את בסך הכל בת 16 אבל מרגישה בת 30
את משחקת, מטיילת, מאכילה, מלבישה, מרדימה
ותמיד יש את הילדים הקשים, שלא משנה מה- הם בוכים
אז הם בוכים ואת מרגיעה ובוכה יחד איתם (רק בלב, בלי דמעות)
הם רוצים את את אבא
וגם את רוצה
אבל לא את האבא הזה
את אבא שבשמיים אז את מתפללת
ומבקשת שיעזור לך, כי נשארו לך עוד שעתיים...
ואז ההורים מגיעים, את הכסף נותנים ואת חוזרת לביתך החם והנעים
אז זהו, שזה רק לפעמים
עד שגם ההורים שלך הולכים
ושוב, את עושה את כל מה שהזכרת למעלה
אבל זה יותר נורא, כי אחים שלך יותר גרועים מכל ילד אחר בשכונה!
גם אם זאת רק הרגשה שלך, זה לא משנה כי את זאת שאיתם באותו המקרה..
כשהם רבים ומשתוללים ביניהם הם לא חסים על שום דבר שנמצא מלפניהם, הם גם לא חושבים מה הנזק שהם גורמים
מה בסך הכל ביקשתי? לסדר ולנקות את השולחן לארוחת צהריים? אז הם התחילו לריב מי יסדר, מי ינקה ומי יערוך וכמובן שכל זה נגמר במכות...
ואם זה לא מספיק אחד האחים התעצבן ורץ ישר לחדר שלו (חשוב לציין שזה הממד) ורצה לסגור על עצמו את הדלת 'ובטעות' הידית יצאה מהמקום
וכשהאחים השניים קלטו מה קרה ובאו לעזור, הם גרמו רק נזק כי הדלת ננעלה שחצי מהידית בפנים וחצי בחוץ...
אז כשיש מקרה כזה את בוכה והפעם עם דמעות כי את נואשת ולא יודעת מה לעשות....
