עַל הַשִּׁגָּעוֹן שֶׁלָּהּ
וְהַיָּרֵחַ וְהַלֵּילוֹת הַשְּׁחֹרִים
שֶׁכֹּל כָּךְ תּוֹאֲמִים
לַבְּגָדִים הָרְחָבִים הַכֵּהִים שֶׁגּוּפָהּ דּוֹרֵשׁ.
רָצִיתִי לִכְתֹּב עַל הַחֶבֶל הַדַּק
שֶׁכָּרוּךְ בֵּין חֲבֵרוֹת
לְהַרְבֵּה יוֹתֵר מִזה,
עַל הַחַיִּים
עַל הַיָּדַיִם הַנּוֹגְעוֹת זוֹ בָּזוֹ,
וְהָרָצוֹן וְהַתְּשׁוּקָה הַלֹּא כְּשֵׁרָה
לְאַהֲבָה גְּזוּרָה
מֵעוֹלָם אַחֵר.
רָצִיתִי לִכְתֹּב אֶת אַרְמוֹנוֹת הַפְּאֵר
בְּתוֹךְ הַלֵּב
שֶׁכָּכָה,יֵדְעוּ מָה הִיא
וְהִיא
וְהֵן,
אֵיפֹה הַזָּהָב וְאֵיפֹה הַבֹּץ
הַשָּׁחֹר,
הַכֹּל כָּךְ טוֹבְעָנִי
הַמְּעֻגָּל,
כְּמוֹ הָאַיְלָינֶר שֶׁמָּרוּחַ לְכֻלָּן בְּצִדֵּי הָעֵינַיִם
גַּם הֵן שְׁחֹרוֹת,
גַּם הַמַּגָּפַיִם וְהַמִּכְנָסַיִם
וְגַם אֵזוֹר הַלֵּב.
וּבִרְחוֹב כֹּל כָּךְ חָשׁוּךְ,
אֵיפֹה שֶׁנִּגְמֶרָה סוֹלְלַת הָאֱמוּנָה,
רָצִיתִי לִכְתֹּב
רָצִיתִי לִרְאוֹת
אוֹתָן,
בֶּאֱמֶת שֶׁרַק רָצִיתִי.

