לדעתי הבעיה היא שמסתכלים על כל נושא האישות בפני עצמו. בגלל שהמעשה הוא מעשה צנוע, נוצרה גישה שכל מה שקשור למעשה גם כן צריך להיות צנוע. נוצרה תחושה שדיבור על הנושא, גם אם לצורך ממשי, הוא לא ראוי ואפילו אסור. קשה לי לראות איך זה יוצא מהתורה. אנסה להסביר.
בכללי בנושא טהרת המשפחה יש את הגישה האשכנזית והגישה הספרדית. ממה שהבנתי אצל האשכנזים הבעל בקושי מודע לתהליך, לעומת הספרדים שלצורך הדוגמה, הבעל הוא זה שהולך לשאול את הרב כשיש ספק.
תדמייני עכשיו את עמ"י מתנהל על פי הלכות טומאה וטהרה. אם נאמץ את הגישה האשכנזית, איך יהיה אפשר להימנע מטומאת זבה (אם לא יבטלו את תקנת רבי זירא)? יש דעות שמספיק שאישה נידה עולה לאוטובוס, וכבר כולם טמאים מטומאת היסט. בלי מודעות זה פשוט לא אפשרי לקיים חיי טהרה, בטח שלא בעולם המודרני. לא תוכל להיווצר מודעות אם כל מה שקשור לאישות, כולל תהליכים ביולוגיים טבעיים, יהיו כמעט בגדר טאבו.
דוגמה קטנה, באתיופיה שמרו על דיני טומאה וטהרה מסויימים (לא ממש הייתה להם תושב"ע, אז יש שוני). לנשים נידות הייתה בקתה מוגדרת ששם הן היו עד שטבלו, ואז חזרו לבית שבו היו כלים טהורים. במצב כזה ברור שיש מודעות. אי-אפשר ולא נכון להסתיר את הסיבה שאמא יוצאת מהבית לכמה ימים כל חודש.
אם אנחנו שואפים לחיי קדושה וטהרה, צריך למצוא את הדרך להעלות את הנושא למודעות כבר מגיל קטן. אולי אפילו מהגן. זה לא כל כך הזוי, כל ילד רואה איך מחליפים לאח הקטן שלו טיטול ושיש הבדל בין אח שלו לאחות שלו. כל ילד יודע שברית מילה עושים רק לבנים.
במקום שמעשה האישות יהיה העיקר וכל השאר טפל, צריך למצוא את הדרך להפוך את הטהרה לעיקר. כשהטהרה היא הכותרת הראשית, תהליכים ביולוגיים הם הכותרת המשנית הראשונה, חיי אישות באים הרבה יותר מאוחר ונתפסים כחלק ממכלול שלם, לא כנושא בפני עצמו.
כשיש פתיחות לדבר על טהרה, כשיש תחושת מחויבות לשיח בנושא, כי אחרת כולנו ניטמא, יהיה יותר קל לדבר גם על נושא האישות. אם ילד בן 13 מתפדח להגיד לאבא שלו שקרה לו הלילה משהו מוזר, כי הוא מרגיש שמשהו בו לא בסדר, כי לא לימדו אותו כבר בגיל 10 על תהליך הרביה בגבר, פשוט אין סיכוי שכשהוא יתקל במשהו לא צנוע הוא יגיד משהו. לעומת זאת, אם אמא תלמד את הבת שלה שגבר נטמא כי ככה וככה ואישה נטמאת כי ככה וככה, ושאם משלבים בין השניים ילד יכול להיוולד, אמא שלה תהיה הראשונה שהיא תפנה אליה אם היא תחשף ליחסי אישות לא תקינים.
ברור שיש דרך ארוכה לעבור. רק עכשיו שברתי את הראש בלחשוב באיזה ביטויים להשתמש כדי שזה יהיה מתאים לשני המינים בסביבה פתוחה כמו אינטרנט. הדור שלנו "אבוד" במובן מסויים, הוא נחשף לתכנים בגיל מוקדם, בלי הכנה, ובעוצמה גבוהה. נלחמים עם סינון, אבל כל הגישה היא מראש לא אפשרית.
לשאלתך, מה את יכולה לעשות בקשר לאחותך? תכלס זה תלוי בטיב הקשר שלך איתה. בת כמה היא בכלל? בכל מקרה, לדעתי עדיף להגיד לה שאת רוצה לוודא שהיא מודעת לאיך הגוף שלה עובד (כי את חושבת שלך הסבירו לא נכון, או תרוץ סביר אחר) ומשם להתקדם ל"בימינו החשיפה לפורנוגרפיה מתחילה מגיל צעיר" או משהו בסגנון, מאשר ישר להגיד לה "את נחשפת לתוכן אסור, תפסיקי". אני חושב שעדיף להציג את זה כאילו את משתפת אותה בדברים ששמעת על העולם, ולא ליצור תחושה שאת מרגלת אחריה.
הכותב חסר ניסיון בתחום, עדיף להתיעץ אם אנשים שמבינים (למכון פוע"ה יש הרצאות בנושא, ומן הסתם לעזים בקדושה יש תוכנית חינוכית כלשהי).
ברור שבכך יש איסור חמור
)