הטענות להלן נאמרות לא אחת על ידי בורים ועמי הארצות, מתנגדי מדע ותומכי תמותה. גם אם הטענות לכשעצמן נכונות, המסקנות של תומכי התמותה מופרכות, בגלל שאין להם מושג מה זו סטטיסטיקה ואיך להשתמש בה. חשוב להכיר את הטענות ואת התשובות, בבחינת ''דע מה שתשיב לרוצח''.
מוכנים?
בואו נתחיל:
א. רק 0.7% מהחולים נפטרו בסופו של דבר, בשביל 0.7% לא צריך להשבית את המשק ולא צריך להתחסן.
תשובה: קודם כל, בואו נדבר על מספרים. 0.7% מאוכלוסיית המדינה זה כ-65,000 מתים. תחשבו על ערים שלמות שהופכות לבתי קברות, זה משהו שאפשר לעבור עליו לסדר היום?
בנוסף, 0.7% זה במצב של מערכת בריאות מתפקדת. מערכת שיכולה לטפל בכל חולה קשה עם מלוא תשומת הלב. אם חלילה יהיו אלפי חולים קשים בבת אחת ולאורך זמן, המערכת לא תוכל עוד לטפל בכולם ואז אחוז המתים יהיה גבוה הרבה יותר.
איך אפשר להימנע מזה? נכון, ריחוק חברתי וחיסונים.
ב. הגיל הממוצע של המתים הוא 80, וזו בדיוק תוחלת החיים.
תשובה: כדי להסביר את הטעות, צריך קודם כל להסביר מה זו תוחלת חיים.
תוחלת החיים היא הגיל הממוצע אליו יגיעו תינוקות *בני יומם*. הממוצע הזה כולל בתוכו מקרים של מוות בעריסה, של תאונות דרכים בילדות, של מוות בצבא, התקף לב בגיל 60 וכו'.
למעשה, בכל יום שאדם לא מת, תוחלת החיים שלו עולה (אם אתה בן 3 אתה כנראה כבר לא תמות ממוות בעריסה, לכן הממוצע שכולל בתוכו מוות בעריסה כבר לא רלוונטי אליך).
בישראל, תוחלת החיים של בני 65 היא 85, ותוחלת החיים של בני 85 היא 91.5.
במילים אחרות, אם יהיה נגיף שישמיד באופן מוחלט את בני ה-85 ומעלה, מתנגדי המדע יצהלו שהרי הגיל הממוצע של המתים מהנגיף אפילו גבוה יותר מתוחלת החיים של תינוקות, ולכן הוא לא מסוכן בכלל לשיטתם.
כאמור הם יתעלמו מזה שלבני 85 יש תוחלת חיים של 6.5 שנים, ולכן באופן לא מפתיע נגיף שכזה יגרום למספר מקרי המוות באותה שנה לעלות בחדות. בנוסף, מוות המוני של בני 85 יגרום לתוחלת החיים של כולנו לרדת, מכיוון שהיא כאמור כוללת את הממוצע - אשר בתוכו יש אנשים שמאריכים ימים ושנים.
כמובן, נגיף הקורונה הרג מיליוני אנשים בעולם שלא זכו להגיע אפילו לגיל 80, וגם בישראל הוא הרג מאות אנשים צעירים מאוד.
ג. רוב החולים הם אנשים שהתחסנו!
תשובה: אי אפשר להסתכל על מספרים מוחלטים בלי לנרמל לגודל האוכלוסייה.
נניח יש מטוס עם 200 נוסעים. 3 לא מחוסנים, 197 כן מחוסנים.
בסוף הטיסה מתברר שהדיילת חולה בקורונה, אז צריך לבדוק את כל הנוסעים.
בבדיקה התברר שיש 6 חולים: 3 לא מחוסנים ו-3 מחוסנים.
בלי נרמול, היינו אומרים שהחיסון לא יעיל. הנה, 50% מהחולים חוסנו ו-50% מהחולים לא חוסנו, אין הבדל בין הקבוצות.
הנרמול אומר שכל אוכלוסייה נמדדת ביחס לגודל שלה, ואז מתקבל ש-100% מהלא מחוסנים חולים, לעומת 1.5% מהמחוסנים.
כלומר על כל מיליון מחוסנים יש 15,230 חולים, ועל כל מיליון לא מחוסנים יש מיליון חולים - פי 66 לעומת המחוסנים.
דוגמה מעולם אחר:
נניח שבכל שנה נהרגים בתאונות דרכים 200 נהגים של מכוניות פרטיות, ועוד 50 נהגי אופנועים. בלי נרמול, היינו חושבים שאופנועים יותר בטוחים ממכוניות - עובדה שבמכוניות יש פי 4 יותר הרוגים.
אבל אם ננרמל את התוצאות למספר הקטן יחסית של רוכבי האופנועים לעומת מספרם העצום של נהגי המכוניות, נבין שבעצם נהגי אופנועים נהרגים הרבה יותר ביחס לקבוצה שלהם, כלומר אופנוע הרבה יותר מסוכן ממכונית.
ד. החיסון הורג צעירים יותר מהנגיף, עובדה שבחודש אפריל השנה הייתה תמותה עודפת של צעירים, לעומת שנים קודמות בהן לא היו חיסוני קורונה.
תשובה: כן, הייתה תמותה עודפת בגלל האסון במירון. עצוב, אבל לא קשור לחיסונים.
ה. לרוב החולים מקורונה היו מחלות רקע!
תשובה: מחלות רקע זה לא בהכרח סרטן בלבלב ששלח גרורות לכבד ולמעי (לא שלאנשים האלה מגיע למות, כן?). הרבה פעמים מחלות רקע זה סוכרת, יתר לחץ דם, השמנת יתר, כולסטרול גבוה וכו' - מחלות שאפשר לחיות איתן בשלום עשרות שנים. לחשוב שהמוות שלהם הוא פחות נורא בגלל שהם לא היו בריאים כמו חייל קרבי בצנחנים - זה מזעזע.
גם חולי סרטן שנמצאים באמצע הטיפולים, ופתאום חולים בקורונה ונפטרים כשהם נחנקים מנוזלים בריאות שלהם, הם לא חולים שנפטרו עם קורונה (כפי שמתנגי מדע אוהבים להגיד) אלא נפטרו *מ*קורונה.
מוכנים?
בואו נתחיל:
א. רק 0.7% מהחולים נפטרו בסופו של דבר, בשביל 0.7% לא צריך להשבית את המשק ולא צריך להתחסן.
תשובה: קודם כל, בואו נדבר על מספרים. 0.7% מאוכלוסיית המדינה זה כ-65,000 מתים. תחשבו על ערים שלמות שהופכות לבתי קברות, זה משהו שאפשר לעבור עליו לסדר היום?
בנוסף, 0.7% זה במצב של מערכת בריאות מתפקדת. מערכת שיכולה לטפל בכל חולה קשה עם מלוא תשומת הלב. אם חלילה יהיו אלפי חולים קשים בבת אחת ולאורך זמן, המערכת לא תוכל עוד לטפל בכולם ואז אחוז המתים יהיה גבוה הרבה יותר.
איך אפשר להימנע מזה? נכון, ריחוק חברתי וחיסונים.
ב. הגיל הממוצע של המתים הוא 80, וזו בדיוק תוחלת החיים.
תשובה: כדי להסביר את הטעות, צריך קודם כל להסביר מה זו תוחלת חיים.
תוחלת החיים היא הגיל הממוצע אליו יגיעו תינוקות *בני יומם*. הממוצע הזה כולל בתוכו מקרים של מוות בעריסה, של תאונות דרכים בילדות, של מוות בצבא, התקף לב בגיל 60 וכו'.
למעשה, בכל יום שאדם לא מת, תוחלת החיים שלו עולה (אם אתה בן 3 אתה כנראה כבר לא תמות ממוות בעריסה, לכן הממוצע שכולל בתוכו מוות בעריסה כבר לא רלוונטי אליך).
בישראל, תוחלת החיים של בני 65 היא 85, ותוחלת החיים של בני 85 היא 91.5.
במילים אחרות, אם יהיה נגיף שישמיד באופן מוחלט את בני ה-85 ומעלה, מתנגדי המדע יצהלו שהרי הגיל הממוצע של המתים מהנגיף אפילו גבוה יותר מתוחלת החיים של תינוקות, ולכן הוא לא מסוכן בכלל לשיטתם.
כאמור הם יתעלמו מזה שלבני 85 יש תוחלת חיים של 6.5 שנים, ולכן באופן לא מפתיע נגיף שכזה יגרום למספר מקרי המוות באותה שנה לעלות בחדות. בנוסף, מוות המוני של בני 85 יגרום לתוחלת החיים של כולנו לרדת, מכיוון שהיא כאמור כוללת את הממוצע - אשר בתוכו יש אנשים שמאריכים ימים ושנים.
כמובן, נגיף הקורונה הרג מיליוני אנשים בעולם שלא זכו להגיע אפילו לגיל 80, וגם בישראל הוא הרג מאות אנשים צעירים מאוד.
ג. רוב החולים הם אנשים שהתחסנו!
תשובה: אי אפשר להסתכל על מספרים מוחלטים בלי לנרמל לגודל האוכלוסייה.
נניח יש מטוס עם 200 נוסעים. 3 לא מחוסנים, 197 כן מחוסנים.
בסוף הטיסה מתברר שהדיילת חולה בקורונה, אז צריך לבדוק את כל הנוסעים.
בבדיקה התברר שיש 6 חולים: 3 לא מחוסנים ו-3 מחוסנים.
בלי נרמול, היינו אומרים שהחיסון לא יעיל. הנה, 50% מהחולים חוסנו ו-50% מהחולים לא חוסנו, אין הבדל בין הקבוצות.
הנרמול אומר שכל אוכלוסייה נמדדת ביחס לגודל שלה, ואז מתקבל ש-100% מהלא מחוסנים חולים, לעומת 1.5% מהמחוסנים.
כלומר על כל מיליון מחוסנים יש 15,230 חולים, ועל כל מיליון לא מחוסנים יש מיליון חולים - פי 66 לעומת המחוסנים.
דוגמה מעולם אחר:
נניח שבכל שנה נהרגים בתאונות דרכים 200 נהגים של מכוניות פרטיות, ועוד 50 נהגי אופנועים. בלי נרמול, היינו חושבים שאופנועים יותר בטוחים ממכוניות - עובדה שבמכוניות יש פי 4 יותר הרוגים.
אבל אם ננרמל את התוצאות למספר הקטן יחסית של רוכבי האופנועים לעומת מספרם העצום של נהגי המכוניות, נבין שבעצם נהגי אופנועים נהרגים הרבה יותר ביחס לקבוצה שלהם, כלומר אופנוע הרבה יותר מסוכן ממכונית.
ד. החיסון הורג צעירים יותר מהנגיף, עובדה שבחודש אפריל השנה הייתה תמותה עודפת של צעירים, לעומת שנים קודמות בהן לא היו חיסוני קורונה.
תשובה: כן, הייתה תמותה עודפת בגלל האסון במירון. עצוב, אבל לא קשור לחיסונים.
ה. לרוב החולים מקורונה היו מחלות רקע!
תשובה: מחלות רקע זה לא בהכרח סרטן בלבלב ששלח גרורות לכבד ולמעי (לא שלאנשים האלה מגיע למות, כן?). הרבה פעמים מחלות רקע זה סוכרת, יתר לחץ דם, השמנת יתר, כולסטרול גבוה וכו' - מחלות שאפשר לחיות איתן בשלום עשרות שנים. לחשוב שהמוות שלהם הוא פחות נורא בגלל שהם לא היו בריאים כמו חייל קרבי בצנחנים - זה מזעזע.
גם חולי סרטן שנמצאים באמצע הטיפולים, ופתאום חולים בקורונה ונפטרים כשהם נחנקים מנוזלים בריאות שלהם, הם לא חולים שנפטרו עם קורונה (כפי שמתנגי מדע אוהבים להגיד) אלא נפטרו *מ*קורונה.
), אבל זה ממש לא יכול למנוע ממני להגיש את התביעה. 
