ואני מוצפת, מוצפת , מוצפת בחרדות אין סופיות...
אמל'ה אמל'ה אמל'ה!!
מלא דברים מפחידים אותי-
מתי תצא הלידה??- שהברית לא תיפול על ראש השנה, או יו''כ, או שבת, איך אני אצום וגם אלך לברית?
מי יהיו עם הילדים כשניסע לבית חולים??? אין לי חברה או שכנה להפיל עליה שלושה ילדים,
ניסיתי להשיג בייביסיטר שתהיה זמינה בלילות, לא הצלחתי, את אמא לא נעים להקפיץ באמצע הלילה כי גרה במקום אחר... ומפחדת שלא יהיו זמינים.. למרות שיודעת שבסוף אני אפול עליה ולא מרגישה ממש בנח כי בלידה הקודמת היא אמרה לי שאם זה אמצע הלילה אז יש שכנות והיא תבוא בבוקר.. אבל אין לי קשר טוב עם השכנות!
מתי תהיה הלידה? אני כל כך רוצה להכניס את החבר'ה למוסדות בנחת ושלא יהיו מלאים בשינויים ביום אחד...
אבל הפחד שהכי משתק אותי- הפחד מהכאב.
לא יכולה לחשוב על זה שיכאב לי.... יש לי מידי פעם ציר דוקר כזה בירך, וכשזה קורה אני בלחץ של החיים- לא, לא, לא... רק שלא תתחיל לידה. אני מפחדת לסבול, מפחדת שיכאב. וכולי נסגרת, מתכווצת... שזה הדבר הכי גרוע בלידה 😵 אבל לא מצליחה לשחרר ולהרפות. אני אוכלת סרטים... אם עכשיו כואב לי הציר, זה אפילו לא התחלה של ההתחלה... איך אני אשרוד??? מרגישה שכבר אין לי כח לשאת כאב. הספיק לי 3 לידות של כאב אטומי, עם כוכבים בעיניים... אין לי כח לסבול אפילו כאב קטנצ'יק.
מה עושים עם זה? עצות? חיבוקים ועידודים? כל המצב הזה משפיע עלי רגשית ואני בוכה מפחד... אבל אין לאן לברוח... התינוק כבר פה בבטן 😅 יש לי מידי פעם מחשבה קטנה שבא לי שיוציאו אותו בניתוח וזהו. אבל ברור שזה לא באמת מה שאני רוצה, זה רק הפחד שמדבר מגרוני...
חיבוק גם לך!
)
