושר?

האם זה מקדם אותי לעבר החלומות והעתיד שלי?

 ) לגביי לימודים כן זה סבל אבל שווה כי בסוף 

תעשה מה שאתה אוהב אבל תמצא באמת מקצוע שכם תוך גדי למידה תהנה(
 

 

יפה, אהבתי ממש, תודה.ל המשוגע היחידי
במשפט אחדמשה

הקשבה עצמית

מודעות עצמית

 

ולהיות במקום שלך ולא בריצוי של אחרים.

(וביותר משפטים)?ל המשוגע היחידי

אם אתה מסכים להרחיב קצת איך מגיעים לזה, 
אני אשמח, תודה ממש.

הרבה זמן לבד בלי הסחות דעת. לא אנשים ולא מדיהמשה

מקלדת של מחשב זה אחלה. גם עט ונייר. גם זמן שבו אתה מדבר בחופשיות עם הבורא או עם אדם שלא נמצא לידך אבל אתה מדמיין שהוא שם. זה לא  כל כך משנה מה אתה עושה, העיקר זה להוריד את המחסום של היום יום ולנסות להבין באמת איך  הדברים אצלך עובדים ומה גורם לך להתקדם או מכשיל אותך.

הממ.חתול זמני

– לא לקנות רכב לפני שמתארגנים על עבודה יציבה ומשכורת טובה

– לא להיכנס לשום חובות חוץ ממשכנתא

– ללמוד לבשל כן גם אם זה לוקח זמן

– לא התחתנת עם אף מעסיק אם רע לך תעזוב אלא אם כן אתה מרוויח יותר ממה שאתה מפסיד

– יש עבודות טובות וכיפיות

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

– עדיף מקצוע כיפי יותר מאשר משהו שאתה לא אוהב בגבולות הסביר

– לקחת חופשים לעשות כיף שימותו כל השאר

יפה, מעניין, תודה על התגובה.ל המשוגע היחידי

אני זוכר שכבר שדיברתי איתך פה על החיים שאתה חווה כחתול זמני,
אז אני יכול להגיד לך שזה נשמע הרבה עצות בסגנון כזה.

 

זה עצות מאוד חשובות, אבל נשמע לי שהם רק טיפים לחיים,
ובשבילי חסר פה קצת משהו יותר עמוק לחיים מאשר כסף וכיף...

 

כחתול זמני, מה שמעניין אותי זה כסף וכיף.חתול זמני

אלה פשוט מקומות שנפלתי בהם חזק וחבל שלא ייעצו לי (או שלפחות לא הפנמתי את העצות) מראש. אולי חוץ מהקטע של הרכב (אין לי רישיון ולא מתכוון להוציא).

איזה סגנון עצות היית רוצה?

 

העצה הכי טובה שאני חי לפיה היא לחיות את החיים שלי בדיוק כפי שאני רוצה. לבנות עולם משלי בדיוק לפי הסגנון שמוצא חן בעיניי.

העצה שכתבת עכשיו נוגעת בנקודה הכללית שהתכוונתיל המשוגע היחידי

לחיות את החיים בדרך שאני רוצה, זה באמת חשוב מאוד. תודה

קראתי פעם בסבא מסלבודקה כמדומניחתול זמני

שהאדם מצווה להידמות לבוראו,

וכשם שהקב"ה ברא את העולם, כך האדם עצמו צריך לברוא עולם (בעזרת התורה ויכולותיו האישיות)

מה שלא יהיה, לא לשכוח שהחיים נגמריםנחלת

מתי שהוא....לחתור ולהשקיע באיזון הנכון בין הגשמיות לרוחניות,

לזכור תמיד את המטרה, כיהודים.

אהבתי ממש את זה-Lavender

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

 

בעבר יצא לי לקרוא כתבה על אנשים שמעדיפים לחיות בדרך חיים הזאת, והאמת שאהבתי ממש.

 

זה ממש לא סותרזיויק
אין קשר הכרחי בין רווח לבין כמות עבודה
הכל עניין יחסיLavender

גם מי שמרוויח הרבה ועובד מעט יחסית- עדיין יכול לעבוד פחות

בדיוקזיויק
לא הכרחי אבל עבור האדם הממוצע כןחתול זמני

ככל שמשקיעים יותר בקריירה בין אם ברמה של יותר שעות נוספות / זמינות אחרי שעות העבודה / כו' (או לחילופין לימודים השתלמויות) ככה לרוב מטפסים בסולם

ודי קל להגיע למצב של יותר מדי עבודה ביחס לרמת ההשתכרות שבאמת נדרשת ככה שה"פינוק" עולה בזמן ובבריאות יותר ממה שהוא שווה

עצותoo

לא באמת משנות חיים

רק שינוי- שיפור עצמי פנימי ויישום שלו


שיפור עצמי משיגים ע"י

ניסוי וטעייה

התבוננות/ הקשבה עצמית וסביבתית

אומץ

לקיחת אחריות 

אולי אפשר לשנות את זה ל:ל המשוגע היחידי

הדרכה שהייתם נותנים.
נראלי שזה גם מה שהתכוונתי,
וענית על זה יפה, תודה

מסכים מאודנקדימון
העצות הטובות ביותר שאפשר לתת אלה תובנות על עצם החיים והאדם. כל היתר זה בדרך כלל משהו שנכון לאחד ולא לאחר וכיוצ"ב.
לפתח את האישיותLavender

את יכולת ניהול הרגשות, דחיית סיפוקים.

לקחת את החיים ברצינות, להשקיע ולהתמיד. אבל לא לשכוח לרגע לכייף ולשמוח בכל הטוב שיש לנו.

ולקבל את מה שה' שולח לנו באהבה(:

תחסוך ותשקיע כמה שאתה יכולאריק מהדרום

במדדים רחבים ותנצל את הריבית דריבית.


תלמד מקצוע שיפרס אותך ולא תחביב יקר שיקטלג אותך כחכם.


בכל מה שנוגע לדייטים, תלך יד ביד עם ה', הוא יכוון אותך.

לרכוש השכלה גבוההshaulreznik

אפילו בתחום זניח כלשהו, כי לניירת יש משמעות אצל הרבה מעסיקים, בדגש על המגזר הציבורי.

 

וגם לשמור על הבריאות - בכל מקרה, החל מגיל 35 פחות או יותר, הגוף מתחיל להישבר, ולקראת גיל 40 מרבית האנשים יסבלו מבעיה כרונית אחת לפחות. אז למה להעמיס?

 

נ. ב. תתחתנו בגיל מוקדם, בגבולות הסביר. לקראת גיל 50 עדיף להיות הורה לבני 20+ ולהשקיע בעצמך (ע"ע מצב הבריאות) מאשר להמשיך ולהתרוצץ עם הילדוד'ס.

בהנחה ופניך למגזר הציבוריאריק מהדרום

שזה מעט מאוד משרות במדינה ששואפת לקפיטליזם.

דווקא את זה הייתי מייעץ לא ללכת כי רוב האקדמיה היא בזבוז זמן וכסף בשוק החופשי למעט תחומים מאוד מסויימים STEM, משפטים וראיית חשבון, זה בגדול.

הוראה ורפואה ופרה רפואה גם כן אבל הם מכוונים למגזר הציבורי.

רוב רובה של האקדמיה מיותרת ואנשים כדי להתפרנס עדיף שילמדו אשכרה מקצוע מעשי.

דיפלומה כלשהי היא סוג של תעודת ביטוחshaulreznik

שפותחת דלתות נוספות. אותו בעל מקצוע מעשי יכול לחוות פיטורין/למאוס במקצוע, ואז התואר שבידיו יאפשר לו להוציא תעודת הוראה, לעשות הסבה וגם להתברג אל תוך המגזר הציבורי שעדיין מונה מאות אלפי עובדים.

זה היה שייך למאה העשרים, לא למאה העשרים ואחתאריק מהדרום
לפני 3-4 עשורים האקדמיה היתה בעלת הבית על המידע בכל דבר, אחר כך הומצא האינטרנט וגוגל, מאוחר יותר גם הבינה המלאכותית, נשארנו עם אינפלציית תארים ואף אחד לא מבין מדוע.

כאשר פסיכולוג עובר מסכת עינויים של 9 שנים לפחות (אם הוא מתקתק שני תארים ומתאם והתמחות לא כולל פסיכומטרי) כדי להרוויח פחות מאינסטלטור או שליח וולט הוא ישאל כמה פעמים בחייו האם זה היה שווה את זה? להתחיל עשור לתוך הקריירה ולהפסיד חצי מהפנסיה שהיתה יכולה להיות לו כשליח וולט בגללל אפקט הריבית דריבית, הוא צריך להיות פסיכולוג עם סופר אמביציות  ותודעת שליחות מטורפת כדי לענות כן.


אני לא נגד האקדמיה אבל חוגים שלמים ומחלות הפכו מיותרים לחלוטין, מתי בפעם האחרונה ראית מודעת דרושים שמחפשים בעל תואר במנהל עסקים תואר ראשון? ועדיין זה אחד התארים הראשונים הכי נחשקים בשוק, למה? אילון מאסק אמר שסוחרי סמים מבינים במנהל עסקים יותר מ95 אחוז מהמרצים למנע"ס.


מסגר או מעליתן קודם כל לא יפטרו אותו כל כך מהר כי השוק לא מוצף במסגרים ומעליתנים מה שאין כן בבעלי תארים מיותרים וגם אם יפטרו אותו הם ימצאו עבודה חדשה תוך זמן מאוד מאוד קצר.


ואם ימאס במקצוע תמיד אפשר לעשות הסבה, לא חייבים תואר בעבור זה.


בגדול אני מסכים איתך שתואר הוא כמו ביטוח, אבל כמו ביטוח של מכונית חדשה מהמפעל, אתה מקבל ביטוח על השנה הראשונה אבל אתה מפסיד 60 אחוז מהערך של המכונית תוך 4 שנים, זה ביטוח שממש כדאי לא לקבל אותו, אתה חושק במכונית חדשה אין בעיה אבל יש לזה מחיר, אל תצא פראייר, להיות בעל תואר מיותר זה להיות פראייר ברמה מטורפת.

לא להכניס את הראש לפה של אריהדי שרוט
ולא לאכול שלג צהוב
איזי איזי. תמיד. בכל תחום.נפש חיה.
הכל עובר אבל הזמן לא חוזרלאחדשהאחרונה

לצבור חוויות, משמעויות וגם כאלה שהן סתם לכיף.

לא להתרגש מנפילות ומדברים, ללמוד לקום להתנער ולהמשיך הלאה.

אף אחד לא חי את החיים בשבילך, תבחר ותלך לאן שהלב והראש גם יחד מושכים.

שאלהנחלת

האם מכירים מישהו יהודי הידוע ומוכר כרצף טוב? מקצועי?

בירושלים או בסביבתה, או מוכנים לעבוד בירושלים?

 

הרצפה שלנו די מבקשת את זה, למרות שאני לא בטוחה

שהמניע שלי לגמרי טהור לחלוטין...

 

הוא חייב להיות הגון כאדם וגם במחיר. 

 

פשוט, לא יכולה עם ערבים המסתובבים בבית...

 

תודה!

ליאביש אי שם.
עבר עריכה על ידי יש אי שם. בתאריך ו' בתמוז תשפ"ו 4:01

ליאב כבביה

מה שלומך?

אתה יכול לראות אותי עכשיו?

אולי אתה מידי עסוק שם למעלה

בדיוק מקבלים את פניך במחול ובשיר

אולי אתה בדיוק במעבר ולא מבין מה קורה איתך

אולי אתה מדבר עם הקדוש ברוך הוא

אולי אתה מתפנק לך על קערת תותים שמה בגן עדן

 

ליאב

ראיתי אותך פעם?

נפגשנו?

אולי באוטובוס?

אולי פעם ראיתי אותך ואמרתי, איזה חייל חתיך?

מה אתה חושב עכשיו

פתאום הכל מובן לך?

טוב לך?

אם טוב לך אז למה כולנו חיים כאן בכלל

בוא נעוף לנו לשם ויהיה לנו טוב

 

ליאב

על מה אתה מתבונן עכשיו

מה נראה לך שם מלמעלה

מה אתה מבין פתאום

מה אתה מגלה

 

ליאב

אני מתגעגעת אליך ומקנאה ועצובה 

ואני לא מכירה אותך

ואתה הגנת עלי בחירוף נפש

ואתה לחמת

ואתה חיית פה במשך כל החיים שלך

ואתה היית פה כשנהרגו חיילים נוספים

ואתה שהית פה בשמחת תורה

ואתה יודע מה אנחנו מרגישים עכשיו

ואתה עכשיו אתה

ואתה זה שקרוב

ועל שמך יש אסון. אסון הטנק

 

היית מצחיק, ליאב?

אהבת את השם שלך?

אהבת את הים?

על מה חלמת אתמול?

אתה בכלל אוהב דגים?

אתה רב יותר עם אחותך או אחיך?

 

תודה ליאב. תודה

 

מעניין אם גם את הגבה השניה אתה יודע להרים

 

בהצלחה לך עם הכל שם למעלה

תהנה, תכייף, תבלה

תמסור לנו ד"ש

 

תמסור לאלוקים ד"ש מאיתנו

ממני

 

כואבזיויק
תודה שכתבת לכבודו הי"ד 
חזק וכואבעיניים טובות
עבר עריכה על ידי עיניים טובות בתאריך ו' בתמוז תשפ"ו 23:48

וואו.

😞אינגידאחרונה
אם הייתם פותחים פורום חדש, מה היה הנושא?זיויק
ולמה לא עשיתי את זה עד עכשיו? 🤔
השאלות של זיויקנקדימון
קל.
😂😂😂😂Lavender
101 דברים שימושיים לעשות בגרוויטציה 0די שרוט
אוקיי. משחק דוקים.די שרוט

בהמרת המתח הדרמטי בשעמום קיומי

​בגרוויטציה רגילה, דוקים הוא משחק של עצבים מתוחים, נשימה עצורה ואצבעות רועדות. בגרוויטציה אפס, המשחק הופך רשמית לדבר הקל ביותר ביקום כולו.


​אפס אחוזי פסילה: אתה יכול לגשת לדוק הצהוב, להעיף אותו עם האגודל, לתפוס אותו בשיניים או לעשות איתו ג'אגלינג. מכיוון ששאר הדוקים נמצאים כעת במרחק של שלושה מטרים ממנו ונעים לכיוון המטבח, אין שום דרך פיזית להיפסל.

ניצחון מובטח: המשחק מוגדר כהצלחה מוחלטת ב-100% מהמקרים. אתה תמיד מנצח. הבעיה היא, שברגע שאתה מבין שאתה לא יכול להפסיד, אתה נאלץ להתמודד עם העובדה שאתה פשוט אדם בוגר שרודף אחרי חתיכות פלסטיק צבעוניות שצפות בחלל.

כנראה שצריך להציע ל NASA לאמץ את רעיון הדוקיםפ.א.

לאסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית.. 😃
 

בינתיים יש תיעוד של משחקים אחרים בתנאי חוסר גרוויטציה…

 

Gemini אומר:
 

למרות שלוח הזמנים של האסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית (ISS) עמוס ומחושב בדיוק של דקות, יש להם גם זמן פנוי (בעיקר בסופי שבוע ובערבים). פסיכולוגים של נאס"א מעודדים אותם מאוד לשחק, שכן משחקים קבוצתיים חיוניים לשמירה על בריאותם המנטלית, הפגת השעמום וחיזוק הגיבוש החברתי.

התנאים הייחודיים של חוסר כבידה (מיקרו-כבידה) שינו לחלוטין את הדרך שבה הם משחקים, והובילו לכמה המצאות ומשחקים מרתקים:

## 1. משחקי קופסה (בגרסת החלל)

משחקי קופסה רגילים הם סכנה בחלל – חייל שנופל או קובייה שנזרקת עלולים לרחף לתוך מערכות אוורור או מכשירים רגישים. לכן, המשחקים עברו התאמה מיוחדת:

* **שחמט חלל:** משחק השחמט פופולרי מאוד בתחנה (במיוחד בקרב הקוסמונאוטים הרוסים). לוחות השחמט בחלל אינם מגנטיים (כדי לא להפריע למערכות האלקטרוניות בתחנה), אלא משתמשים ב**ולקרו (צמדן)**. כל כלי וכל משבצת מצוידים בולקרו כדי שהכלים יישארו במקומם. בעבר אף נערכו משחקי שחמט היסטוריים בין אסטרונאוטים בחלל לבין אנשים על כדור הארץ.

* **סקרבל (Scrabble):** האסטרונאוט הקנדי המפורסם כריס הדפילד לקח איתו גרסת נסיעות של סקרבל. גם כאן, כל אות קטנה הוצמדה ללוח באמצעות ולקרו. הדפילד סיפר שאם אות אחת הייתה מתעופפת, לרוב היו מוצאים אותה בסופו של דבר במסנני האוויר של התחנה.

## 2. משחקי וידאו

מכשירים אלקטרוניים קטנים וקלים הם אידיאליים לחלל:

* **טטריס ו-Game Boy:** בשנת 1993, הקוסמונאוט אלכסנדר סרברוב לקח איתו מכשיר גיים בוי ומשחק טטריס לתחנת החלל "מיר" (קדם-תחנת החלל הבינלאומית). בכך הוא הפך לאדם הראשון ששיחק במשחק וידאו בחלל. הגיים בוי הזה נמכר מאוחר יותר במכירה פומבית בלמעלה מ-1,200 דולר.

* **StarCraft:** האסטרונאוט דניאל בארי לקח איתו עותק של משחק האסטרטגיה המפורסם *StarCraft* לתחנה בשנת 1999, וסיפר שזו הייתה דרך נהדרת עבורו להתחבר למשפחתו שנשארה מאחור.

* **מציאות רבודה (AR):** בשנים האחרונות נאס"א שלחה לתחנה משקפי *HoloLens* של מיקרוסופט (לצרכי עבודה). האסטרונאוטים ניצלו אותם גם כדי לשחק במשחקי מציאות רבודה כמו *RoboRaid*, שבו הם "יורים" בלייזרים על חייזרים וירטואליים שפורצים מקירות התחנה האמיתיים.

## 3. ספורט ומשחקים פיזיים מומצאים

החלק המאושר ביותר של הפנאי מוקדש לניצול חוסר הכבידה כדי להמציא משחקים שאי אפשר לשחק בכדור הארץ:

* **"חץ וקשת" ודרטס חלל:** כריס הדפילד המציא גרסת דארטס (חיצים) בטוחה לחלל (שכן חיצים חדים מסוכנים מדי). הוא בנה חץ באמצעות סוללת מצלמה כבדה כראש, אזיקונים כגוף החץ, ונייר כנפיים. החיצים הללו ריחפו באטיות ובאלגנטיות מקצה אחד של הקבינה לקצה השני.

* **אולימפיאדת החלל:** בעת שנערכו משחקים אולימפיים בכדור הארץ, האסטרונאוטים קיימו "אולימפיאדת חלל" משלהם. אחד המשחקים הפופולריים היה **"כדור ללא ידיים"** (No-hand ball) – האסטרונאוטים היו צריכים להעביר כדור פינג-פונג מצד לצד או דרך חישוקים, אך ורק באמצעות נשיפת אוויר מהפה, מבלי לגעת בו בידיים.

* **בייסבול וכדורגל לשחקן בודד:** האסטרונאוט היפני סאטושי פורוקאווה הדגים כיצד בחוסר כבידה אפשר לשחק בייסבול לבד – הוא חבט בכדור עם מחבט, ואז ריחף במהירות עצומה לקצה השני של החדר כדי לתפוס את הכדור שהוא עצמו חבט בו.

> **בונוס היסטורי:** המשחק הפיזי הראשון מחוץ לכדור הארץ לא היה בתחנת החלל, אלא על הירח! ב-1971, האסטרונאוט אלן שפרד (במשימת אפולו 14) הבריח איתו ראש של מחבט גולף ושני כדורים, חבר אותם לכלי איסוף דגימות, וחבט בכדורי גולף על פני הירח. בשל כוח המשיכה החלש, הכדורים עפו למרחק של מאות מטרים.

>

 

באנג'י בלי חבלאריק מהדרום
עליות מתח. ככה תהיה בכושר שיא בלי להתאמץדי שרוט
עצות לחיים שהייתם נותנים לצעירים (18-22)ל המשוגע היחידי

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

אל תקשיבו לאנשיםאני:)))))
זה רק רעיון לשרשורל המשוגע היחידי

אפשר לפתוח כזה ואז תגידי בו את מה שאת חושבת

אני יודעתאני:)))))
תשקיעו כל מה שיש לכם בביטקוין!פשוט אני..
אם הייתי מקשיב לעצה הזאת בגיל 20, אני והילדים והנכדים והנינים שלי, וכנראה גם עוד כמה דורות, לא היינו צריכים לעבוד דקה אחת לפרנסתנו.

(אני לא ממליץ לאף אחד להשקיע בהווה, רק אומר מה היה קורה אם הייתי משקיע בגיל 20... זה כמובן לא אומר שגם היום ההשקעה תשתלם)

בוא נניח שהייתי עושה את זהקפיץ

האם הייתי ממשיכה להחזיק עד אמצע 2024? לא בטוח בכלל

למה דווקא עד אמצע 2024?פשוט אני..
באמצע 2025 הוא היה שווה יותר...

ובכל מקרה, אם היית נכנסת לפני 13 שנה, אז היית ברווח עצום וחסר פרופורציות, לא משנה מתי בשנים האחרונות היית יוצאת... 

מכיר מישהו שעשה את זה?זיויק
כי זה הבור הגדול שםקפיץ

החלק שקשוח וצריך להאמין שזה שווה את זה, לא כזה עולה. זה קל


וכן, לקנות לפני 13 שנה כנראה היה צעד חכם

איפשהו לפני המסיבת סיום של כיתה ו', הייתי צריכה לקנות קצת ביטקוין.

צודק. מה חשבתי לעצמי

לא אשמתי שאת כ''כ צעירה 😬פשוט אני..
וואו מה התשואה שהשגת?זיויק
מניית טסלה עשתה יותרנפשי תערוג

אנבידיה הרבה יותר

מאיפה הנתונים?פשוט אני..

בשנת 2010 לצורך העניין, ביטקוין אחד היה שווה פחות מחצי דולר. אפילו פחות ב40 סנט.


היום, עם שווי של 64 אלף דולר, הוא גדל פי 160,000

זה כמובן תלוי באיזה יום מדויק בשנה אתה מסתכל, אבל זה הסדר גודל.


מניית טסלה הייתה שווה אז כ-1.3 דולר, היום 400 דולר, כלומר בערך פי 300.


160,000 זה הרבה יותר מ-300. זה 533 פעמים 300.


כלומר אם היית משקיע חצי מהכסף בביטקוין וחצי בטסלה, החצי של הביטקוין היה שווה היום פי 533 לעומת החצי של הטסלה, שכבר מזמן לא היה שווה חצי מההשקעה אלא שברירי אחוזים מההשקעה שלך מרוב שהביטקוין גדל בטירוף. 

כוונתי מיום פריצת המטבע לתודעהנפשי תערוג

את טסלה הכירו כבר בשנת 2010, כנ"ל את אנבדיה

אתה הכרת את ביטקוין בשנת 2010? 

אני אישית לא, לכן בכלל לא היה לי התלבטות האם להשקיע בו או לא

אבל זו לא הייתה כוונתי...פשוט אני..אחרונה
וגם אחרי שהוא פרץ לתודעה, הוא עלה הרבה יותר מטסלה...

לא ברור באמת איך משה עוד לא ייחד לך מקום משלךאינגיד
@משה זה ממילא יופיע בראשי. מה אכפת לך.. אולי תיצור לו מקום
יש די והותר פורומים נטושים - פשוט לבקש הרשאהפ.א.

לניהול פורום שכיום נטוש

חח אם לא השאלות של זיויק גם צמ"ע יהיה פורום נטוש😂Lavender
חחח אכן נקודה למחשבהאינגיד
😆😆זיויק
חושבת שהייתי רוצה לשאול כל מיני שאלות על תנ"ךנחלת

להיכנס עמוק, לרבדים הנוגעים בחיים. בכללי וגם של היום.

מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורותאקונהמטטה

שקשורה לגאולה, צמיחה, חינוך..

אשמח לרעיונות!

תודה

..אריק מהדרום

הקישור מוביל לדיון בפורום של ערוץ 7 שכותרתו **"מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות"**. בפוסט הפותח המשתמשת מבקשת רעיונות למיתוג או סלוגן לטיול צוות מורות, עם חיבור לנושאים של **גאולה, צמיחה וחינוך**. ([ערוץ 7][1])


אם המטרה היא למצוא רעיונות למיתוג כזה, הנה כמה כיוונים אפשריים:


* **מצמיחות גאולה**

* **צועדות אל האור**

* **מחנכות עתיד, בונות תקווה**

* **זרעי חינוך – פריחת גאולה**

* **בדרך לצמיחה משותפת**

* **מאירות את הדרך**

* **מחיבור לצמיחה**

* **משורשים של אמונה לפירות של עשייה**

* **גאולה מתחילה בחינוך**

* **יחד מצמיחות דור של אור**


אם תספר/י:


* גיל התלמידות,

* אופי הצוות (יסודי/תיכון/אולפנה וכו'),

* האם הטיול הוא יום גיבוש, סיכום שנה או פתיחת שנה,

* והאם רוצים סגנון רציני, מרגש או קליל,


אפשר להציע סלוגנים וקונספטים ממוקדים יותר.


[1]: מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות - צעירים מעל עשרים "מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות | ערוץ 7"

אתה מודע לזה שAI זה דבר שיש לכולם? ובחינם?קפיץ
ושאני כבר אחרי הai...אקונהמטטהאחרונה
אולי היה פה משהו מוצלח מניסיון...

אולי יעניין אותך