עודנו חי
גוסס בין כאב
לשיגעון.
אבי המת-
עודנו חי
אך אנו כמו נכבנו
היום.
כי אמנם הגוף חי
אך מוחו אבד מזמן
נעלם אי שם, בחלל נסתר
אבוד, שבור ומיותר
איך אדם גדול
לשבר כלי מחופש
אין צדק ואין רון
כך דועך כוכב
ובאלם צליל
תשגשג עלטה
ובאין שיר
תתנוצץ חשיכה
כי ליפול זה קל
ולהמשיך קשה
אז מוטב כי נידום
בעמק השווה
ואין מילים ואין שיר
רק קשקוש מלוטש
ורק חרב שדוקרת
על עוד ילד שננטש
ומציאות חיים רודפת
ונחלי דמעות צחות
ונהי וקול אופנים
זעקות צפות ועולות
משוגע
זאת לא מילה גסה יותר
זאת מציאות
וגם אם תרצה
וגם אם לאו
היא עוד שם, בעקשנות
אז תמשיך
תחתור בעוז
לא רק
כי אין ברירה
תנסה
לחוש, לגעת
בתולדות
האין כניסה.


