אוףףףףף.......תודה ה'
יש לי בעיה מייאשת!!
אני חייבת לברר את עולמי הרוחני! לקחת פסק זמן מהחיים ולבדוק האם אני מאמינה, רוצה להאמין, שמחה להאמין וכו'.....
אבל....
עולם כמנהגו נוהג. אפחד לא מחכה לי. ואני חייבת לרוץ במרוץ החיים.....
ללמוד למבחנים (שלוש-ארבע בשבוע), לעשות פר"ח פעמייים בשבוע (כשאין לי מה לתת מעצמי, ובעצם זה מה שגרם לי לפתוח את השרשור הזה, כי איימו עלי שאם לא אתייחס לזה ברצינות, לא אמשיך בפר"ח....ואני עובדת בשביל הכסף.....), לעזור בבית, לדאוג לאיך שאני נראית, להתייחס לאחרים......
רגע!!!!!! עצור!!!! אני חייבת לנשום קצת!! אחרת אני אפול!!
עוד לא התרגלתי לעולם הזה של המבוגרים....שם אי אפשר להתלונן...פשוט תעבוד! בלי לשאול יותר מידי שאלות....."אין מה לעשות! אלו החיים!"
אבל מה אני יעשה שזה רודף אותי!! מה אני יעשה שאני בן אדם שלא מסוגל לחיות בלי 100% אמת!!! שהחלק הרוחני הוא בלתי נפרד מהחיים הגשמיים שלי!!!!
נמאס לי! אין לי כוח למירוץ הזה!! באמת שבא לי לפרוש!!......לא.....לא להתאבד....כי זה לא יעזור לי.....(אפרופו להתאבד: שמעתי שהחכמים שם בירדן, אנשי הדת שלהם, פסקו שאסור להתאבד....אם מישהו גם שמע על זה, אשמח שיביא לי את המקור.....כי זה אבסורדי לחלוטין: מה יעשו לו אם הוא יתאבד?? )......אבל בא לי לעשות סטופ אחד גדול!! ללכת למדבר, לחשוב עם עצמי, לבכות, לצעוק, לפרוק, ולחזור חדשה ורעננה......אבל אי אפשר!!! יש חיים שרצים! יש מבחנים! יש בית....יש שידוכים ברוך ה'!! ואי אפשר לעשות סטופ!
 
קשה לי בטירוף...אני מסתובבת חסרת כוחות והנעה.....שום דבר לא מעניין אותי! חוץ מעצמי....מרגישה כאילו אני נאחזת בציפורניים בכל צעד שאני עושה.....
אין כוח לקום....אין כוח להתקלח (!).....אין כוח לעזור בבית...אין כוח ללמוד......לכלום אין כוח!! |בוכה|....אווווףףףף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
אשמח להזדהות ולעיצות....(אבל דירבאלק! בלי להגיד "אלו החיים"!!)
 
יום שמייח לכולם!!!
|מזדהה ביותר!!!!!!|אפשר לתקן
קחי לך יום להפסקה לחשוב עם עצמך, תעשי סדר בראש,
קחי דף ועט ותירשמי ה-כל! כל מה שלוחץ ככה חזק על השכל, ופשוט תיראי מתי את נותנת
לכל דבר את הזמן שלו, ובעז"ה יהיה וב... אלל תידאגי..
תיתפללי אליו ^..
בהצלחה!
אל תהי תקיפה.. הנה עצה!~מתנחלת מתלהבת~
כל יום תקחי לעצמך שעה לצורך זה [ממהרת].
--->>>סתם אחת!
לפי מה שהבנתי את מה שרצית לומר..את פשוט צכה חופפשש לינשום אויר!!..אבל את מרגישה שחוסמים אותך ואת לא יכולה לצאת ממרוץ החיים...אז ככה ניראה לי שפשוט לא שווה לך להישאר ככה..עדיף לך לצאת קצת מהמירוץ לינשום ללכת לאיזה טיול(מדבר אם את רוצה..)...
להפסיד קצת קצת לישאר מאחורה..ביזמן שכולם מתקדמיםם תכשלי במיבחן..לא נורא אבל
 כשאת חוזרת את חוזרת חזקה ותוחלי להשיג את כולם ולעשות את הדברים טוב ממה שהית עושה בי הלינשום...
.אין ענין שתישארי ככה כמו שאת אומרת את תיפלי..אז אל תפחדי כח לך פסק זמן אף אחד לא רודף אחריךך..פשוט חבל עליך עדיף עכשיו לברר לצעוק מאשר שזה יאגר בתוכך והיתפרץ מתישהוא..
 אני מקווה שאצלחתי להסביר את עצמי אם לא הבנת אני ישמח להסביר בכול מקרה בהצלחה!!!
..=)(=חיים מאושרים!
וואי...תודה על התגובות!!תודה ה'
"אז בוא נעצור את מרוץ החיים רק לרגע..."|שר לעאביה =)
טוב. זה היה דורש.
 
בהצלחהשיראל:)
ככה החיים.. סתם....אביה =)
לא יודעת.
גמני מתחילה להרגיש את זה בזמן האחרון...
וכ"כ הרבה לחץ מסביב... איך אפשר???
בקשר להתאבדות- יש דברים גם אחרי שאת מתה.... עולם הבא, גנעדן....
מי שמתאבד הוא פשוט כמו רוצח- אז הוא יקבל עונש בעולמבא.
בקשר לעולם הבא...צודקת....תודה ה'
אבל זה לא כל כך מזיז לי...כאילו, אין לי כוח לחשוב גם על זה....
?אביה =)
זה מוזר....
מוזר?תודה ה'
לוידעת... לא הצלחתי להבין אותך....אביה =)
אין לך כח לחשוב? לא מזיז לך? לא הבנתי...
יש לי כל כך הרבה דברים לחשוב עליהם....תודה ה'
ויש עומס מחשבתי ואז המחשב קורס.....
והעולם הבא זה הדבר האחרון שאני חושבת עליו...(מקווה..)....
זהו.....
ולא מזיז לי כי זה נראה לי איום כזה....אם לא תתנהגי יפה ולא תעבדי פה, לא תקבלי גן עדן! שיהיה!! לא אקבל! אבל לפחות אחיה פה כמו שצריך וכמו שאני רוצה!!
אלו החים...חחח.....(אין לי מה לענות לך...)שרית..
ערב טוב!אוסנת
קודם כל, ממש נגעת לליבי |פרח|.
 
כל אדם, גם אם אין לו נסיעות או זמנים שבהם אין לו מה לעשות מלבד לחשוב - חייב להקדיש לעצמו זמן למחשבות.
לעשות "סטופ", כמו שאת כל כך רוצה, פעם בשבוע.
לשבת עם עצמו, ללכת לטייל באוויר הצח, לחשוב על החיים.
 
בשביל זה ה' ברא את השבת.
השבת היא לא רק בשביל שנלך לישון אחרי השבוע המטורף שעבר עלינו, ולא כדי שנאכל טוב אחרי שבועיים בפנימיה.
השבת היא בשביל לחזק את הצד הרוחני שבנו.
לזכור מי אנחנו, מאיפה באנו, מה מטרתנו פה, למה אנחנו רצים כל הזמן.
שבת זה זמן למחשבות, לבירור, להעמקה, ללימוד.
 
אבל אם זה לא מספיק, אני חושבת שבריאות הנפש חשובה יותר מלימודים ועשיה.
אני לא יודעת איך בדיוק תסדרי לעצמך יותר זמן ומנוחה, אבל לדעתי זה נצרך.
אם לא עכשיו - אימתי?
קודם כל, תביני שאת חייבת. חייבת את זה לעצמך.
זה העיקר בשבילך, זה מה שיכול לשנות לך את כל החיים.
אז להעדיף לימודים על פני זה?!
חבל.
 
ועוד משהו - תחשבי אם שייך לצאת ככה לשידוכים... את לא ממש סגורה על איך הבית שלך יראה, או מה בדיוק א ת והאופי שלך. אז קצת קשה למצוא ככה מישהו שיהיה ב"ראש" שלך.
ואת גם צריכה את הזמן לעצמך...
כמו שאומרים - אינטימיות בונים קודם עם עצמך.
 
לדעתי העניה...הדריכני
כפי שכבר אמרו את צריכה חופש.. פיזית ונפשית!
אם את שואלת אותי.. קחי לך יום חופש מה-כ-ל, תשתדלי יום קודם אולי לסיים את הדברים שממש חשובים ונחוצים ולעבוד יותר קשה.. תעשי לך יום חופש מהלימודים, קחי איתך חברה שכ-י-ף לך איתה, שאת יכולה לדבר איתה ואת סומכת עליה ופשוט כיך לך להיות איתה. סעו לירושליים מהבוקר עד הלילה! לכי לכותל תתפללי כמה זמן שאת מסוגלת - לא יותר! כמה שכייף לך ואת רוצה ומספיק לך בשביל להתפרק ולהתרפק... לכו תטיילו באיזה גן (יש איזה גן מאד יפה בירושליים) תשבו תדברו ספרי הכל... תרגישי שהקאת את הנשמה מרוב דיבורים, שלא ישאר שמה כלום! ותלכו לאכול, תקנו גלידה או משו תכייפו תעשו "חיים" (כן, גם גשמיים..) באמת!
תחזרי הבייתה סחוטה מעייפות מנסיעות ויום שלם מחוץ לבית אבל סחוטה פיזית ומשוחררת נפשית...
 
זאת עצתי.. היא אולי מידי מדוייקת אבל קחי את זה לכיוון שלך.. העיקר אני חושבת זה כותל וחברה טובה שכייף לך להיות איתה ותבלו.
 
ואל תדאגי.. החיים יפים! באמת... גמני לפעמים מרגישה שצריך חופש מהחיים.. ואם אינלי אפשרות ליסוע ולהפסיד לימודים כל פעם שזה קורה (שזה די הרבה) אני מחליטה שעכשיו הכל נעצר ואני עושה מה שאני אוהבת ולא מעניינותי מה יקרה! יוצאת להליכה, שומעת מוזיקה וכו' תמצאי לך מה את אוהבת.. ברגעי משבר תעשי את זה גם.. ולא סתם להשתוטטת (איך שלא כותבים אני ממהרת...) בנט' וכו'... דברים שבאמת כייף לך..
 
בהצלחה יהודיה מתוקה!!
אני ממש מערכה אותךרבקה...
על הכינות ועל זה שאת יודעת לפרש את התחושות שלך.
ת'אמת- עזרת לי לפרש את התחושות שלי!!!!
אז אומנם אני לא עוזרת לך הרבה אבל את עזרת לי מאד אז_
תודה!!!!!!!!!!!!!
הכי טוב לדבר עם ה'!אנונימי (פותח)אחרונה
ממליץ בחום!!!ואם יש לך זמן להיות באינטרנט יש לך גם זמן לזה..
פרקי את מה שיש לך לפניו,ה' מחכה לזה,והוא תמיד מוכן להקשיב אפילו בשעות הכי קטנות של הלילה!
ונסי לחשוב קצת יותר בגדול,לא רק על גן עדן וכדו' אלא גם ובעיקר על להידבק בה'.
ופעם שמעתי בשם האדמו"ר הזקן (נראלי) משפט מדהים:
ה' אני לא רוצה לא את העולם הזה ולא את העולם הבא אלא רק להידבק בך!(משו בסגנון)
(מומלץ לרכוש את הספרון של הרב ארז משה דורון בנושא)
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך