לקבל פניו של תשרי ממולח,
שיודע מסחר של תן וקח
על נפשי, ועל כל מי שסרח.
בפעם הקודמת תפילותיי הכנתי,
ומילות-נוי מאוצר, לפניו רוקנתי,
ועטיתי גאווה וחיוך התקנתי,
וכל זה בשבילך, לפניו נאמתי.
ועברה שנה בה ליבי נדרך,
ותוהה הייתי אם במחשבתו נזנח,
ואם שמע את קולי ממרחקים נאנח;
שמש דעה, אלוהיי הזרח.
הפעם הזו גם כאביי לא אביא,
רק עיניים כמהות לברכתו של אבי,
ולילות, ורצון, ושתיקת לבבי,
אל תחת כנפיו של הבטיח אוהבי.

