אני מרגישה תחושת בדידות כואבת ומפחידה.
אין לה מנחם. אין לה מרגוע.
אני צריכה אנשים סביבי שירגיעו את הפחד.
היא קבעה איתי היום אבל אולי היא תחזלש.
וזה מפחייד.
מפחיד שאין מי שתמיד פה בשבילך, סוחב איתך את החיים, חי איתך, יודע תמיד להגיד את המילים הנכונות ולעזור, שיהיה פה בשבילך, שלא יעזוב אותך לעולם.
מרגישה שאני לא בן אדם נורמטיבי ונורמלי ש"יכול" וראוי להתחתן.
מרגישה שקודם כל אני אהיה בן אדם אח"כ להתחתן.
אופ שיא הבאלי להתחתן איתו.
ממשש
הוא העוגן שלי. הוא החיים שלי. הוא מי שאני יכול לסמוך עליו בעולם הזה.
ה' תרחם עלי בבקשה..
