דילמה...אביול
יש לנו בשבת שבת משפחתית גדולה. מאוד. שקבענו אותה חצי שנה מראש ואני מחכה לה בטירוף.
היום בבוקר ראיתי על הקטנה שלי, בת חודשיים, קצת פריחה. הלכתי לרופאה והיא ראתה שיש לה חום, 37.8.
אחר כך שאלתי אותה אם זה מדבק ואם אפשר לבוא לשבת, והיא אמרה שלא כדאי, כי היא יכולה אולי להדביק קצת. גם אמרה שזה יכול להיות תסמין לקורונה, אבל בגלל שאין לה חום גבוה אז היא לא מפנה לבדיקה.
אתן חושבות שכאדי לעשות לה בדיקה בכל זאת? כדי להיות בטוחים אם אפשר לבוא או לא?
כי תכלס היא קטנטונת אז היא יכולה להיות רק איתנו... אבל אם זה קורונה זה משנה קצת את התמונה....
ההיתי עושה רק שביל הרוגע שלךהיריון רביעי
ובעצם דם כדי להרגיע את הסביבה
תודה!אביול
זה לא מפחיד קצת בגיל הזה?
לבן לי עשו בדיקת קורנה בגיל שבועים.. והכל היה בסדראנונימי!!

קצת בכה, אבל זהו...

בדיקה רגילה?אביול
או רק בפה/רק באף?
בפה ובאף..אנונימי!!

מה שכן, הזאתי שעשתה את  הבדיקה יצאה אל האוטו למרות שזה היה במרפאה, כדי שילד קטן לא יחשפף להרבה חיידיקם וכו וכו

היום עד גיל ארבע אפשר רק פהאורוש3
עד גיל ארבע? לא ידעתיאביול
כל חום עכשיו זה קורונה? זה לא אמיתיבתשובהתמיד

קודם כל בריאות לקטנטונת שלך!!!!

זה יכול להיות כל וירוס או חיידק שהוא. התסמינים האלה היו גם לפני עשור עם שפעת עונתית.

מסכימהאביול
השאלה אם ללכת לשבת...
אף אחד לא אמר שזה קורונהבארץ אהבתי
אבל ברגע שיש חשש, אז זה ממש לא לעניין ללכת לשבת משפחתית ולסכן את כולם בהדבקה.

אנחנו במשפחה שלנו, לפני הנופש המשפחתי כולם (כולל המחוסנים, וכולל הילדים) עשו בדיקות קורונה, למרות שכולם הרגישו טוב, רק כדי להיפגש בבטחה בלי חשש הדבקות (ובלי מסכות).
ואח שלי שהתחיל לא להרגיש טוב אחרי הבדיקה, עשה בדיקה נוספת ועד שקיבל תוצאות היה איתנו רק עם מסיכה.
לא הייתי בודקת, אבל אולי לא הייתי הולכת לשבתאמא_טריה_ל-2
ליתר ביטחון פשוט, גם אם זה משהו ויראלי אחר.

למרות שאצל תינוקות חום זה מעל 38 לא?
לקטן שלי יש פריחה בגוף בול בגיל כמו שלך, ולא חשבתי אפילו לבדוק אותו. היה נראה לי ענייני תינוקות נורמליים..
יש לו עוד משהו? חוסר שקט או תיאבון?
בכל מקרה, אם את מגיעה איתה לשבת תעדכני את כל המשפחה.מ.א.
בלי קשר לקורונה. תני לאנשים את הבחירה אם מתאים להם להיחשף ולחשוף את הילדים שלהם לווירוס.
לא הייתי מתרגשת מחום של 37.8הריון ולידה_פצ
לקטן שלי יש את החום הזה בשגרה.. גם אם פשוט לבוש בבגד קצת יותר חם.
הרופא אצלנו אמר שחום אצל תינוקות זה מעל 38.5

זה משמעותי בעיני אם אתם נחשפים לאנשים או לא.
אם אתם רק בבית ואין באמת איפה להידבק- לא הייתי בודקת אותה לקורונה. (ואני מהלחוצות ההיסטריות שרצות לעשות על כל פיפס בדיקה)
תודה לכולם, מעדכנתאביול
עשינו לה בדיקה ביתית ויצא שלילי ברוך ה' .
אחפש את המדחום.ואבדוק עוד מעט .
אם לא ממש ירד החום- עד כמה זה נורא לבוא איתה לשבת?
היא תהיה איתנו ורק בעגלה...
בדיקות ביתיות לא מאוד אמינות. ואני חושבת שהייתיציפיה.
מתייעצת עם חלק ממי שיבוא לשבת. בסופו של דבר גם סתם חום עלול להדביק.
היא בגיל שאפשר ממש לשמור אותה רק בעגלהדבורית
היא עוד לא זוחלת והמתרוצצת ומריירת על כל העולם
אני הייתי מביאה ולא מקרבת לילדים אחרים
תעשי. אבל קצת מאוחר מדי לא בטוח יהיו תשובות לשבתאורוש3
אולי כן הייתי הולכת אם היא לא נחשפה לאף אחד. יכול להיות סתם וירוס גם. שלא תתקרב לילדים.
תסתכלי, עדכנתיאביול
תודה
הביתית לא הכי אמינה. אבל אולי מספיק במקרה הזהאורוש3
בכל מקרה הייתי מעדכנת אחרים שבאים לשבת.
שואלת באמת להביןדבורית
מה מטרת העדכון?
אותי זה היה מלחיץ שהיו מעדכנים אותי
הייתי אוכלת סרטים כל השבת
בקטעים האלו מעדיפה לא לדעת
אני מעדיפה לדעת ולבחור אם להגיעמ.א.
מאשר להגיע לשבת ולגלות שמישהו בחר להגיע חולה והכריח אותי להיחשף אליו.
כבר יצא לי להידבק בווירוס לא נעים ממישהו שלא חשב לעדכן את הנוכחים בשבת שהוא חולה.
כמובן שתינוקת קטנה זה לא כמו אדם מבוגר, ועדיין - לכל אחד יש מידת שמירה שהוא מעוניין בה, ועדיף לתת לכל אחד להחליט מה מתאים לו מאשר לכפות על כולם את מה שמתאים לי.
אגב, זה מה שחשבתי עוד הרבה לפני הקורונה. גם בסתם וירוס לא נעים להידבק.
אני ממש מסכימה איתךדבורית
גם להידבק בסתם וירוס זה ממש לא נעים
אבל זו בחירה ממש אכזרית...
זה כאילו להעמיד מישהו בפני עובדה
ואז לצאת ידי חובה כי "אני הודעתי מראש"
אני מעדיפה להחליט בעצמי באופן מוסרי ככל הניתן...
במקרה של הפותחת יש פה כמה וכמה סיבות מקילות:
1. היא קטנה ובאמת יכולה להישאר רק בעגלה
2. 37.8 זה חום נמוך
3. שלילית

ועדיין כשיודעים את זה מראש אנשים יכולים לאכול סרטים. נראה לי מבאס לומר.

אבל רוב האנשים חושבים כמוך אז כנראה שזו רק אני ככה 🤭
מעדיפה לדעת ולשמור מרחקאורוש3
אצל בעלי יש הרבה אחיינים ב''ה. אם נוריד את הקורונה רגע. יכול להיות שאם יש לי תינוק קטן ולגיסתי ילד עם חום או שלשול אני אחליט לא להגיע. או שהיא לא תגיע. או אם זה משהו בקטנה נגיע בכל זאת או אם אין תינוק ופחות מלחיץ. תמיד אומרים ומקבלים החלטה. לגמרי מעדיפה ככה מאשר לחבק ולנשק מישהו ולגלות שהוא חולה דקה אח''כ. עם הקורונה זה פי עשר מורכב אז בכלל....
אבל אין מצב לדעתי להגיע עם ילד חולהדבורית
משלשל או עם חום
בטח שלא לנשק מישהו
מה רציני מישהו יודיע לפני:
אני בא עם ילד משלשל ראו הוזהרתם?!
אם הילד משלשל לא מגיעים. נקודה.
זה כאילו להעביר את האחריות לצד השני
האחריות על קבלת ההחלטה בעיניי היא של החולה לגלות אחריות ולא להגיע
לא להודיע לאחרים שהם ישמרו על עצמם
זה מזכיר לי את השלטים פה בחיפה
"זהירות, חזיר בר חיפאי לפניך"
יופי באמת, מה אני אמורה לעשות עם המידע הזה?
האחריות לטפל בזה על העירייה, מה הטעם להודיע לי שיש פה חזירים? תטפלו בהם.
לא. זה לא נעשה ככהאורוש3
לרוב מדברים. נגיד, אתמול היא הקיאה בלילה אבל היום היא בסדר מה אתם אומרים? הוא מצונן מאוד אבל בלי חום. מתקשרים. לא אומרים שמעו הוא משלשל תחליטו אתם.
כבר יצא לנו לחגוג חג לבד בגלל מחלה כי היו הרבה תינוקות וגם מבוגרים שחששו להם בצד אחד. ולצד השני שאנחנו היינו הכי קטנים ולא היו מבוגרים ללכת בלי בעיה.
מעניין מה שאת אומרתדבורית
את חושבת אבל שבמקרה של הפותחת צריך להתקשר לכולם לשאול?דבורית
זה נשמע לי סיכון ככ קטן...
היה נשמע לי כבד מידי להתקשר לשאול אנשים כי זה כאילו להפוך את זה לרציני מידי
ווצאפ משפחתי. ממש לא להתחיל טלפונים.אורוש3
ובאמת קצת חום ופריחה לא נשמע לי כזה מדאיג.
לא מסכימה לגמרי.לפניו ברננה!
יש מקרים שבהם ניהול הסיכונים וסדר העדיפויות שונה.
בתחילת הקיץ, כהתחלואה הייתה נמוכה, הייתה שבת משפחתית לכבוד יום ההולדת של אבא שלי, באיחור של שנה בעקבות הקורונה. כולם (וההורים שלי במיוחד) מאוד חיכו לזה. בתחילת אותו שבוע הבן שלי נדבק בוירוס בטן, שלשולים בלי סוף, ברמה שחששתי שהתייבש.
קיוויתי שזה יעבור עד שבת, אבל בחמישי בערב ראיתי שאנחנו לא במגמת שיפור והתקשרתי לאמא שלי.
היא שאלה מה הרופא אמר, וכששמעה שלא הזכיר קורונה חד משמעית אמרה להגיע ושהילד ישמור מרחק מהאחרים, ושאני אקפיד על היגיינה אצלו ואצלי, במיוחד אחרי החלפת טיטול.
יש לי אחות עם תינוק בקבוצת סיכו. היא הייתה לחוצה ולא היה לה כיף לשמוע שהגענו במצב הזה, אבל ככה אמא שלי אמרה.. ישבנו רחוק מהם, ולא נתתי לבנים שלי להסתכל על התינוק.
במהלך אותה השבת עוד שני אחיינים אחרים העלו חום, ביניהם האח של התינוק בקבוצת סיכון. אם הייתי מוותרת על הגעה לשבת בגלל הוירוס ואז שומעת שבסוף היו שם חולים אחרים הייתי די מתבאסת..
בסוף יש דברים שלא תלויים בנו, יש דברים שתלויים בהשתדלות שלנו, ויש דברים שהשקילה של ההפסד מול הרווח משמעותית מאוד (מפגש ראשון של כל המשפחה אחרי שנה וחצי של קורונה)
זו הייתה כוונתי. שיח וניהול סיכונים מול הסיטואציהאורוש3
נכון אני מסכימה איתך לגבי ניהול הסיכוניםדבורית
ומה ש @אורוש3 הוסיפה לגבי השיח
פשוט במקרה הזה ההפסד ככ משמעותי
לעומת הסיכון הככ קטן בעיניי
לכן לא רואה צורך לפתוח על זה שיח
כן בקטנה אם מישהו ניגש לעגלה לעשות קוצי מוצי לתינוק אפשר להגיד עדיף שלא יש לה קצת פריחה, אבל להתקשר לכולם ולשאול אם להגיע מרגיש לי כבד מידי לסיטואציה שהפותחת הזכירה פה
כשהתינוק בן חודשיים זה שונה, כי אפשר באמת להיזהר לא להתקרבבארץ אהבתי
עם ילד גדול שמסתובב ומשחק, זה באמת יותר מורכב, כי אי אפשר באמת להרחיק אותו מהילדים האחרים.
בגדול מסכימה איתך שלא תמיד מתאים פשוט להודיע שהילד לא מרגיש טוב. אבל במקרה הזה זה לא נשמע לי הזוי.
נכון כתבתי את זה למעלה כמה פעמיםדבורית
במקרה הזה לא רואה סיבה לא לבא
בגלל שלושת הסיבות שכתבתי למעלה
צודקת, פספסתי את זה..בארץ אהבתי
עשיתי לבן שלי בגיל חודש כי היינו צריכים ללכת לאירוע משפחתי,השלך על ה' יהבך
זה לא כואב להם זה בסדר, שנייה אחת של רפלקס הקאה וחזר לישון, בהצלחה יקרה ובריאות אמן ❤️❤️
היא עשתה חיסון אולי לאחרונה?חגהבגה
בגדול 37.8 אצל תינוק בכלל לא נחשב חום, כן הייתי עושה בדיקה ליתר ביטחון
לא...אביול
אוף אני לא מוצאת את המדחום. אבל הפריחה עברה ואל נראה שהיא העלתה חום...
תודה לכולם
לא הייתי מתרגשתחגהבגה
אולי כן מיידעת את כולם ושומרת אותה רחוק
37.8 זה לא חום..מתחדשת11
אני גם לא הבנתי מה התרגשות מהמספר הזה,שגרה ברוכה
אצלנו למשל במעון עד חום שלושים ושמונה לע מתקשרים להורים.
וממתי פריחה היא תסמין קורונה?
אין.. היום כל דבר זה תסמין קורונה. אולי גם כאבי שיניים
אני ממש לא מבינה את התגובות פה..הריון ולידה_פצ
אצל תינוקות חום מתחת ל38 הוא תקין לגמרי, ויש כאלה שאומרים אפילו 38.5
אז למה שלא תיסע לשבת?
ולמה שתיידע שהיה לקטנה חום?
ולמה קורונה?

אני מההיסטריות קורונה. מתעצבנת שאנשים עם תסמינים לא שומרים מרחק. אבל 37.8 זה בשום צורה לא תסמין קורונה- כי זה לא חום! אם היתה משתעלת או משו כן הייתי שמה יותר לב.. אבל פריחה זה גם לא תסמין.
תוסיפו לזה שעשתה בדיקה (בייתית אמנם, אבל עדיין) שלילית
ו.. אין שום בעיה.
תודה רבה, חיזקת אותיאביול
אני מסכימה איתך. לא רואה בעיה לבואדבורית
מסכימה לחלוטין.טארקו
מסכימה בעקרון. רק שבכללי כולנו נגיד הינו חולים בלי חום בכללשאלהקטנהאחת
סליחה...נשלח לי בטעות ריקשאלהקטנהאחת
ומה שקרה זה שבעצם בזמן שהיינו בשיא המחלה לא ידענו שאנו חולים.. רק אחרי כמעט שבוע אז נעלם לי הטים והריח ונבדרהו ויצאנו חיוביים
ככה שהספקנו להדביק כל מיני לפני..כי לא תמיד החום הוא המדד

גם לא היינו מצוננים אפילו...
אבל אין לזה סוףטארקו
זה אומר שגם אם בריאים לגמרי לא לעשות כלום כי אולי

והיא כן עשתה בדיקה ביתית, שמקבילה לבדיקת תו ירוק של מדא...

אי אפשר להיות יותר צדיקים מהאפיפיור. יש עוד דברים בחיים
סליחה, אבל ברור שאפשרבארץ אהבתי
להיות יותר צדיקים מהאפיפיור. נראה לי שכולנו פה יותר צדיקות ממנו... (סתם אני יודעת שזה ביטוי, אבל זה ממש צרם לי. האפיפיור הוא ממש לא צדיק ולא קרוב לזה...)

ובקשר למה שכתבה רקשאלהקטנה - אני חושבת שמה שצריך ללמוד מזה זה שלפני מפגש רב משתתפים שלא מקפידים בו על מסכות (ובשבת משפחתית ברור שאי אפשר להיות עם מסכות כי גם אוכלים ביחד), אז בהחלט יש היגיון לנסות שכל המשתתפים יעשו בדיקת קורונה לפני, גם אם אין חום, ליתר ביטחון... (אבל נראה לי שבמצב כזה כן הגיוני לסמוך על בדיקה ביתית, למי שזה יותר נוח לו, לכן במקרה של הפותחת לדעתי לא היתה סיבה שהיא לא תיסע. אולי אני הייתי חוששת לנסוע בגלל שאחרים לא נבדקו, מחשש להידבק מהם...)
אבל היא עשתה בדיקת קורונה!!!!!!טארקו
והיא כתבה שבמקרה הזה אין בעיהאורוש3
סתם התפתח דיון כללי
בדיוק...בארץ אהבתי
מה שכתבתי כבר לא היה ביחס לפותחת, שלדעתי נהגה לגמרי באחריות.
אבל כשיודעים שקורונה יכולה להיות גם בלי חום, כמו ששאלהקטנהאחת כתבה שהיה אצלם, אז זה כן אמור לגרום לנו להבין שזה שאין חום לא בהכרח אומר שאין קורונה. אז ברור שזה לא אמור לגרום לנו להיבדק כל יומיים. אבל לדעתי במצב של הרבה נדבקים ביום, כשעושים מפגש רב משתתפים במקום סגור שכולל גם אוכל (בלי מסכות) אז יש מקום להיות יותר זהירים ולהיבדק לפני, גם אם כולם מרגישים טוב.
לא אומרת לאחרים מה לעשות. ככה עושים במשפחה שלנו, ולדעתי בחכמה.
וואי אני מממש לא מהמחמירין האמתשאלהקטנהאחתאחרונה
ואת דעותי האישיות לא אפתח כאן כי זה נושא נפיץ.
אבל אני לא התכוונתי לומר לנהוג בחומרות שבחומרות
וברור מצידי שתיסע...

רק ציינתי שחום עיני זה לא מדד בכלל..בטח לא בילדים...
פריחה לא מדבקתשירוש16
השאלה איזה וירוס או חלילה חיידק יש לה בתוך הגוף שיכול לדבק.
אם מדובר במחלת ילדים שרוב הילדים כבר מחוסנים אליה (אבעבועות רוח וכו) אז אין סיבה לפספס את השבת.

הקטע הוא שכמעט כל וירוס יודע לעשות פריחה אצל תינוקות וקשה להבדיל בניהם אלא אם כן הולכים לרופא ילדים.

חום 37.8 זה אכן לא ממש חום. רק אם היא מצטמררת ואת בודקת באמצע הצמרמורות ויוצא לך מספר כזה - כדאי לחכות שהיא תפסיק להצטמרר, חצי שעה, ואז לבדוק שוב. החום יעלה אחרי הצמרמורות.
בכל אופן, אם מדובר במדידה חד פעמית היא לא שווה הרבה. רק 2 בדיקות עוקבות של 37.5 ומעלה בהפרש של לפחות שעתיים מצביע על תחילת תהליך של חום.

בדיקת קורונה אצל תינוקות זה ממש בקטנה. לוקחים מטוש לקצה האף וללחי מבפנים. לא נכנסים עמוק לגרון ולא עמוק באף.
טוב אז תודה לכולןאביול
הייתה שבת יפה מאוד ב''ה והיא הייתה בסדר גמור. עוד לפני השבת עברו 24 שעות בלי חום אז בכלל הייתי רגועה.
ובאמת הדרישה הייתה שכולם יעשו בדיקות מגיל 3 או שיבואו עם תו ירוק- מחלימים או מחוסנים.
פשט היא רק בת חודשיים לכן לא עשינו מלכתחילה....
בשורות טובות לכולנו
שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

רק רוצה לשים דגש על משהוהביתמתפורר

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.


ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

בהמשך למה שכתבואפונהאחרונה

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).


הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.


זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

אצלי הרופאה אמרה כמה פעמים שאין לי בכלל דלקתפרח חדש

גם עכשיו

מכיוון שאני מרגישה את הכאבים אז הסקתי שהיא פשוט לא יודעת לאבחן.

ועובדה שאחרי שלקחתי אנטיביוטיקה לשבועיים הכאבים והדימומים עברו.

וזה מעצבן ממש כי זאת לא פעם ראשונה שככה זלזלו בכאבים שלי

גם לפני כמה שנים רופאה אחרת אמרה שאין דלקת

ושוב רק אחרי אנטיביוטיקה שהתעקשתי לקבל הכאבים עברו. 

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

כן כנראהמדברה כעדן.
פשוט זה כמו להודות בפה מלא מגורם רשמי שהערבים נוסעים כמו משוגעים ולא מטפלים בזה... אולי זה מה שקשה לי.. ברור לי שזה מסוכן מאוד לעצור בכבישים כאלה (על זה התחלתי את התגובה הראשונית שלי) 
נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

הפסקה השניה- גם אצלי זה קרה😅יעל מהדרום

לק"י


כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

אמאלה… הייתי נזהרת עם זהרוני 1234
זה לא סתם אזור בגוף ויכולות להיות לזה השלכות רגשיות. אני לא שוללת ב 100% אבל צריך לחשוב על זה טוב טוב…
נכוןשירה_11אחרונה
רק מחחשוב על זה נהיה לי חרדה
מניעה ואישה מיואשתאנונימית בהו"ל

ניסיתי כמה סוגי גלולות. רגילות, משולבות.

ניסיתי טבעת.

היה גם התקן ואיתו דלקות וסיבוכים.

וזהו, הגעתי לקצה.

אני רוצה את החיים שלי בחזרה.

ההורמונים האלו הרסו אותי. מרגישה שאני פשוט לא אני.

אני עכשיו אחרי דימום שהתחיל עם גלולות, החלטתי להפסיק והודעתי לבעלי שאני לא לוקחת יותר כלום. נמאס לי.

נמאס לי מהעצבים, מהדיכאונות, מניסוי וטעייה, מחוסר חשק.

אבל אני ממש לא רוצה עכשיו הריון והוא בכלל נחרד מהרעיון.

אמרתי לו שלא מעניין אותי.

שייקח על זה הוא אחריות.

לא יודעת איך.

אם גם הוא לא יודע אז לא יהיו יחסים וזהו.

מסכן

אבל נשבר לי

וואי ממש מובן. מציעה:ממתקית

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

רק אומרת שזה חייב להיות הורמונלי אם זה בזרוע...שש וארגמן
שבב שמונע דרך הזרוע בלי הורמוניםאפונה
נשמע טוב בערך כמו לאכול עוגת קצפת בלי להשמין.
מבינה אותךבעלת תשובה

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה


דיאפרגמהרוני 1234
דיאפרגמהאפונה
ואם את ממש חרדה אז יחסים רק אחרי ביוץ.
תלמדי מודעות לפוריותהריון ולידהאחרונה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.


לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

אשמח להתייעץ - מטפלתאמא טובה---דיה!

המטפלת של הבן שלי (בן שנה) צריכה ללדת בעז"ה בערך בל"ג בעומר, ואני מתלבטת אם אחרי פסח להחזיר אותו אליה ואז אחרי שלושה שבועות הוא יעבור למישהי אחרת, שאז אני חוששת שההסתגלות תהיה קשה יותר (אני לא יודעת כמה הוא זוכר את המטפלת אחרי החופש הארוךךך הזה), או להעביר אותו מייד למטפלת החדשה.

 

למטפלת הרגילה יש ממ"ד בבית, והיא אמרה שהיא פותחת גם אם לא יחזרו למסגרות, ולמטפלת החדשה אין ממ"ד.

 

ואם אני מעבירה אותו למטפלת החדשה מייד אחרי פסח זה גם אומר לשלם כפול על הזמן הזה, אבל יש לי אפשרות כלכלית לזה, אז אם זו האפשרות הטובה אני אעשה את זה.

 

(וסתם מעצבן שהיא דורשת תשלום מלא על כל התק' של המלחמה, אבל זה נושא אחר...)

את צריכה לעדכן מעכשיו?איזמרגד1
אולי פשוט לחכות ולראות אם המסגרות יפתחו או לא ולפי זה להחליט
הייתי שולחת לשלושה שבועות עם ממדמקקה
גם אני, אבל לוקחת אותוכורסא ירוקה
פעם פעמיים לפני להכיר את החדשה לקצת זמן, ומסבירה לו על השינוי
הוא יבין את ההסברים בגיל שנה?אמא טובה---דיה!
אני חוששת שהוא אפילו לא זוכר את המטפלת הישנה, ואז תהיה תק' הסתגלות, ועד שהוא יתרגל הוא יעבור למישהי אחרת...

נראה לי שאם לא יחזרו למסגרות אני בכל מקרה לא אשלח, גם ככה יש עוד ילדים בבית...

אם הוא בן שנה ויש לך אפשרות שיהיה איתךממתקית

זה הכי טוב.
להחזיר למטפלת הישנה, ושוב להוציא ממטפלת ולהעביר לחדשה נשמע מסובך מידי...
וכל זה אחרי שהסתגל והיה בהפסקה בגלל מלחמה/חגים... זה מבלבל והוא פיצי.
אם את עדיין לא חוזרת לעבוד ויש לך אפשרות כלכלית ופיזית, אין שאלה בכלל, לטובתו תישארי איתו.
כשתחזרי לעבוד בע"ה תכניסי אותו בהדרגה למטפלת החדשה (וחסכת לו פה בלבול חוזר ממטפלת ישנה לחדשה ובמדינה שלנו לכי תדעי עוד מה יהיה...) בבטחה ובטוב. (ונקווה שעד אז תיגמר המלחמה)

אם יחזרו למסגרות יהיה לי קשה להישאר איתואמא טובה---דיה!
בבית.

הבעיה היא שיכול להיות שיחזרו רק למקומות עם מרחבים מוגנים, כלומר כשעדיין יהיו אזעקות, ואז הגדולים יחזרו ואני אחזור לעבודה, ואצטרך להחליט מה לעשות איתו.


אני בעיקר עצמאית, אז אני יכולה להחליט לעבוד פחות בזמן הזה, אבל זה יהיה לי קשה נפשית...

וואי באמת דילמה.ממתקיתאחרונה

אבל אם ת עובדת, אין מה לעשות הוא צריך מסגרת...
כלומר אין לך ברירה כל כך, לשלוח אותו למפלת הראשונה וכשהיא תצא לחופשת לידה להעביר אותו בתיווך שלך ובשלבים שלא יהיה לו קשה.

גם הפרידה מהמטפלת הישנה חשובה, שיהיה תהליך כלשהו

הוא יבין חלקיתכורסא ירוקה
ככל הנראה הוא כבר לא זוכר את הישנה. אם יש לך אופציה לא לשלוח אליה בעיני עדיף. אבל אם את צריכה מסגרת אז פשוט להסביר לו
תהיי רגועהעוד מעט פסח

לשלוח למטפלת בלי ממ''ד?

נראה לי זה ממש תלוי כמה אזעקות יש אצלכם.

אם מורידים את שיקול הממ''ד- נראה לי שבהחלט עדיף למטפלת החדשה.

אבל אם את גרה באזור שכן יש בו אזעקות, הייתי מחזירה למטפלת הרגילה. כי לשלוח למקום בלי ממ''ד זה סכנה ממש, ומקווה שתוך 3 שבועות המלחמה תיגמר.

אני מירושלים, לאחרונה אין פה הרבה אזעקות.אמא טובה---דיה!
אבל לא יודעת אם לסמוך על זה.

אולי יעניין אותך