גזענות.אימוש ל3
אני חושב שהיא משליכה עלייך הרבה יותר מידי דברים.תורם דם
הבן שלך כולה בן שנתיים- מה הוא יודע מהחיים שלו?
הוא שמע את זה ממישהו ולצער כולם זה נטמע בו.
מבין שהיא פגועה, אבל אני חושב שהיא מענישה אותך על לא עוול בכפך.
אני חושב שפעלת מצוין, וכרגע פשוט לתת לה זמן להירגע ולהבין שהיא טעתה.
תודה על החיזוקאימוש ל3
בשמחה. תודה לך על השיתוף.תורם דם
היא לגמרי הגזימהפשוט אני..
כמובן שרציתי לקבור את עצמי באותו הרגע, ביקשתי סליחה מאותו האיש ונתתי לבן שלי שיעור בדרך ארץ.
לצערי לילדים לא תמיד יש טאקט, זה מה יש, ובאותה המידה ילד יכול להגיד דברים פוגעים על מרכיבי משקפיים או נמוכים או גבוהים או אנשים עם קול גבוה או כל דבר אחר. ממש לא צריך לקחת את זה ללב.
תכננתי להגיב לפותחת, בטעות שרשרתי לא נכוןפשוט אני..
נכוןפרצוף כריתאחרונה
זה לא אשמתךפרצוף כרית
כנראה נושא רגיש אצלה
צריך להגיד לילד בפניה שזה לא נעים להגיד כך ומאיפה הוא למד את זה וכו' כדי שהיא תראה שאכפת לך
ובאמת לשבת איתה לשיחה ולהגיד בכנות שאת בשוק שהוא דיבר כך וממש כואב לך, וברור שאת לא בעד
ולהדגיש כמה היא חשובה לך וכו'
זה בדיוק מה שעשיתיאימוש ל3
למה באמת הוא לא רוצה אותה בבית?חמצוצית
אין לה ילדים. זה נטו בגלל הצבע.אימוש ל3
עם חברות אחרות שלך הוא כן זורם?בארץ אהבתי
תמתיני מעט.....פרצוף כרית
היא תירגע ותשוב לחברות איתך....
אם יש לכן קשר חזק זה לא מה שיפריד ביניכן....
אולי תתקשרי אליה לאחר שבוע ותקני לה מתנה / תכיני עוגה או משהו שיחמם לה את הלב?
אני פשוט אצטרך לחכות..אימוש ל3
יתכן שבאמת יש קשר רבפרצוף כרית
ובנוסף הגזענות
ברור שזה מכאיב לה
בעז'' ה שיהיו לה ילדיםבקרוב אמן!
מאמינה ובטוחה שאם תבואי אליה בקטע לבבי וכמה שהיא חשובה לך כחברה, אפשר גם מתנה/מאכל, היא תשמח מאד! יתכן שהיא אפילו מחכה ומצפה לכך!
בן שנתייםהעני ממעש
ולא ניתן ואין צורך, לעשות רשי תוספות
זה הגיל ואין מה לדרוש ולחקור
בתור הורה, שיקול אישי אם ומה לשדר לכזה אירוע
היא פגועה ובצדק. מצד שני אין לך אשמה ואין לך מה לעשות.
בתקווה, המצב יתקדם לאחר זמן והיא תירגע ותוכל לדייק
כמו תמיד, אירועים שמתגלגלים לפתחינו יכולים לדרוש מאיתנו חשיבה מחודשת
נשמע ליתהילה 3>
יכול להעות שזה מדי כואב לה...
הייתי מכינה איתו משלוח עם בקשת סליחה בשבילה ושולחת הודעה שאת מבינה שזה כואב והכי מבקשת סליחה ואוהבת אותה וכו
וגם תביני אם היא צריכה זמן כדי לחזור לקשר למרות שזה קשה לך.
..:))))
ממש הגיוני בגיל הזה להתייחס לצבעים וכאלה, עדיין אין תפיסה מורכבת
זה לא שמשהו בחינוך שלך בעייתי
אחיין שלי בן שנתיים מפחד מאנשים בלונדינים למשל כי הוא לא מכיר את זה
אולי תנסי לתת לה את הדוגמה הזאת, שתבין שזה לא נגדה
ויכול להיות שזה הציף לה דברים אחרים? אולי תשאלי אם יש עוד דברים שקשים לה בקשר שלכן
הטיה על רקע גזע קיימת אצל מרבית הילדיםshaulreznik
אני לא חושבת שצריך לקחת את זה יותר מידי ללבחושבת בקופסא
לילדים קטנים פשוט אין טאקט, זה לא משהו שנולדים איתו, צריך לפתח אותו.
חלק מהפיתוח זה ניסיון וטעייה בלראות מה בסדר להגיד באיזו סיטואציה, אין סיבה להלביש על הילד כל מיני אידאולוגיות מרושעות כשזה ברוב המקרים פשוט חוסר טאקט.
כמו שאם הוא אומר שהוא לא רוצה שיהיה לו בבית מישהו בגלל הקרחת, אפשר להבין שהוא אנטי-קרחן או משהו כזה, הוא פשוט לא יודע ולא מבין כלום.
מה שצריך לעשות לדעתי זה פשוט להבין למה הוא חשב שזה הגיוני לומר את זה ופשוט לתקן את הטעות שלו. אולי הוא חשב שצבע עור זה דבר מידבק והוא נבהל, אולי איזו הנחה מוזרה אחרת, לא משנה מה הוא חשב, מסבירים שזה לא נכון, וזהו.
אין סיבה לעשות מזה עניין ולתייג אותו בתור גזען.
מוסיפה למה שאמרו כבר5+
אצלינו בישוב לצערי, אין אף משפחה ממוצא אתיופי וכשהבן שלי ראה לראשונה אתיופים הוא נכנס ללחץ, למרות שהסברתי לו שהם בני אדם נחמדים והכל בסדר, וגם יש לנו בבית ספרים עם ציורים של אנשים ממוצא אתיופי, לקח לו הרבה זמן לרדת מהעניין, כשהוא גדל קצת, הפסיק לפחד מאתיופים. הוא גם פחד מחיילים במדים תקופה מסויימת. אז זה ממש לא קשור לגזענות.
אני מבינה גם את החברה, זה ממש לא נעים לבא למקום שילד קטן רואה בך זר דוחה/מפחיד וכדו', כל אחד היה נעלב נראה לי. במיוחד אם זה קורה לה בעוד מקומות אז כשהיא באה לחברה היא מקווה למצוא בטוח ונח ולא להפך.
כדאי לנסות אולי לבא אליה בלי הילד ולהגיד לה מה שאת מרגישה, כמה את רוצה להמשיך בקשר וכמה היא חשובה בחייך.
להסביר גם שילד בן שנתיים מדבר הרבה שטויות ולא צריך להתייחס.
אולי זה ישפיע עליה.
לילד אולי אפשר להראות תמונה שלה מידי פעם ולהגיד לו: אתה יודע שזאת חברה של אמא? כמו שלך יש חבר .... , זאת חברה שלי. ואולי הוא יתרגל בסוף. לבן שלי שהיה קצת יותר גדול סיפרתי על איך האתיופים באו מארץ רחוקה והראתי לו בספר שיש לנו בבית ציורים של אתיופיה והעלייה וזה מאוד הרשים אותו.
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה
הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ
בשביל הבת שלנו
היא בדיכאון
ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה
היא לומדת בכיתת לקויות למידה
והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.
היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר
ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....
לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה
תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.
גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת
לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.
כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?
לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.
בהצלחה!
מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון
על ידי @מתואמת .
כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?
זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה
אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.
בס"ד
אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!
אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט
לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.
אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה
ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים
ועם תרופות .
הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה
אחרי התייעצויות
אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים
גם בגלל שזה כיתה ח
וזה אמצע שנה .
זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה
אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.
ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי
הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.
וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים
לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין
אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.
ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.
בהצלחה לכם משפחה יקרה.
מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון
לאיזה סוג מסגרת ממליצים?
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏
מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant
בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.
תיכון גלvery emportantאחרונה
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏
עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת
תודה להקב"ה.
משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕
ואואוריןאחרונה
מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו
שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.
רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -
איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?
השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..
תודה מראש!
בטוח נשתמש ברעיונותיכם
תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות
הפורום הזה לא פעיל
(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)
תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר
איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה
ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
אם יש לה נפש רגישהמשה
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה
רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)
לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...