אז ככה:
בחצי שנה האחרונה (אולי אפילו קצת יותר) התחלתי להתחזק, בהתחלה היה נראה לי שההורים שלי מקבלים די בסדר אבא שלי אפילו העריך את זה.
ברגע שהתחלתי לעשות שינויים חיצוניים. (בהתחלה זה היה פשוט חולצות 3/4 וחצאיות 3/4) אמא שלי הייתה בטוחה שמתישהו "כל הדבר הזה" יעבור לי ואני יבין שאנ טועה😒. אבא דווקא ממש קיבל (הוא לא אמר על זה משהו פשוט לא היתייחס ונראה שהוא בסדר עם זה.)
כבר חודש שרציתי להתחיל ללכת עם גרביים גם דיברתי על זה עם אמא שלי. מהצד שלה אני חושבת שהיא חשבה שזה יקרה עוד הרבה מאוד זמן או שלא יקרה בכלל וגם אם זה כן יקרה אני יראה שחם לי ויחליט להפסיק מעצמי.
לפני כמה ימים קניתי גרביונים (היא ידעה שאני קונה.) החלטתי שאני הולכת איתם בשבת.
איך הייתי שמחה בשבת
😁 באמת שממש רציתי לעשות את זה כולם די קיבלו. היה נראה שגם אמא שלי בסדר עם זה, אבל היום (עושים לנו סוג של סמינריון כזה לחגים באולפנה.) היא פשוט לא הסכימה לי ללכת ככה היא ממש נאמה לי איזה 10 דקות כמה שזה לא נכון וכמה שהנשים שלובשות גרביים סובלות ועושות את זה רק מתוך הרגל וכמה שזה לא יפה לי "ולא מותאם🤨" לאולפנה ובקיצור כל דבר שהיא הייתה יכולה להגיד רע על הגרביים האלה היא אמרה היא טענה שזה לא שהיא לא מסכימה והיא פשוט חושבת ש... (כל הדברים שכתבתי בשלוש שורות האחרונות) היא ממש עשתה לי מצפון, אני באמת רוצה להיות בת טובה ולכבד אותה אז בצער לא שמתי את הגרביים זה ממש הרגיש לי שאני לא אכבד אותה עם אני יעשה את זה...
אני אוהבת מאוד את ההורים שלי מאוד חשוב לי להיות איתם בקשר טוב ולכבד אותם.
תמיד הייתי ילדה טובה זאתי שעוזרת לאמא הכי הרבה מכל האחים בשישי(ואני לא הכי גדולה) ולאבא שלי היה חשוב שיהיה לנו ציונים טובים אז גם את השתדלתי לעשות כי ראיתי שהוא גאה בזה
ועכשיו כשאני עושה משהו שלא מוצא חן בעייניה היא ישר לא מקבלת
האחות שמעליי בכלל לא מתפללת וכל היום בטלפון והקטנה גם, זה יותר טוב? 🤨
מרגישה שהיא הייתה מעדיפה שאני יהיה חילונית למרות שהיא אומרת שלא
אוף 🥺הלוואי והייתי יודעת מה לעשות אני לא רוצה לריב איתה באמת שלא רוצה אני מאוד אוהבת את אמא שלי.
כל מה שנשאר הוא רק להכנע ולקבל את מה שהיא אומרת.
אולי יש לכם איזה רעיון בתור הורים (גם מי שלא זה בסדר) מה לעשות עם המצב אני על סף יאוש🥺
נ.ב השפחה שלי דתית לאומית כזאת לכיוון הלייטי
בחצי שנה האחרונה (אולי אפילו קצת יותר) התחלתי להתחזק, בהתחלה היה נראה לי שההורים שלי מקבלים די בסדר אבא שלי אפילו העריך את זה.
ברגע שהתחלתי לעשות שינויים חיצוניים. (בהתחלה זה היה פשוט חולצות 3/4 וחצאיות 3/4) אמא שלי הייתה בטוחה שמתישהו "כל הדבר הזה" יעבור לי ואני יבין שאנ טועה😒. אבא דווקא ממש קיבל (הוא לא אמר על זה משהו פשוט לא היתייחס ונראה שהוא בסדר עם זה.)
כבר חודש שרציתי להתחיל ללכת עם גרביים גם דיברתי על זה עם אמא שלי. מהצד שלה אני חושבת שהיא חשבה שזה יקרה עוד הרבה מאוד זמן או שלא יקרה בכלל וגם אם זה כן יקרה אני יראה שחם לי ויחליט להפסיק מעצמי.
לפני כמה ימים קניתי גרביונים (היא ידעה שאני קונה.) החלטתי שאני הולכת איתם בשבת.
איך הייתי שמחה בשבת
😁 באמת שממש רציתי לעשות את זה כולם די קיבלו. היה נראה שגם אמא שלי בסדר עם זה, אבל היום (עושים לנו סוג של סמינריון כזה לחגים באולפנה.) היא פשוט לא הסכימה לי ללכת ככה היא ממש נאמה לי איזה 10 דקות כמה שזה לא נכון וכמה שהנשים שלובשות גרביים סובלות ועושות את זה רק מתוך הרגל וכמה שזה לא יפה לי "ולא מותאם🤨" לאולפנה ובקיצור כל דבר שהיא הייתה יכולה להגיד רע על הגרביים האלה היא אמרה היא טענה שזה לא שהיא לא מסכימה והיא פשוט חושבת ש... (כל הדברים שכתבתי בשלוש שורות האחרונות) היא ממש עשתה לי מצפון, אני באמת רוצה להיות בת טובה ולכבד אותה אז בצער לא שמתי את הגרביים זה ממש הרגיש לי שאני לא אכבד אותה עם אני יעשה את זה...אני אוהבת מאוד את ההורים שלי מאוד חשוב לי להיות איתם בקשר טוב ולכבד אותם.
תמיד הייתי ילדה טובה זאתי שעוזרת לאמא הכי הרבה מכל האחים בשישי(ואני לא הכי גדולה) ולאבא שלי היה חשוב שיהיה לנו ציונים טובים אז גם את השתדלתי לעשות כי ראיתי שהוא גאה בזה
ועכשיו כשאני עושה משהו שלא מוצא חן בעייניה היא ישר לא מקבלת
האחות שמעליי בכלל לא מתפללת וכל היום בטלפון והקטנה גם, זה יותר טוב? 🤨
מרגישה שהיא הייתה מעדיפה שאני יהיה חילונית למרות שהיא אומרת שלא
אוף 🥺הלוואי והייתי יודעת מה לעשות אני לא רוצה לריב איתה באמת שלא רוצה אני מאוד אוהבת את אמא שלי.
כל מה שנשאר הוא רק להכנע ולקבל את מה שהיא אומרת.
אולי יש לכם איזה רעיון בתור הורים (גם מי שלא זה בסדר) מה לעשות עם המצב אני על סף יאוש🥺
נ.ב השפחה שלי דתית לאומית כזאת לכיוון הלייטי
על זה.. ותמיד אומרת לאנשים כמה שזה מבורך ומשמח וכמה היא הייתה רוצה שאחי הקטן גם יהיה ככה...